וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

אחרי 44 שנה: הנערה איתרה את החייל מהאוטובוס במלחמת יום כיפור

5.10.2017 / 12:17

ג'ודי ברגמן למדה בכיתה י"ב כשהתבקשה לסייע בגיוס החיילים לחזית במלחמת יום הכיפורים ב-1973. שיחה שקיימה באוטובוס עם חייל מילואים שגייסה הותירה בה זכרונות קשים מהתקופה ההיא. 44 שנים אחרי, היא הצליחה לאתר אותו באמצעות פייסבוק, בעזרת גלויה ששלח לה

ג'ודי ברגמן בגיל 18. מערכת וואלה! NEWS
ג'ודי ברגמן חיפשה אחר חייל המילואים/מערכת וואלה! NEWS

בתוך המולת גיוס המילואים החפוז, בשיא הבהלה שפקדה את מדינת ישראל ביום הכיפורים של 1973, הייתה נערה אחת שנקלעה לתוך הכאוס, עליה הוטלה משימה קשה: לקרוא לאנשי מילואים מבתיהם ולכוונם לאוטובוסים שעלו לקרבות ברמת הגולן. גלויה ששמרה אותה נערה במשך 44 שנים, הציפה בקרבה את זכרונות אותו היום, והיא החליטה לנסות ולאתר אחד מאותם מילואימניקים ששלחה לחזית. נפלאות הקדמה והרשתות החברתיות קיצרו את התהליך – וחייל המילואים מהסתיו ההוא – אותר.

הנערה, ג'ודי ברגמן, למדה אז בכיתה י"ב בכפר-גלים שליד חיפה. במרחק השנים שחלפו היא מתקשה לזכור לפרטי פרטים את מאורעות אותם ימים. יחד עם זאת, היא כן זוכרת היטב שהיא וחבריה נאספו על ידי מדריך או מורה. "אמרו לנו שאין זמן להקדמות והסברים ושתפקידנו הוא לגייס אנשי מילואים", סיפרה. "אמרו שלצורך כך, עלינו יהיה לעבור דירה דירה, ובית בית. אותי הסיעו לחולון, לשכונה שאינני זוכרת את שמה והתחלתי במשימה".

הגלויה ששמואל זיידל שלח לג'ודי ברגמן בממלחמת יום הכיפורים שהזכירה את הנסיעה צפונה עם החיילים שעלו לקרבות בגולן. מערכת וואלה! NEWS
הגלויה שהועברה לידי ג'ודי/מערכת וואלה! NEWS

היא זוכרת שהייתה במצב קשה בעקבות ההמולה שנוצרה. "אני הייתי הנערה שקוראת לאנשים מבתיהם ומובילה אותם לנקודת איסוף שהייתה בבית ספר בשכונה", הסבירה. "שם חילקו אותם לתוך אוטובוסים והם נסעו צפונה". היא התבקשה גם לנסוע באחד האוטובוסים עם המגויסים, עד לקריית שמונה ומשם שבה לכפר-גלים. בהמשך נשלחה לקיבוץ מגל שבשרון כדי לסייע בעבודה, בזמן שכל הגברים הצעירים נקראו לשירות מילואים.

לאורך הנסיעה הארוכה והקשה מחולון צפונה, ישב לידה חייל מילואים בן 33. החייל, שמואל זיידל, נמנה עם כוח של חטיבה תשע. תוך כמה ימים מצא עצמו זיידל בחזית הסורית. הוא לא זוכר הרבה מאותה נסיעה לחזית הצפונית, ממנה שב הביתה רק אחרי חצי שנה, בחודש אפריל 1974. חצי שנה קשה של קרבות, התחפרות, התבססות במובלעת הסורית, בוץ, שלג וקור עז.

לעומת זיידל, הנסיעה הארוכה נצרבה היטב בזכרונה של ג'ודי. "הייתי נערה בת 18 שלפני זמן קצר קראה לאנשים לצאת למלחמה והנסיעה צפונה הייתה קשה", סיפרה. "הייתי צעירה מדי כדי להבין מה עבר בראשם של אותם חיילים".

sheen-shitof

פתרון עוצמתי לכאב

טכנולוגיה מהפכנית לטיפול בכאבים אושרה ע"י ה-FDA לשימוש ביתי

בשיתוף Solio
הגלויה ששמואל זיידל שלח לג'ודי ברגמן בממלחמת יום הכיפורים שהזכירה את הנסיעה צפונה עם החיילים שעלו לקרבות בגולן. מערכת וואלה! NEWS
"מעבר בין השלווה למלחמה", הגלויה ששלח זיידל ב-1973/מערכת וואלה! NEWS

במשך אותה הנסיעה, נעו על הכבישים שיירות של כלי מלחמה ואוטובוסים עם חיילים בדרכם לחזית. בזמן הזה, היא החלה לשוחח עם זיידל המילואימניק. "אני זוכת שהוא היה איש אדיב ונעים שיחה שעזר לי להפיג את המתח", שחזרה. "הרגשתי צורך לשוחח אתו, אבל זו הייתה סיטואציה לא קלה. אני זוכרת את עצמי בוררת מילים ומודה לו ולחבריו על האומץ. רציתי שיידע שאני מאוד מעריכה את מה שהוא וחבריו עושים למען העורף".

