לרונלד רייגן הייתה תכנית שכמו נלקחה מחדרי התסריטאים של הוליווד, ואף זכתה לכינוי "מלחמת הכוכבים". נשיא ארצות הברית רצה לפתח מערכות הגנה מפני טילים סובייטים בעלי ראש גרעיני, ביולוגי או כימי, ולא חשש להשקיע. ה-SDI (Strategic Defense Initiative) גבתה לא פחות מ-25 מיליארד דולר מכספי משלם המיסים האמריקני, ועוררה גיחוך בקרב מומחים, אך מעבר לים היא משכה תשומת לב ממדינה שמצב ברירת המחדל שלה היה עודף ברעיונות מצוינים וחוסר כבד בכסף.
שר הביטחון דאז יצחק רבין חיפש פתרון נגד הטילים מסוריה ועיראק, והתקשה לממנו, ולכן קפץ על ההזדמנות להצטרף לפרויקט הגרנדיוזי והציע לארצות הברית את שירותיו של המהנדס המבריק דב רביב, אחד מכוכבי התעשייה האווירית באותן שנים. שרטוטי הניירות של רביב הציגו תכנית בוסרית, ולפיה "ניתן להרוג כדור של רובה ברובה אחר", כלומר טיל ישראלי יאתר בחלל טיל אויב ויפגע בו. השאיפה עוררה ספקות רבים במערכת הביטחון אך זכתה לאמון בתעשייה, והאמריקנים השתכנעו מהמוטיבציה הישראלית וחתמו על מזכר הבנות בין הממשלות. השתתפות ישראל זכתה לתמיכה עצומה בקונגרס, וזה אישר תקציב דרמטי שנתי לפיתוח המערכת.
שנים ספורות לאחר מכן, שאל דורון סוסליק, סמנכ"ל לענייני תקשורת של התעשייה לשעבר, את רבין מה הייתה חשיבות ההסכם, וזה השיב לו כי ללא התקציב האמריקני, לא הייתה יכולה ישראל להוציא את הפרויקט לפועל. אלו היו צעדיה הראשונים של "חץ 1", שתהווה בסיס למערכת ההגנה הרב שכבתית של ישראל, הכוללת כיום את "חץ 2", "כיפת ברזל" וכן את "שרביט קסמים". כך, לפני 30 שנה, החלו להיסגר שמי ישראל.
"זה התחיל במימון עצמי של מחקר ופיתוח במפעל מל"מ (מערכות לחימה משולבות) וברעיון של רביב", סיפר לוואלה! NEWS משה פתאל, ראש מנהלת חומה במשרד הביטחון. "בסוף זה השתלם".
פתאל, אלוף-משנה (מיל.) החל את דרכו בצה"ל כעתודאי לאחר שלמד הנדסת מחשבים בטכניון. הוא עסק באוויוניקה של מטוסי האף-16 בחיל האוויר, ולאחר מכן פיתח תוכנה עבור המודיעין ומערכות השליטה והבקרה בחיל. ב-1996, ימים שבהם עסקו המהנדסים בשילוב החץ עם המכ"ם ומערכות השליטה והבקרה, הוא הצטרף למנהלת, גוף רב-זרועי במפא"ת (המנהל למחקר, פיתוח אמצעי לחימה ותשתית טכנולוגית) של משרד הביטחון, ולאחר מכן מונה לנציגה בוושינגטון. הקריירה הענפה שלו כללה גם תפקידים כראש ענף מיירטים ומערך השיגור, ראש ענף טכני וסגן ראש המנהלת, עד שפרש ב-2007 ומילא תפקידים בכירים בחברת "אלישרא".
פתאל שב לפני כשנה למערכת הביטחון, מונה לאחד התפקידים הרגישים בה, והפך לדמות המרכזית שאחראית על ניווט המחקר והפיתוח של ההגנה מפני טילים, תוך ניהול תקציב של מיליארדים, שמחציתו אמריקני. "המטרות היו מאוד מאתגרות", סיכם את שנתו הראשונה בתפקיד, שכללה מסירה מוקדמת מהצפוי של מערכת "חץ 3" לחיל האוויר, שדרוגים ב"חץ 2", וניסוי מוצלח של מערכת "שרביט קסמים", שנותנת מענה למטרות איכותיות בטווח הבינוני, דוגמת טילי סקאד וגראד. סדרת הניסויים השישית של "כיפת ברזל" נתחמת אף היא במחיצות סודיות, אך על פי פתאל, היא כללה "קפיצת מדרגה ושינוי משמעותי. המערכת שונה לחלוטין מזו שנמסרה ב-2011" .
לפני כחודש, נמסרה מערכת "שרביט קסמים" לחיל האוויר והוכרזה כמבצעית, אך פתאל הרשה לעצמו חיוך קטן בלבד. "אין כיף יותר גדול מזה, שאחרי עשר שנות פיתוח הגענו למצב שהחיל סומך על המערכת, אך זו רק ההתחלה. למערכת יש תכניות פיתוח ארוכות טווח יחד עם האמריקנים".
