(שלום בשיחה עם אולפן וואלה! NEWS מהכלא, פברואר 2016)
בית המשפט העליון דחה היום (חמישי) את בקשתו של הרוצח עובדיה שלום למשפט חוזר. שופט בית המשפט העליון, המשנה לנשיאה סלים ג'ובראן, קבע כי חרף הימצאותן של דגימות ד-נ-א בזירה שלא שייכות לשלום, סביר שזה יהיה המצב ולא הייתה סיבה לחשוב שדווקא דגימות הד-נ-א שלו צריכות הלימצע במקום. זאת, מאחר שהסניגוריה הציבורית טענה שהצטברו ראיות חדשות שמצריכות משפט חוזר.
בכל הנוגע לאפשרות כי חוליית פורצים אחרת ביצעה את הרצח, קבע השופט ג'ובראן כי לא די בראיות אלו כדי להטיל עליהם אחריות או כדי לעורר ספק בכל הנוגע לאשמתו של שלום. השופט אף דחה את הטענה כי הודעתו של שלום ניתנה בעת שהיה ב"קריז" בעקבות גמילה מסמים במעצר, וקבע כי השפעתו של מצב זה עליו הוא "שולי".
שלום, שהורשע ברצח עו"ד שמואל לוינסון ונמצא כבר 22 שנה בכלא, הגיש את בקשתו לפני כחודשיים. "תמיד נאמר: 'חיים ומוות ביד הלשון'. כנראה שבעידן הנוכחי זה תרתי משמע. ניסיתי להונות את המשטרה כדי לברוח מהם, אבל מה שקרה, לצערי הרב, זה שגרמתי למפלתי", אמר שלום עם הגשת הבקשה למשפט חוזר.
לוינסון, יו"ר האגודה לזכויות האזרח, נרצח ב-2 באוגוסט 1994 בביתו שבירושלים לאחר שהגיע לביתו שבשכונת רחביה, והפתיע פורץ שהיה בבית. במקום התפתח מאבק ובמהלכו ירה הפורץ בעו"ד לוינסון ונמלט. לאחר הרצח החלה המשטרה לעצור את החשודים המידיים נרקומנים ועברייני רכוש שהיו מוכרים לה, שפעלו בעת ההיא בירושלים. בתוך כך, במסגרת החקירות גורמים שונים קשרו עצמם לחשדות ואחד מהם ששוחרר לבסוף אף שהודה במשך תקופה ארוכה במעורבותו ברצח עם שותפים.
כחצי שנה לאחר הרצח נעצר שלום, שהיה מוכר למשטרה כנרקומן וכעבריין רכוש. בחקירתו, שנמשכה כמה חודשים, מסר סדרת גרסאות. בשלב מסוים מסר אמירות מפלילות והציב עצמו בזירת הרצח יחד עם שותף, שלדבריו היה זה שירה בלוינסון למוות. גרסאות מפלילות אלו הובילו להגשת כתב אישום ולניהול משפט שבתומו הורשע שלום בדעת רוב כמבצעו היחיד של הרצח. במשפטו טען שלום כי סיבך את עצמו לשווא, משום שניסה להגיע להסכם עם התביעה במסגרת תיק אחר שעניינו עבירות רכוש, אולם בית המשפט דחה את טענותיו. שופט בית המשפט המחוזי דאז, השופט משה גל, סבר בדעת מיעוט כי יש לזכות את שלום.
מהסניגוריה הציבורית נמסר בתגובה כי "עובדיה שלום זועק לחפותו כבר למעלה מ-20 שנה. בבקשה למשפט חוזר הוצגו למעלה מ-40 ראיות חדשות שמחזקות את טענות החפות של עובדיה ובכלל זה ראיות דנ"א מזירת הרצח שמצביעות על אפשרות מטרידה שהרוצח הוא אדם אחר. לצערנו, בית המשפט קבע כי אין בכל אלה כדי לעמוד ברף הגבוה הנדרש כדי להורות על משפט חוזר. בבקשה למשפט חוזר עמדה הסניגוריה הציבורית על הקשיים המערכתיים בהגשתן ובביסוסן של בקשות למשפט חוזר. בית המשפט התייחס לטענות אלה וקבע כי המקרה צריך לשמש 'תמרור אזהרה'.
לדבריו, 'אל לנו לטמון ראשנו בחול נוכח הקשיים המעשיים בהגשת בקשה למשפט חוזר. על רשויות המדינה השונות, לרבות פרקליטות המדינה והיועץ המשפטי לממשלה, לבחון בכובד ראש את טענות הסניגוריה הציבורית בעניין הקשיים שבהליך המשפט החוזר, ובפרט את סוגיית הגילוי והבדיקה מחדש של ראיות חפציות בעלות חשיבות פוטנציאלית להחלטה על קיומו של המשפט החוזר'. אנו מקווים, שהלקחים ממקרה זה אכן יילמדו באופן מעמיק וייערכו השינויים המחויבים, שיאפשרו בעתיד בחינה מעמיקה של טענות להרשעות שווא."