נושאים חמים

"שקרן כפייתי": האיש שהפיל נשיא אמריקני בטוח שטראמפ גרוע יותר

קארל ברנסטין חשף יחד עם עמיתו את הפרשה שהובילה להתפטרות ניקסון, וכעת הוא מזהה סממנים דומים בממשל האמריקני. "מעולם לא חווינו שום דבר דומה לדונלד טראמפ", הדגיש בריאיון לתכנית וואלה! TALK

חדשות מתפרצות לפני כולם הורידו עכשיו הורידו עכשיו להורדת האפליקציה מ-Google Play להורדת אפליקציה מ-AppStore

ממשל מרוצף שחיתות הפועל בסביבת שקרים, כך הגדיר קארל ברנסטין את תקופת כהונתו של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ, שטולטלה במהלך השבוע פעם נוספת עם פיטוריו של ראש ה-FBI ג'יימס קומי. "מתנהל טיוח מתמשך בסביבת הבית הלבן, בקרב מי שעבד עבור טראמפ במסע הבחירות ובקרב אלו שמקיפים את הארגון שלו באופן שמקשה מאוד על החוקרים לברר מה קרה מבחינת יחסיהם עם הרוסים", הסביר. "אנחנו גם לא יודעים מספיק על מצבו הכספי של טראמפ. הוא מצוי בניגודי עניינים נרחבים ושערורייתיים. אנחנו צריכים לדעת הרבה יותר, אבל אין ספק שמה שהתרחש ב-24 השעות האחרונות יוצר רושם שהטיוח נמשך".

ברנסטין, שחשף יחד עם עמיתו בוב וודוורד את השחיתות שפשתה בממשל ניקסון והוביל בסופו של דבר להתפטרותו, התייחס בשיחה עם יעקב אילון באולפן וואלה! TALK לדמיון בין האירועים האחרונים ובין פרשת "ווטרגייט", ואמר כי "השקרנות הכפייתית של טראמפ גרועה מזו של ניקסון. ניקסון היה נשיא פושע, מתחילת נשיאותו ועד סופה, אבל מבחינת שקרנות יומיומית, באופן כמעט כפייתי, לגבי מדיניות, לגבי הרקע האישי שלו - מעולם לא חווינו שום דבר דומה לדונלד טראמפ".

לדבריו, "נראה שהוא חי ביקום אלטרנטיבי בכל הקשור לאמת. זו לא רק דעתי האישית, זה הופגן באופן חוזר ונשנה. מאז שהוא התמנה לנשיא, וגם לפני כן. אולי הוא חושב שזה בלתי מזיק".

האם ראית אי פעם מלחמה כזו נגד התקשורת?

ניקסון ניסה להפנות את האש לעבר העיתונות בפרשת "ווטרגייט". זה לא הצליח, והוא לא היה כל כך ארסי באופן חוזר ונשנה בפומבי, כמו טראמפ, שכינה את התקשורת "אויבת העם" למרות שהוא לא היה נבחר ללא יכולתו המרשימה לתמרן אותה.

קרל ברנסטין, וואלה טוק 10 במאי 2017 (ראובן קסטרו)
"אנחנו צריכים לדעת הרבה יותר על טראמפ". ברנסטין ויעקב אילון (צילום: ראובן קסטרו)

על פי ברנסטין, עתיד העיתונות אינו הפסד מוחלט לעולם ה"פייק ניוז", אלא ניסיון להילחם בו באמצעות עבודה מקצועית עקבית. "אחת הסיבות לשימוש שלי בביטוי 'הגרסה הטובה ביותר של האמת שניתן להשיג', היא שנדרש מאמץ כדי להשיג אותה ולהגיע אליה. כעיתונאים, אנחנו יכולים, אם נחזור שוב ושוב למקורות שלנו, אם לא נושפע מהמטען האידיאולוגי שאנחנו נושאים ומרדיפת כותרות סנסציוניות ומרכילות צהובה, אני מאמין שביכולתנו להגיע לזה".

לדבריו, "נדרשת הרבה התמדה, יכולת עמידה, חשיבה מעמיקה, קצת מזל וקצת ענוה - דבר שלא בהכרח בא בקלות לעוסקים במלאכה שלנו, ובכלל זה גם אני. ברור לי שפחות ופחות מהצופים, הקוראים, האזרחים, מעוניינים בגרסה הטובה ביותר של האמת שניתן להשיג, ותחת זאת הם מחפשים מידע, בפרט ברשתות החברתיות, שתומך, ומבסס, ומדגיש את מה שהם כבר מאמינים בו".

כל אנשי הנשיא (מערכת וואלה!)
"סרט על עיתונות". כרזת "כל אנשי הנשיא"

עשרות השנים שחלפו מאז חשיפת "פרשת ווטרגייט" שזרו את דמויות המעורבים באבק הכוכבים של דסטין הופמן ורוברט רדפורד, השחקנים שהפיחו חיים בסיפור העיתונאי בסרט "כל אנשי הנשיא". ברנסטין עצמו, עם זאת, נותר נאמן למהות. "אני חושב שהגדולה של הסרט היא שהוא לא באמת על וודוורד ועליי. אין לנו אישיות, אין לנו חיים פרטיים, אין חברות או נשים בתמונה. זה סרט על עיתונות".

בן בראדלי אומר שוב ושוב, "עוד מקורות, תנו לי עוד מקורות". מה היה הרגע שבו אתה ו-וודוורד הגעתם סוף סוף לנקודה שבה אמרתם: יש לנו את זה. זהו זה?

"זה" הוא דבר שקשה מאוד להגדיר, העניין הוא דיווח מצטבר. אין סיפור אחד שבו יש לנו את "זה". כתבנו 200 כתבות במשך שנתיים, וזה היה סוד ההצלחה. היה רגע אחד, בשלב מוקדם, וודוורד ואני שתינו קפה בבוקר, ולפתע הרגשתי צמרמורת קרה בגב, ואמרתי לו, "אלוהים אדירים, הנשיא הזה הולך להיות מודח". וודוורד אמר, "אלוהים אדירים, אתה צודק". לא יכולנו להשתמש במילה הזו בסביבות העיתון, כי אנשים היו חושבים שיש לנו אג'נדה, ומעולם לא הייתה לנו.

ההיסטוריה האלטרנטיבית האמריקנית, זו שבה מנצחת הילרי קלינטון בבחירות, לא הייתה, על פי ברנסטין, חלום רחוק. "היא לא ניהלה קמפיין מוצלח במיוחד. מן הסתם היא נפגעה מקומי ומהדברים שאמר, אבל היא הייתה צריכה לנצח בבחירות האלה, בהתחשב בנקודות היתרון שלה, בקלות יתרה", הסביר. "היא לא הייתה מועמדת אפקטיבית במיוחד. אני לא רוצה לעשות כאן הכללות גסות מדי, אבל טראמפ וסנדרס הצליחו לעלות על משהו".

הריאיון צולם בבית הספר לתקשורת ע"ש סמי עופר, המרכז הבינתחומי הרצליה