סיפורי האלימות כלפי הצוותים הרפואיים בקופות החולים ובעיקר בבתי החולים, שעלו לאחרונה לכותרות, הובילו לזעקה ציבורית חריפה הקוראת לעקור את התופעה המכוערת מהשורש. אבל מה קורה כשאיש צוות רפואי חווה אלימות מרופא בכיר במחלקה בה הוא עובד? לאחרונה פסק ביטוח לאומי כי יזכה רופא שנפגע ב-25% אחוזי נכות בשל נזקים שנגרמו לו.
י', טכנאי הרדמה בבית חולים גדול במרכז הארץ, חווה מקרה אלימות על בשרו לפני כשנתיים, מצד מנתח בכיר העובד איתו באופן תדיר - מול כל הצוות הרפואי, ואף מול המנותח. "כולם אוהבים אותי בבית חולים, אני עובד שם כמעט 40 שנה. מעולם לא התווכחתי עם רופא או עם אחות, וגם עם הרופא הזה היו לי יחסים טובים, מה שקרה באותו היום עדיין קשה לי לעיכול", הוא מנסה לשחזר את האירוע בשיחה עם וואלה! NEWS. "זה היה יום רגיל בעבודה. הכנתי את המנותח ואמרתי לאחות בחדר שאני יוצא לשנייה מחדר הניתוח, כדי להביא משהו. בינתיים המנתח נכנס ושאל היכן אני".
"חזרתי לחדר ופתאום הוא התפרץ עליי 'אתה נשאר בחדר עד שאני אומר אחרת, הבנת?! אתה לא יוצא לשום מקום בלי אישורי. סתום את הפה, אני לא רוצה לשמוע אותך. אני הקובע בחדר'", משחזר י'. "הייתי המום. מה זה סגנון הדיבור הזה? אני סבא לנכדים, אני עובד ותיק, מכובד. הוא העליב אותי מול כל הצוות הרפואי והמנותח. כולם יצאו מהחדרים וראו את זה".
"ניסיתי לומר משהו אבל הוא שוב התפרץ לעברי: 'תסתום את הפה שלך אמרתי. אם תפתח אותו אגיש נגדך מכתב חריף בהנהלה שיגרום לפיטורים שלך. אני אפטר אותך'", הוא מספר בזעזוע. "באותו הרגע התחלתי להזיע. הרגשתי לא טוב, התחילו לחצים בחזה. סחרחורת. לקחו אותי החבר'ה שעובדים איתי לחדר מנוחה. רעד לי כל הגוף. שחררו אותי הביתה, בטראומה. למחרת גם היו לי לחצים וכאבים בחזה. עשו לי א-ק-ג, והפנו אותי לבית החולים".
"שנה שלמה אני עובר מצנתור לצנתור"
י' אושפז במחלקה לטיפול נמרץ, שם זיהו כי שני העורקים המרכזיים בלבו סתומים. הוא הועבר לצנתור וחזר לאחר שלושה ימים לביתו, אבל לדבריו כחצי בנאדם. "מאז חיי אינם אותם חיים, הטראומה יושבת לי בראש. לאט-לאט התחלתי לשקוע בדיכאון. ירדתי לחצי משרה, לא מצליח לתפקד".
"אחרי שלושה חודשים שוב התחילו כאבי תופת בחזה", הוא מספר. "אושפזתי בטיפול נמרץ עם זרימה לא טובה ללב, ושוב עברתי צנתור. וככה זה נמשך. עברתי ארבעה צנתורים, התקינו לי חמישה סטנטים בלב בעשרה חודשים בלבד, וכל זה בגלל מריבה עם רופא. שקעתי במרה שחורה. שנה שלמה לא עבדתי, עובר מצנתור לצנתור. עד שאני מתאושש - שוב צנתור".
"את כל חיי נתתי לבית החולים וזה מה שמגיע לי? אני שבר כלי לא ישן בלילות, מצליח אולי שעתיים-שלוש לעצום עיניים עם כדורי שינה ונוגדי חרדות ודיכאון. אני כבר לא עובד משמרות, המשכורת נפגעה. אני במתיחות קשה עם אשתי. אני שורד למען המשפחה והנכדים שלי אבל הלב נפגע ואני מתעייף מהר", הוא מספר בקול חרישי ומוסיף, "מה שהרופא עשה לי זה אונס".
מאז אותו אירוע הרופא לא התנצל על מעשיו והוא לא שובץ יותר לעבוד לצדו. אלא שמצבו המדרדר פגע בפרנסתו אנושות והוא צמצם את שעות העבודה שלו. על ההשוואה בין האלימות שחווה, דווקא מהצד שלרוב מתויג כקורבן בסיפורי האלימות מהסוג הזה, י' אומר: "יש רופאים נפלאים, פרופסורים שאני בקשר מעולה איתם שתמיד יכבדו את אנשי הצוות, אבל כל מי ששמע אמר שזו בושה איך שהוא התנהג אליי. אני אדם של נתינה ולא מגיע לי. יש הרבה מקרים שרופא לא מדבר יפה ומתנשא מעליך. נכון, אני בורג קטן, אבל בלעדיי הוא לא יכול לעבוד", הוא מוסיף.
זה שנה וחצי שהוא מנהל מאבק מול ביטוח לאומי להכיר בנכות כתוצאה מאלימות מילולית בעבודה. תחילה סורב, אבל במאבק שניהל באמצעות עו"ד אייל פייפר, זכה להכרה בנזק שנגרם לו כתוצאה מהוויכוח עם הרופא, שהוביל לסיבוך לבבי, ונפסקו לו 25% נכות כתאונת עבודה.