"לא היה אז עם מי לדבר"
נשיא ארצות הברית לשעבר ברק אובמה קבע תג מחיר לסיוע הביטחוני האמריקני וחייב את ישראל להימנע מבקשת תוספות תקציביות מ-2019, מהלך שיצר הלכה למעשה "תחרות" בין פיתוח ומימון. "יצאנו לדרך ב-2005 עם 'שרביט קסמים'. הבנו שאויבנו מצטיידים באיומים קצרי טווח. 'הפטריוט' הייתה פחות יעילה עבורם ו'החץ' לא רלבנטית, לכן כבר אז חשבנו על כל מיני פתרונות, אבל לא היה עם מי לדבר, אפילו לא מול הסוכנות האמריקנית להגנה מפני טילים (MDA)", סיפר פתאל.
בזמן שבמנהלת הצביעו על רקטות לטווח בינוני כאיום, בצמרת צה"ל דיברו על קיצוץ, ובישראל כלל לא שקלו לפתח מערכות נגד רקטות. מלחמת לבנון השנייה שינתה את הלך הרוח. "בחנו שורה של אלטרנטיבות. הייתה תחרות מסודרת, והיה אתגר לא פשוט לקבל החלטה, אבל בסוף החלטנו ש'שרביט קסמים' של רפאל הרבה יותר מתאימה", תיאר פתאל את התהליך.
ההצלחה היחסית ושביעות הרצון בקרב המפתחים דוחקת לעתים הצדה את ההיבט הכלכלי של המערכות ואת הפרטים הקטנים שעומדים מאחורי תקציבי הענק. כך, למשל, מימן משרד הביטחון את פיתוח "כיפת ברזל", אך נדרש לתקציב אמריקני ללא שותפות במחקר ופיתוח או ייצור - כדי לרכוש היקף גדול של סוללות. פיתוח "שרביט קסמים" דרש תקציבים גדולים פי כמה, וגם תנאי סף מארצות הברית: מימון בתמורה לשותפות בפיתוח ובייצור.
"בכלכלת הקרב לא נכון לבחון את עלות המיירט מול עלות טיל האויב, אלא מול הנזק שיכולים לגרום רקטות או טילים", הסביר פתאל, נציג מערכת שנמנעת מסורתית מעיסוק במספרים. "'שרביט קסמים' היא מערכת ארצית שנועדה לתת מענה למטרות הרבה יותר איכותיות מ'כיפת ברזל', מערכת מקומית שמגנה על אזורים יותר קטנים. 'שרביט קסמים' למעשה ינקה את כל הלקחים שנלמדו מ'כיפת ברזל' ו'החץ'".
מבט ממוקד על איראן
מרבית אנשי המנהלת הם מהנדסים ותיקים, אך עבודתם כוללת כל העת מבט ליום שאחרי הצרכים העולים מהשטח, השיפורים הנדרשים והמענה לנתוני המודיעין, העולים בפגישה קבועה של נציגי המוסד, אגף המודיעין ושב"כ. פגישה זו שמה במוקד את מרוץ החימוש של האויב ואת פיתוחיו האחרונים, ומנסה להעריך את כיוון חקירתו. "אני מקבל אינפורמציה מכלל גורמי המודיעין", הסביר פתאל. "אתה רואה מגמות, ומנסה להבין במה הם רוצים להצטייד. אצל האיראנים במיוחד יש יכולת טכנולוגית מרשימה מאוד. כבר יותר מעשרים שנה שאני בעולם ההגנה מפני טילים. זה מדהים לראות איך סביבתנו יונקת ולומדת, ומה הם מתכננים כנגד. אנחנו כל הזמן מנסים לחשוב בעיניים של המהנדס שיושב בטהראן, ששואל את עצמו מה צריך לעשות כדי להפריע. אנחנו מנסים להיכנס לראש שלו ולראות איך אנחנו מחסנים את המערכת בצורה הטובה ביותר ואיך אנחנו מתמודדים עם מה שהוא רוצה לעשות. זו מלחמה לא פוסקת".
לדבריו, "אנחנו לא נחים, וגם בניסויים מוצלחים צריך לחפש מתחת לבלטות. אתה חייב ללמוד ולהבין איך לעשות יותר טוב. אתה לומד הרבה יותר מהניסויים שכשלת בהם. בחץ היו לנו בדרך כמה כאלה, ואחד מהם היה ניסוי שממנו למדנו הרבה יותר מכל הניסויים המוצלחים. הלוואי ויכולתי לשתף את הציבור, אבל טוב לנו לשמור על זה כדי להפתיע בהמשך".
