"גבאי מבין את בעיותינו": כך הוכרע הקרב על הקיבוצים בפריימריז

פעילים במפלגת העבודה העריכו היום (שלישי) כי אבי גבאי, שניצח בפריימריז וזכה בתפקיד היו"ר, גרף ניצחון על עמיר פרץ במחוז הקיבוצים, שהוא המחוז הגדול במפלגה. במטה גבאי טוענים כי הצליחו להמריץ את תומכיהם ולסחוף לצדם את הקיבוצניקים, שתמכו בסיבוב הראשון בעיקר ביצחק הרצוג, באראל מרגלית ובעמר בר-לב.

"התחושה היא שהייתה תמיכה גדולה בגבאי", אמרה חניק מרשק, מזכירת מחוז הקיבוצים במפלגת העבודה. המחוז מונה היום רק 6,000 מתפקדים, בהשוואה לימי השיא בתקופת יצחק רבין, אז מנה כ-27 אלף חברים. אולם, המפלגה כולה התכווצה מאז תקופת הזוהר והמחוז שמר על כוחו היחסי והוא עדיין המחוז הגדול במפלגה.

עוד בוואלה! NEWS:
גבאי לוואלה! NEWS: "נביא את המפלגה ל-30 מנדטים ונחליף את נתניהו"
גבאי בבוקר שאחרי הניצחון: "הצלחנו להביא תקווה חדשה"
פרץ על תבוסתו: "מי שלא יודע להפסיד לעולם לא ינצח - זו דמוקרטיה"

אמנם לא קיים נתון מדויק או פילוח של אופן הצבעתם של המתפקדים במחוז, מכיוון שבקיבוצים ברחבי הארץ הוצבו 12 קלפיות בלבד, שהיו פתוחות רק לארבע שעות – בין היתר באפיקים, ביטבתה, ביגור, במעגן מיכאל, בנען, בנצר סרני, ברביבים ובשדות ים – ומכיוון שהבוחרים יכלו להצביע בכל קלפי שהיא, ללא קשר למקום מגוריהם.

לפיכך, רבים מתושבי הקיבוצים הצביעו בקלפיות בערים הגדולות, ולא ניתן לדעת בדיוק כיצד התחלקו קולותיהם. אולם בקלפיות בקיבוצים שיעור ההצבעה עמד על 65%, גבוה במעט משיעור ההצבעה הארצי ואף גבוה משיעור מההצבעה בסיבוב הראשון בפריימריז. נתון זה עשוי להעיד על רמת עניין גבוהה והתגייסות מצד תושבי הקיבוצים.

בעבר ספג עמיר פרץ מפלות צורבות במחוז הקיבוצים. בפריימריז בשנת 2007 תמכו בו רק 5.5% מהמצביעים בקיבוצים בסיבוב הראשון, ולסיבוב השני העפילו עמי איילון ואהוד ברק. כך אירע גם בשנת 2005, כשגבר על שמעון פרס ובנימין בן-אליעזר ונבחר ליושב ראש, אך זכה לתמיכה נמוכה בקרב הקיבוצים. בעבר אף הואשמו הקיבוצים כמה פעמים ב"הצבעה עדתית", נוכח מועמדותו של פרץ בתוך המפלגה והן כשעמד בראשה בבחירות 2006 לכנסת. בבחירות אלו היה סחף גדול לעבר מפלגת קדימה, עד כדי כך שתושבי הקיבוצים הואשמו על ידי מקורבי פרץ בגזענות.

בפריימריז הנוכחיים ההערכה היא כי בסיבוב הראשון קולות הקיבוצניקים התחלקו באופן שווה למדי בין פרץ, גבאי, הרצוג, מרגלית ובר-לב. לקראת הסיבוב השני, מיקדו שני המתמודדים מאמץ גדול במצביעי המחוז. הפעם זכה פרץ לחיבוק גדול מצד ההנהגה הוותיקה - החל מחבר הכנסת איתן ברושי, נציג ההתיישבות בסיעה, דרך מזכירי תנועה לשעבר ועד גורמים אחרים בתנועה הקיבוצית. מקרב הנהגת הקיבוצים הצליח גבאי לגייס רק את ניר מאיר, מזכיר התנועה.

עם זאת, יש לזכור כי למרות הדימוי המקובל בציבור הרחב, בקרב מצביעי הקיבוצים אין אחדות רעיונית מזה שנים רבות וקשה לאפיין אותם בהצבעה כגוש. מאיר הסביר כי תמיכתו בגבאי נועדה לתמוך בתקווה לשבור את המחנאות במפלגה. "זה הדבר היחיד שעליו דיברתי עם גבאי. החלטתי שנעשה ההפך ממחנה פרץ", אמר.

לדברי מאיר, מאז נכנס לתפקידו כמזכ"ל התנועה הקיבוצית הוא נמצא בשיח מתמיד עם הדור הצעיר. "הם אלה שהתוו את הכיוון", הוסיף. "היה כאן מאבק בין-דורי. היו כאלף מתפקדים חדשים במחוז שגבאי ומרגלית פקדו למפלגה והם רצו שינוי. צריך לדבר בשפה אחרת". מאיר ציין עוד כי "הצעירים רוצים פנים חדשות ולא למחזר את המוכר. הם מחפשים אחרי משהו שנותן תקווה וסיכוי. בנוסף לכך לקיבוצים יש בעיות קשות, בעיקר בנושא הבנייה, וגבאי מבין זאת".

ענת גרה, תושבת קיבוץ אפיקים ופעילה ותיקה במפלגה, שתמכה בפרץ אמרה כי "הצבעות דומות היו בעבר. קיבוצניקים מצביעים בעד פנים חדשות. בבחירות לכנסת ב-2013 לפיד זכה בתמיכה גבוהה בקיבוצים". לדבריה גם "יש ייאוש בקרב חברי המפלגה והם אולי מקווים שאדם חדש ישנה משהו". גם מזכירת המחוז מרשק סבורה כי "רבים מהמצביעים בקיבוצים רצו שינוי, נוכח סוג של אכזבה מהמפלגה ונטישתה".

אביב לשם, תושב קיבוץ שער הגולן, תמך גם הוא בפרץ. לדבריו לראשונה בחייו התפקד לעבודה – יום למחרת הודעתו של פרץ על התמודדותו לתפקיד היו"ר. "ראיתי בכך הזדמנות לתיקון ולתמיכה בפרץ", אמר. לדבריו, ראה בפרץ שותף טבעי של התנועה הקיבוצית ואף "מנהיג משדרות שמדבר על שלום ועל צדק חברתי".

את התמיכה של קיבוצניקים רבים בגבאי מסביר לשם בביטוי למרכיב דומיננטי ב-DNA של חברי המפלגה. "למרות ששנים ארוכות העבודה לא בשלטון, מה שמדריך את חבריה הוא ההכרה שהם צריכים להיות מפלגת שלטון, שהם צריכים להיות בהנהגת המדינה ולכן עליהם לבחור דמות שתפנה לקהל רחב, תסחוף מצביעים חדשים ותביא ניצחון", הוסיף.