המשנה לנשיאת בית המשפט העליון השופט סלים ג'ובראן יפרוש היום (חמישי) באופן רשמי מכהונתו וייפרד בהקראת פסק דין שדן בסוגיית הפונדקאות של זוגות חד-מיניים. ג'ובראן רשם היסטוריה בתור השופט הערבי הראשון במינוי קבוע בעליון - לפניו כיהן השופט עבד אל-רחמן זועבי במינוי זמני -ואף כיהן כיו"ר ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-20.
ג'ובראן, נוצרי מארוני יליד חיפה, מונה לעליון על הכרטיס של "השופט הערבי" שאותו ימלא השופט ג'ורג' קרא. בשנת 2012 בחר ג'ובראן להימנע משירת המנון המדינה בטקס חילופי נשיאי בית המשפט העליון, צעד שגרר פולמוס תקשורתי בנושא. עמיתו השופט בדימוס אליקים רובינשטיין אמר אז כי "אין לדרוש מן האזרחים הערבים לשיר מילים שאינן מדברות אל לבם ואינן משקפות את שורשיהם".
שרת המשפטים איילת שקד אמרה באירוע הפרידה: "ג'ובראן נותר בן אדם מענטש. גם בעת שניצח על משפטים מורכבים, מסובכים ומתוקשרים, השופט ג'ובראן היה ונותר בנאדם. רגישות ונכונות להקשיב לכל אדם בכבוד הראוי, גביר או עבריין - כל אלה היו לו טבע ראשון. ג'ובראן עשה היסטוריה כערבי הראשון שכיהן בעליון כמינוי קבוע. בשבתו בבית המשפט העליון ראו אזרחי ישראל הערבים כיצד שופט ערבי לוקח חלק בתהליכי קבלת ההחלטות וזה תרם לתחושת השיכות של האזרחים הערבים במדינה".
אם בשנים הראשונות לכהונתו התאפיינו פסיקותיו במתינות, הרי שבשנתיים האחרונות נשאר ג'ובראן לא אחת בדעת מיעוט בפסיקות עקרוניות, פעמים רבות בסוגיות שנגעו לזכויות האוכלוסייה הערבית. כך למשל פסק בדעת מיעוט בשנה שעברה בערעור של מנהיג הפלג הצפוני של התנועה האסלאמית ראאד סלאח, וקבע כי קריאתו לאינתיפאדה אינה בהכרח הסתה לאלימות. "לא ניתן לשלול את ההסבר כי אין מדובר בקריאה להתגייסות כוללת, לא בהכרח אלימה, לשם הגנה על מה שנראה בעיני סלאח כמקום קדוש", כתב.
בינואר 2015 בג"ץ דחה ברוב קולות את העתירה נגד העלאת אחוז החסימה. ג'ובראן נותר בדעת מיעוט כאשר בדיון בעתירה טען שהדבר יביא למחיקת המפלגות הערביות בכנסת וידרוש מהן להתאחד ליצור כלאיים שמאגד בתוכו כמה אידאולוגיות שונות.
דחה את השעיית זועבי והתנגד לקבלת ערעורו של אולמרט
מקרה נוסף שבו נותר ג'ובראן במיעוט מול כל שופטי העליון היה העתירה שהוגשה לאשר את השעייתה של ח"כ חנין זועבי (בל"ד) בשל התבטאויותיה. זועבי קראה בין היתר להטיל מצור על מדינת ישראל. ג'ובראן טען כי לטעמו זועבי לא הפרה את כללי האתיקה למרות דבריה הקשים. בפסיקתו כתב כי לא ניתן לדלות מדבריה של זועבי תוכן בהיר וחד-משמעי שעולה כדי הפרה של הערכים האתיים, וכי התבטאויותיה היו מעורפלות.
ג'ובראן נשאר במיעוט פעם נוספת כשהיה השופט היחיד מול ארבעה שחשב שיש לדחות את הערעור שהגיש ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט על הרשעתו בקבלת שוחד של חצי מיליון שקלים במסגרת פרשת הולילנד. בין פסיקותיו הבולטות של ג'ובראן היה גם תיק משנת 2007 שדן בהגדרת מעשה אונס. הוא קבע כי מצב שבו החלו בני זוג לקיים יחסי מין בהסכמה, ותוך כדי כך דרשה האישה בצורה מפורשת לחדול מכך והגבר לא נענה לדרישה זו, גם הוא אונס.
בשנה שעברה היה ג'ובראן אחד משני השופטים שקבעו כי יש לזכות את ניסים חדד שהורשע ב-2013 בביצוע מעשה סדום בפעוט בן שנה וחצי. הפעוט הוא בנה של בת זוגו לשעבר של חדד, שנשלח על ידי בית המשפט המחוזי בתל אביב ל-17 שנות מאסר.
גישה זו של ג'ובראן כלפי עבריינים שהורשעו באה לידי ביטוי גם בכך שהיה ראש הרכב השופטים היחיד בתולדות המדינה שזיכה אדם בהליך של משפט חוזר, על אף שסיים לרצות את עונשו. זאת, במקרה של ארנלדו לזרובסקי שהורשע בתקיפה מינית של ילד בן 12 בשנות ה-90. לזרובסקי הואשם יחד עם אדם נוסף שעבד עמו כמנקה בקאנטרי קלאב, גרגורי שניידר, שזוכה מאשמה. עשרים שנה לאחר המקרה וכעשור לאחר הרשעתו החליט בית המשפט העליון לזכות את לזרובסקי מחמת הספק, לאחר שקבע כי לנער היה מניע לבדות את המקרה.
(עדכון ראשון: 8:15)1