ירין נפצע אנוש בפיגוע והשתקם בעזרת האגרוף: "אנחנו לא נשברים"

הדבר הבולט ביותר אצל ירין אשכנזי הוא החיוך הענק שלו. גם כשהוא חולף בין הצוות הרפואי והמטופלים בבית החולים השיקומי בתל השומר, כשהוא בדרכו לעוד מפגש עם הפיזיותרפיסט גיא רודומין שמלווה אותו מתחילת השיקום, החיוך נשאר מרוח על פניו. אשכנזי, כיום בן 22, נפצע באורח אנוש בפיגוע דריסה בכביש 60 בסמוך למעלה לבונה שבבנימין בחודש אוגוסט 2015. הוא הוקפץ יחד עם חבריו לקורס סמלים בכירים לפעילות מבצעית במסגרת תגבור לאחר הפיגוע בכפר דומא שבו נשרפו למוות שלושה בני משפחת דוואבשה, והוצב באזור הכפר סינג'יל. ביום הפיגוע, בשעה שלוש בצהריים הגיח המחבל – ראאד בדואן בן 45, תושב הכפר בידו שבאזור רמאללה – עם רכבו ופגע במכוון באשכנזי ובחבריו לצוות.

שנתיים לאחר הפיגוע שבו כמעט איבד את חייו סיפר אשכנזי בשיחה עם וואלה! NEWS על רגעי האימה – כשהוא מסתמך בדבריו בעיקר על סיפורים ששמע מחבריו ליחידה וממפקדיו. "אני זוכר שכמה שעות לפני שאירע הפיגוע הספקתי להצטלם עם מכשיר הקשר, איך שרים האוהדים השרופים של הקבוצה שלי, הפועל ת"א – 'לקראת אויב היכון לקרב' - ואכן הייתי מוכן", שחזר. בשלב זה עבר אשכנזי לספר את מה ששמע מהחברים שהגיעו למיטתו בבית החולים לאחר ששב להכרה. "אני זוכר שעמדנו בשולי הכביש ורכב מסוג הונדה סיוויק בצבע לבן נסע במהירות לכיוון שלנו, כנראה שהוא ראה אותנו והוא חשב שמדובר במטרה קלה, שידרוס אותנו וימשיך למטרה הבאה שלו, משום מקום הוא נכנס בנו בחוזקה, שלושתנו עפנו, אני ומפקד החוליה שלי יובל נפצענו קשה, והקצין שלי אלבז נפצע קל, ואפילו הצליח לנטרל את המחבל".

כמה ימים לאחר שהתעורר בבית החולים והתחיל לתקשר עם הסביבה סיפרו לאשכנזי חבריו מהיחידה כי למחבל היה גרזן ברכב והוא היה בדרכו לבצע פיגוע במוסד חינוכי בשטח ישראל. גם לאחר הפציעה הקשה המשיך אשכנזי להיות "מורעל" על הצבא. "חזרתי לזירת הפיגוע בסיור עם המג"ד והמ"פ שלי", סיפר. "חד-משמעית, אם הייתי יכול לחזור לשירות, הייתי חוזר לאותו מקום, לאותו אירוע, גם אם הייתי יודע שאני נפצע באורח אנוש ולא חוזר למצבי הבריאותי כמו היום – כל עוד אני יודע שזה נעשה כדי להגן על ילדי ישראל, הייתי חוזר לשם שוב".

גם היום, יותר משנה לאחר ששוחרר מבית החולים, אשכנזי ממשיך להגיע לטיפולי שיקום בתל השומר, שם הוא עובר שורת אימונים. הפיזיותרפיסט גיא רודומין המלווה את אשכנזי סיפר כי הוא פונה מזירת הפיגוע כשהוא סובל מפגיעה רב-מערכתית קשה, לאחר שנפצע בראשו ובגפיים. "הוא הגיע בהכרה מעורפלת תוך שיתוף פעולה מאוד מוגבל, כתוצאה מפגיעות הראש עם חולשה של פלג גוף שמאל שהתברר בהמשך כקרעים ברצועות הברך ושברים בשוקיים שהשפיעו רבות על התנועה שלו", סיפר רודומין.

לדבריו, תהליך השיקום של אשכנזי עדיין לא הסתיים, אבל היום שנתיים לאחר הפיגוע רואים תוצאות. "ירין החל להתחזק ולהשתפר, ניתן לתרגל היום תהליכים מורכבים יותר, למשל הליכה, תחילה עם הליכון, אחר כך עם מקלות הליכה עד שירין החל לנוע בכוחות עצמו, ובהמשך הגענו לריצה וקפיצות", הוסיף רודומין. כשנה לאחר הפיגוע עבר אשכנזי ניתוח לשחזור הרצועות בברכיים. "עיקר הפעילות כיום היא החזרתו של ירין לפעילתו טרם הפיגוע – ללא כאבים וללא חולשה", סיכם רודומין.