כשכולם ירדו מהאוטובוס היא ביקשה שיעדכן שהכל בסדר איתו. ואכן, ב-18 באוקטובר הוא שלח גלויה: "היה נחמד לפגוש ולהכיר אותך בדיוק באותו זמן שהיה מעבר מן השלווה אל המלחמה. עתה אני כבר בשגרה אחרת ובחזית, וטוב לזכור את אותה פגישה. מאיפה נפלת – אינני יודע, ועתה אפשר רק להיזכר באותן פנים. אני רוצה שהכל יגמר, ובשלום. וכפי שהבטחתי, אצלצל. אם ברצונך לכתוב כמה מלים, אותי בכל אופן ישמח הדבר, את הלב ובאמת. להית, שמוליק".

הגלויה ששלח זיידל סייעה לג'ודי להמשיך להתמודד עם המתח שהביאה עמה המלחמה. הוא המשיך לשרת במילואים במשך כחצי שנה, בזמן שהיא שבה לספסל הלימודים. במשך כל אותן שנים היא שמרה את הגלויה. "יש לי תכונה לשמור דברים משמעותיים", הסבירה. תכונה זו כנראה הביאה אותה בהמשך לנהל במשך שנים ארוכות את מוזיאון "בית המאירי" בצפת, באזור העיר העתיקה.

"מדי פעם אני מוציאה דברים מהארונית ועוברת עליהם", המשיכה. "בראש השנה ראיתי את הגלויה הזאת ובבת אחת היום הזה חזר אלי. תמונות השכונה בחולון, הריחות והצבעים...". אותה גלויה ובה שורות בודדות גם גרמה לה לחשוב שוב על אותה מלחמה. "איבדתי הרבה חברים במלחמת יום הכיפורים וזה יום קשה עבורי. חבר טוב שלי נהרג במלחמה ואחיו נפצע קשה, וכשבאתי לבקר אותו בבית החולים, התעלפתי".

"רגע של נוסטלגיה, ללא כל סיבה מיוחדת"

זו לא הפעם הראשונה שג'ודי נתקלה בגלויה ותמיד חששה לברר מה עלה בגורלו של זיידל. בתקופה שלאחר המלחמה, ג'ודי הייתה שרויה באבל על חבריה שנהרגו, ולמרות שהטרידה אותה כל הזמן המחשבה מה עלה בגורל המילואימניקים שאיתם נסעה. "השנה החליטה לצלם את גב הגלויה ולהעלות את הצילום בפייסבוק. לכך צירפה תמונתה מאותה התקופה. "זה היה מן רגע כזה של נוסטלגיה, בלי סיבה מיוחדת", אמרה.

גם הגולשים בפייסבוק נעתרו למשימה. עד מהרה, אותר חייל המילואים העוסק כיום בהדרכת רפלקסולוגיה. מלבד תחום עיסוקו, מאורעות המלחמה הובילו אותו בין השאר לתחום הטיפולי, ועם השנים הפך למדריכם ולמאמנם של קבוצת העיוורים בבית הלוחם בתל אביב.

הבקשה לניהול הקבוצה הועברה אליו עוד בזמן אותו שירות מילואים ברמת הגולן. זיידל, בוגר המסלול לחינוך גופני בסמינר הקיבוצים, החל בעבודתו החדשה מיד עם שובו הביתה. למעשה, המלחמה ותוצאותיה הקשות המשיכו להיות חלק ממנו. "זה היה תפור עלי. עד אז לא התעסקו בארץ עם ספורט עיוורים", אמר. ב-25 השנים שלאחר מכן אימן את חברי הקבוצה במקצועות האתלטיקה, רכיבה על אופניים וענף הכדור-שער. נכי המלחמות הפכו לחלק משמעותי בחייו, ובנסיעותיהם המשותפות לחו"ל הוא היה מקשיב לסיפוריהם ולתחושותיהם. "קסם לי איך הם תופסים את העולם", סיפר. "למדתי מהם הרבה דברים".

אחרי 44 שנים - המעגל נסגר

כששמע על פרסום הגלויה, הדבר עורר גם בזיידל רגשות נוסטלגיים. "אני לא זוכר הרבה מאותה נסיעה ולא זכרתי את הגלויה", סיפר. "אבל זה עורר בי צורך מאד חזק. ימי המלחמה היו עוצמתיים מאוד". לדבריו הדבר גם גרם לבני משפחתו להתעניין באותה תקופה.

כשג'ודי הצליחה לאתר את זיידל, היא התקשתה להסתיר את התרגשותה. בתחילה הם התכתבו בפייסבוק ולאחר מכן הם שוחחו בטלפון. היא סיפרה לזיידל על הגלויה שמציפה בה את הזכרונות מדי יום כיפור, ועל ההקלה שחוותה כשהבינה שהוא נותר בחיים. הוא מצדו, ציין כי הרגע בו הצליחה לאתר אותו – העלה בו זכרונות מהנסיעה המשותפת לחזית הצפונית. השניים אף קבעו להיפגש כדי להחליף חוויות מהתקופה ההיא. מבחינת ג'ודי, המעגל שנותר פתוח מאז המלחמה ההיא – נסגר.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    4
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully