(בווידאו: נפילתו של אוהד שמש, 2014)
דמותו של איש השב"כ אוהד שמש הייתה מוכרת היטב בארגון החשאי: כולם הכירו את יכולותיו המקצועיות ואת כושר ההנהגה שבלטה בו. אבל מי שהכיר אותו מילדות, ידע שהוא נועד לגדולות. החל מהילדות באשדוד, דרך העיסוק בפיתוח מנהיגות צעירה, ומעל לכול ההתנדבות והנתינה לחברה, שבמסגרתה הקים מועדונית לנוער בסיכון. גם לאחר שהתגייס לסיירת גבעתי המשיך בתרומתו לחברה, ועם שחרורו החל ללמוד ליצנות רפואית ואף טס להאיטי לאחר רעידת האדמה על מנת לסייע למשלחות הסיוע ההומניטרי שהגיעו למדינה מוכת האסון.
לאחר ששב לישראל התגייס לשב"כ, עד שבשנת 2014 גויס למילואים במבצע "צוק איתן" והצטרף לפעילות מבצעית ברצועת עזה, כחוקר שטח ביחד עם פלס"ר צנחנים. בבית נשארה הדר, לה נישא רק חמישה חודשים קודם לכן. במהלך קרב עם מחבלים בחאן יונס הוא נהרג, בגיל 27. על גופו נמצאו פריטי מידע מודיעיני שאסף במהלך המבצע, מוכתמים בדם.
אלא ששנתיים לאחר מותו, התגלה לבני משפחתו שבנם הותיר אחריו מסר מן העבר: בקשה ותקווה שאותה כתב כבר בגיל 17, כשבפרויקט LEAD התבקשו בני הנוער שהיו חברים במיזם לכתוב כיצד הם רואים את עצמם בעוד עשור. שמש בחר לכתוב כיצד הוא רואה לא את עצמו, אלא את החברה הישראלית. "מנכ"ל 'ליד' פנה אליי וסיפר לי שהם פותחים את 'קפסולות הזמן', והעניק לי את הקפסולה של אוהד", סיפרה אמו שרה, "כשפתחתי את זה, מאוד התרגשתי. קודם כל, פתאום לראות את כתב היד של אוהד, שנתיים אחרי שנהרג. אלא שאז קראתי גם את מה שכתב".
"תפקידו של הדור שלי חשוב בהתפתחות הצלחת המדינה", כתב שמש. "חברה שכולם שווים בני שווים ומגיעה לכל אחד הזדמנות שווה". בדמיונו, חזה שמש "צמצום פערים בין הפריפריה למרכז. נוער בסיכון, ילדים בסיכון, קהילה אתיופית ורוסים. אמונה שאפשר לעשות הכול, אי לקיחת דברים כמובן מאליו. אפשר לעשות הכול. אין לנו דרך אחרת. תמיד לשאול, ללמוד, להתפתח". לבסוף, כתב: "לא לשכוח מאיפה באת, רגישות, פתיחות, להיות בן אדם".
"אתה קורא את זה ואתה אומר זה פשוט אוהד. קודם כל בצניעות שלו", אמרה אמו, "אבל אלה הדברים שהוא האמין בהם ופעל לאורם לאורך כל חייו. הדבר שהכי הפריע לו אלו הפערים בחברה והוא תמיד דיבר ופעל כדי לדחוף אחרים ולצמצם את המרחקים בין הפריפריה למרכז. לאורך כל חייו הקצרים הוא למד כל כך הרבה: תואר ראשון ושני, וליצנות רפואית שעם זה הוא נסע להאיטי לסייע להקמת בית יתומים, ואחר כך הדרכת כדורסל והנהלת חשבונות. שאלתי אותו: 'אוהד, למה אתה לומד את כל זה?' והוא השיב שיבוא יום והוא ישתמש בזה ובאמת, בהכול השתמש כדי להכיר עוד אנשים ולעזור להם, ואת זה הוא הגשים".
לאחר מותו, הקימו חבריו ומשפחתו של אוהד את עמותת שמש, ששמה לה למטרה להנציח את דרכו. בין היתר פועלת העמותה באשדוד, עיר הולדתו של אוהד, בהתנדבות עם התושבים בפעילויות חברתיות שונות בעיר. "ההתנדבות הייתה נר לרגליו של אוהד", מספר רועי ברק, יו"ר העמותה וחברו של שמש. "כבר כנער, בצבא ולאחר הצבא ראה בנתינה לחברה ולאחר כדרך חיים. הוא הפך לסמל בקהילה באשדוד, סמל של טוב ודמות לחיקוי עבור רבים ואנחנו מנסים ללכת בדרכו".
ובינתיים, כששרה מביטה על המסר שהגיע מאוהד בן ה-17, היא חשה כי חזונו של בנה רחוק מהתגשמות. "אנחנו עוד לא שם. עוד רחוקים מהחברה השוויונית שאוהד רצה", אמרה. "הפערים עדיין גדולים והגזענות עדיין קיימת ואני בטוחה שלאוהד היה קשה לראות את זה. אבל הוא תמיד פעל לתקן את הדברים, קודם כל במעגלים שלו. כזה הוא היה. כבר מגיל צעיר אחת המורות אמרה לי שהוא עוד ינהל את המדינה, כי באמת הייתה לו יכולת הנהגה מדהימה. הוא חסר לנו מאוד".