אשכנזי גר עם משפחתו בשכונת בן גוריון חולון ולפני הגיוס עבר בהצלחה את כל המיונים לשייטת. אולם, בעקבות הדרך שעשה אחיו צח בחטיבה הסגולה, החליט להתגייס גם הוא לגבעתי. ביוני 2014 סיים אשכנזי קורס מפקדי כיתה, וממש לאחר מבצע "צוק איתן" הוא קיבל את הכיתה הראשונה שלו כמפקד. מפקדיו העריכו אותו מאוד והוא אף מונה לתפקיד קשר מג"ד עד שיצא לקורס מ"כים בכירים – שם הוקפץ יחד עם חבריו לקורס לפעילות המבצעית שבמהלכה אירע הפיגוע ששינה את חייו.

לאחר שהשתחרר מאשפוז פגש אשכנזי את רהב משולם, אמן אגרוף תאילנדי, שאותו הכיר קודם לכן מהשכונה. הקשר בין השניים התפתח לאחר שחרורו של אשכנזי ומשולם, שבבעלותו מועדון אמנויות לחימה בעיר, הפך לאחד המנטורים שלו. "כשנופלים מסוס אומרים שהדבר הכי נכון לעשות זה לעלות שוב על סוס, לרכב עליו ולהתגבר על הפחד", סיפר משולם. "ביחד עם ירין קיבלנו את ההחלטה לא לוותר על החיים, וכל זאת למרות הקושי הפיזי והפציעות". בהמשך שחזר משולם את הפגישה הראשונה שלו עם אשכנזי ("הוא היה במצב רע מאוד, רזה וכחוש, מתנועע על קביים, בקושי מתקשר עם הסביבה") ויחד הם בנו תכנית אימונים מיוחדת שנועדה לאפשר לאשכנזי להתחזק ולחזור לעצמו.

"דרך עולם אומניות הלחימה ירין נלחם בקשיים שלו, היום אחרי שנתיים אתה רואה שהוא חזק פיזית, חזק בראש והכי חשוב חזק בנפש", הוסיף משולם. סיפורו האישי של אשכנזי הפך לא מכבר לנושא שיחה במהלך האימונים, ולעתים אשכנזי בעצמו מאמן את החניכים הצעירים במקום. "ירין זה מסר לכולנו, ירין לא התחיל מאפס, הוא התחיל ממינוס עשרים, אחרי פציעה מאוד קשה", אמר משולם. "הוא קם על הרגליים והביא תוצאות, מישהו אחר היה יכול להידבק למיטה ולא לצאת ממנה. רק מצפייה בירין אתה שואב המון כוחות".

מעבר לשיקום הפיזי מנסים חבריו של אשכנזי לעזור לו ל"חזור לעניינים" גם בפן החברתי. עידו אביב וטל לבון, שני בעלי עסקים מאזור המרכז, שהתחברו מאוד לסיפורו האישי של אשכנזי מסייעים לו שמגיע למקומות הבילוי שבניהולם. לדברי אשכנזי ההיכרות עמם עזרה לו להרחיב את מעגל החברים. "התחלתי לצאת למקומות שלא הייתי מתקרב אליהם עם הקביים, החבר'ה היו דואגים לחבר אותי לאיש קשר, שמרגע שהבילוי התחיל דאגו לי – שפשוט אהנה", סיפר. בנוסף לבילויים עם החברים, חזר לאחרונה אשכנזי מסדרת הרצאות שהעביר ברחבי ארצות הברית והוא עורך בשיחות מוטיבציה לחניכים המתאמנים באימוני כושר קרבי.

אולם אומניות הלחימה במקלט במרכז המסחרי בחולון הפך בחודשים האחרונים לביתו השני, ואשכנזי מישיר מבט אל העתיד. "זה הכי סמלי שתמצא אותי פה כל היום, מנסה לחזור לעצמי", התפנה לערוך חשבון נפש. "בפיגוע איבדתי עשרים וחמישה קילו ממשקלי, אני עושה היום הכול כדי לבנות ולהבריא את עצמי", אמר על מסכת האימונים המפרכים שהוא עובר במועדון הלחימה. "יש לי הרבה כעסים בעיקר על עצמי, איך לא הייתי מספיק ערני במהלך הפיגוע, אלה דברים שאקח איתי לקבר". לדבריו, "אנחנו עם של לוחמים, אנחנו לא נשברים, ואני קורא מכאן לכל הלוחמים – קדימה הסתערו". בנימה אישית ביקש אשכנזי לאחל לעצמו שהסלפי הבא שלו יהיה מהקרנבל בברזיל במהלך הטיול הגדול.