נושאים חמים

למרות הבדיקה: המדינה הלכה צעד אחד יותר מדי ביחסה לאולמרט

גם אם אהוד אולמרט עבר על החוק וסיכן את בטחון המדינה, הפרקליטות הייתה צריכה להתייצב בפני ועדת השחרורים - ולדרוש שם למנוע את קיצור עונשו. נשאלת השאלה מדוע ניסתה המדינה למנוע עשיית צדק, ולמנוע מהוועדה לקבל החלטה עניינית. דעה

חדשות מתפרצות לפני כולם הורידו עכשיו הורידו עכשיו להורדת האפליקציה מ-Google Play להורדת אפליקציה מ-AppStore
צילום: צלמי וואלה!NEWS וסרטוני גולשים, עריכה: שניר דבוש

אהוד אולמרט נענש עונש קשה על העבירות שביצע; נראה שאיש לא יחלוק על כך. המדינה העבירה מסר חשוב ולפיו גם ראש ממשלה אינו חסין מהעמדה לדין. אבל בקשת הפרקליטות שנדחתה היום (חמישי), לדחות את הדיון בניכוי שליש ממאסרו ולהותירו בכלא לאחר המועד בו יכול להשתחרר - מבלי לקיים אפילו דיון בנושא - הייתה בבחינת צעד אחד יותר מדי. וצעד גדול.

רגע לפני הדיון שנקבע ליום ראשון הקרוב בעניין ניכוי שליש ממאסרו של אולמרט, ביקשה הפרקליטות לדחות את הדיון בפני ועדת השחרורים במספר שבועות. יש לשים לב לכך שאולמרט יכול להשתחרר מכלאו כבר ב-2 ביולי, עוד פחות משלושה שבועות. בקשת המדינה מבית המשפט הייתה למעשה למנוע דיון בעניין שחרורו, למנוע אפשרות לשחרור מוקדם בלי שלעורכי דינו תהיה אפילו הזדמנות לטעון בפני בית המשפט בעניין שחרורו.

לקריאה נוספת:
לאור הבדיקה: המדינה ביקשה לדחות הדיון בשחרור אולמרט - וסורבה
פרסום ראשון: המשטרה פשטה על הוצאת "ידיעות ספרים" בחשד להדלפת חומרי אולמרט
בכיר לשעבר בשב"ס: "לפני כל בקשה של אולמרט - מוצאים עליו משהו"

אהוד אולמרט מבלה בחנות צומת ספרים בירושלים בזמן החופשה שלו מן הכלא (נועם מושקוביץ)
עשוי לצאת לחופשי בעוד פחות משלושה שבועות. אולמרט במהלך חופשה מהכלא (צילום: נועם מושקוביץ)

נניח, לצורך הדיון, שקיימות ראיות לכך שאהוד אולמרט סיכן את בטחון המדינה; נניח שבדברים הסודיים שכתב כחלק מהספר שהוא עמל עליו חודשים ארוכים והעביר לעורך דינו טרם שיעבירו לצנזורה יש משום עבירה. אפשר להתווכח על זה. לטעמי, ספק גדול אם יועמד לדין בסופו של יום בשל מעשיו. ראוי לציין שלמרות החודש שחלף מאז נתפסו המסמכים המדוברים, נערכת עדיין "בדיקה" ולא חקירה.

נניח גם שמישהו באמת מעריך שיש פה חשד כבד לעבירה חמורה. מדוע לא תופיע המדינה לדיון בפני ועדת השחרורים ותטען שאין לנכות שליש ממאסרו של אולמרט בהיותו חשוד במעשים כה חמורים? זו השאלה הגדולה, ומענה, לצערי, אין.

הרי בדיוק לצורך כך קיים הליך בפני ועדת השחרורים: כדי שהמדינה תוכל לטעון שכבר בראיות שנאספו עד כה יש כדי לשלול את זכותו של האסיר לשחרור מוקדם. שמדובר בחקירה מורכבת (האמנם?), שבשלב זה קשה להעריך את עוצמת הסיכון שנגרם או עלול היה להיגרם לבטחון המדינה (האמנם?), שנדרשת "פשיטה" על מקומות נוספים שבהם עלולים להימצא מסמכים סודיים. ואם כך, מדוע לא בוצע חיפוש כזה בחודש האחרון, אלא רק היום, רגע לפני הדיון?

ראשוני. המשטרה פשטה על בית "ידיעות ספרים" בראשל"צ (ניב אהרונסון)
ספק אם החקירה תסתכיים בקרוב. בית הוצאת ידיעות אחרונות, היום (צילום: ניב אהרונסון)

ספק בעיניי אם טיעונים אלה יתקבלו, אבל אפשר להעלות אותם. להעלות ולשמוע את הצד שכנגד, שינסה לשכנע שלא כצעקתה. ואז לקבל החלטה עניינית, שתתקבל על ידי ועדת שחרורים שיושבים בה שופטים. כך ראוי לנהוג, ולא בדרך של בקשה לדחיית דיון שכל כולה סיכול האפשרות של אהוד אולמרט לשחרור מוקדם, ללא דיון ענייני בנושא.

לא פלא אפוא שכבוד השופטת גרינברג דחתה את הבקשה, תוך שהיא מבהירה שהדיון הענייני לא יפגע בחקירה. למעשה, היא העלתה שאלה נוקבת לחלל האוויר – מדוע המדינה ביקשה למנוע את עצם עריכת הדיון. המדינה, הרי, אינה צד להליך אזרחי המבקש להעלות רק את הטיעונים הנוחים ללקוחו, או למנוע דה פקטו שחרור מוקדם של אסיר מכלאו בלי לקיים דיון לגופו של עניין.

הצדק ייעשה דווקא אם לבית המשפט תוצג התמונה כולה. ככל שיקבעו השופטים שהחלטתם תלויה בהתפתחויות בהליך הבדיקה יאמרו זאת הם, אבל רק לאחר שישמעו את הצדדים ויתנו לאולמרט הזדמנות ראויה לשחרור מוקדם מכלאו. בשים לב לכך שהחקירה, כנראה מטבעה, לא תסתיים בקרוב, אני מסופק אם השופטים יחליטו לעכב את החלטתם בעניין השחרור המוקדם עד לסיומה.