מבצע "צוק איתן" אמנם הבליט את יכולותיה של "כיפת ברזל" וחשיבותה הביטחונית, אך תדירות האירועים החדשותיים בישראל העלתה לאחרונה לכותרות דווקא את מערכת "החץ", שיירטה טיל SA-5 סורי ששוגר לעבר שטח ישראל. פתאל לא חשף פרטים רבים מדי על האירוע, אך הודה כי "אנחנו זוכים להערכה גבוהה מאוד בעולם, גם בזכות ההצלחות המוכחות בשטח וגם בזכות הניסויים. חזרתי לאחרונה מכנס איפא"ק, ובלתי ניתן לתאר את האהבה העצומה - לא רק של היהודים בכנס, אלא של הציבור האמריקני שמבין שהוא עוזר לישראל להגן על עצמה מפני טילים. היה קשה להסתובב שם בין לחיצות היד והמחמאות, וכשהצגתי את נתוני הניסוי המלא של 'כיפת ברזל' לראש הסוכנות האמריקנית להגנה מפני טילים, מי שמנהל את מערכות ההגנה המסובכות בעולם, הוא פשוט היה מלא הערכה".
במסגרת שיתוף הפעולה ההדוק עם ארצות הברית, פותחו המערכות כך שיידעו לפעול יחד עם מקבילותיהן האמריקניות. "הבלוק הראשון של 'החץ' כבר היה עם יכולת שיתוף מידע מלא. זו מורכבות גדולה אבל אנחנו מתואמים, ובונים יחד תמונת שמיים", הסביר פתאל.
איך נולד הרעיון לחבר בין המערכות ולהעצים את כוחן המשותף?
"כלל המערכות משתפות מידע זו עם זה ומאפשרות באמצעות מכ"מים מתקדמים, לוויינים וסנסורים לבנות תמונה הרבה יותר חדה על האיומים שמתקרבים לישראל ולהחליט במהירות מי מיירט ובאיזו עדיפות. גם בתחילת הדרך של 'החץ' נשאלה השאלה אם אנחנו רוצים לדבר על מערכת ארצית או סוללתית", שיחזר פתאל. "עוזי רובין, ראש המנהלת הראשון אמר: 'חבר'ה. אני רוצה קודם כל להוכיח את עצמי עם סוללה ולראות שהעסק עובד'. ייאמר לזכות חיל האוויר שהם דחפו לכך כבר בתחילת הדרך. אני הייתי ראש ענף ואמרתי: 'בוא נדבר על הבסיס, כשיהיה לנו כסף נדבר על ההמשך'. בנינו את העסק לאט לאט, אחרי שהבנו אחד את השני יותר טוב. כש'שרביט קסמים' נולדה, ידענו מראש שמדובר במערכת ארצית. לא הייתה שאלה. היא מדברת ומקושרת מהיום הראשון עם שאר המערכות, ואת תורת הלחימה שלו מתרגל חיל האוויר כבר ארבע שנים, עוד לפני שהמערכת הפכה למבצעית".
מה באמת הבשורה שמביאה אתה "שרביט קסמים"?
"היא משמעותית מאוד לאזרח מן השורה. זו מערכת ארצית שעובדת 24/7. היא מיירטת מטרות איכותיות, שמיועדות לפגוע במקומות שעליהם מאוד חשוב לנו להגן. 'שרביט קסמים' מדברת עם 'כיפת ברזל', ומה שהיא תדע ליירט, 'שרביט' תיתן לה ליירט".
"סוג של מהפכה"
עתידה של "שרביט קסמים", על פי פתאל, נעוץ בפיתוח שצרכיו הוגדרו כבר בשנת 2004. "בבדיקת ההיתכנות הראשונית שלנו לא דיברנו רק על טילים קצרי טווח, אלא גם על טילי שיוט. זה חלק ממטרות המערכת שמוגדרות בהסכמים מול האמריקאים".
המשימה שלכם ברורה היטב בשגרה, כיצד היא תבוא לידי ביטוי במלחמה?
"אנחנו מקימים פה חדר הערכת מצב, מחוברים לכל היחידות המבצעיות ולכל התעשיות, מנהלים שיחות בזמן אמת ומקבלים תוצאות מהשטח כי אנחנו צריכים להגיב מהר. אנחנו אחראים על עדכוני מערכת בהתאם לפעילות בשטח. אם יש בעיות, נביא פתרונות. התהליך הזה בזמן אמת הוא סוג של מהפכה. לא מחכים ליום שאחרי".
לדבריו, "הפרפרים בבטן הם לקראת האירוע הבא. אנחנו צופים על אתגרים לפחות עוד עשר שנים קדימה כדי לראות מה יהיה. יש לנו מחשבות על כל החזיתות. 'כיפת ברזל' היום שונה מזו שהייתה ב-2011, וזו שתהיה בעוד שלוש שנים תהיה שונה מזו של היום. 'שרביט קסמים' ו'חץ 3' ישתנו, ועוד יהיו הפתעות אחרות שלא נוכל לפרט".
כשהשכנים והמשפחה שואלים אותך מה יקרה במלחמה הבאה, מה אתה אומר להם?
"קודם כל שיידעו שאנחנו עושים הכול כדי להיות מוכנים, לבוא הכי טוב שאפשר ולתת הגנה מקסימלית למדינת ישראל. אני גם מזהיר את כולם שאנחנו לא מדברים על הרמטיות, כי אין דבר כזה. אל תצאו החוצה, אל תראו איך יעבדו 'שרביט קסמים', 'כיפת ברזל' ו'החץ'. כנסו למקומות מוגנים".