"לקחה את הסוד לקבר": נימוקי השופטים לזיכוי הבן מרצח אמו

חודש לאחר זיכויו המהדהד מרצח אמו פרסם הבוקר (חמישי) הרכב השופטים בתיק של חן איילתי את הכרעת דינו וקבע כי המקרה עדיין נותר בגדר תעלומה. "מרים איילתי נרצחה, ולמרבה הצער את סודה לקחה היא עמה אל הקבר, אולם אין להרשיע אדם אלא אם הוכח אשמו ואין זה המקרה במקרה של הנאשם", קבעו שופטי בית המשפט המחוזי נצרת.

איילתי, תושב קיבוץ איילת השחר, זוכה בחודש שעבר מרצח אמו, מרים איילתי, בת 74. היא נמצאה מתה בביתה בקיבוץ מחניים ובתחילה נבדק האירוע כמוות טבעי, אולם לאחר נתיחת גופתה התגלה כי נחנקה למוות. לאחר החקירה הועמדה בנה לדין, אולם בפועל לא נמצאו ראיות פורנזיות המעידות על אשמתו.

כתב האישום נגדו התבסס על עדותה של זוגתו, פלישיה. איילתי טען לכל אורך הדרך לחפותו ואף האשים את זוגתו לשעבר. בפסק הדין המלא שפורסם היום מותחים השופטים ביקורת קשה על החקירה וקובעים כי עדותה של פלישיה איננה אמינה כלל ואף לא פוסלים את האפשרות כי היא הרוצחת.

לקריאה נוספת:
"את רצחת את אמא": העדויות שהובילו לזיכוי האדריכל מרצח אמו
בתה של הנרצחת מקיבוץ מחניים: "הרוצח הנתעב ישלם את המחיר"

פלישיה סיפרה בחקירתה כי איילתי התוודה בפניה כי רצח את אמו. לדבריה, היא אף סייעה לו לשים את גופת אמו במיטה – אולם הכרעת השופטים החד-משמעית קבעה כי ניתן להבין מכך אחרת. "בהתאם להיגיון המדינה, הרי שבאותה הקשה לוגית ניתן היה להגיע בנקל למסקנה הפוכה ולפיה פלישיה היא הרוצחת", כתב השופט אשר קולה. "איני מתיימר לקבוע זאת, אולם הניתוח הלוגי של המדינה, שהביא אותה למסקנה מעל לכל ספק סביר ולפיו חן הוא הרוצח, יכול היה באותה מידה של ודאות להוביל למסקנה הפוכה. ניתוח לוגי אינו, בכל הכבוד, תחליף להוכחה מעל לכל ספק סביר".

בהמשך, תקף את העדות מלאת הסתירות של פלישיה. "העדה לא סיפקה תשובות והסברים מניחים את הדעת מדוע נסעה ביום מציאת הגופה. יכול שפלישיה בכוונת מכוון הסתירה זאת שכן היה לה מה להסתיר! מדובר ביום הרה גורל! יום שבו בעלה לטענתה מתוודה בפניה שרצח את אמו. מצופה היה שתזכור כיצד הגיע לצפת באותו יום גורלי! מדוע פלישיה לא הטיחה בחן בעימות ביניהם שהוא הרוצח? בכל הכבוד, סבורני כי כאשר חן הטיח בה האשמה כה חמורה כמו רצח, לא ישב וימתין דקות ארוכות עד אשר יטיחו בו שהוא הרוצח! סיכומו של דבר, לא ניתן ליתן פלישיה אמון".

השופט דני צרפתי הוסיף: "פלישיה, אשר העידה בפנינו ארוכות, הותירה בי רושם בלתי אמין בעליל, רושם של אישה עם צדדים אפלים ומניפוליטיביים באישיותה, אשר אינה בוחלת באמירת דברי שקר ואינה נרתעת גם כשלכאורה מתגלים שקריה. יש בה קווים אלימים, היא חסרת עכבות מוסריות".

קולה ביקר בחריפות את התנהלות המשטרה בתיק וקבע כי עבודת החוקרים בזירה הייתה בעייתית מאוד. "הזירה לא נסגרה כראוי. כל שהורו למשפחה היה שאין להיכנס לדירה. אבל מעבר לכך – לא נעשה דבר", הדגיש השופט. "בחינת המז"פ לאחר המוות הייתה בבחינת לעג לכל חקירה רצינית. החלונות לא נבדקו, הדלת האחורית לא נבדקה, לא בדקו את האפשרות שהמנוחה נגררה למיטתה. תשובותיו של חוקר המז"פ היו, ובכל הכבוד, מביכות".

גם השופט צרפתי ביקר את התנהלות המשטרה והגדיר אותה חובבנית ואגרסיבית. "צפייה בחקירה הותירה בי אי נוחות קשה. החוקרים מטייחים באילתי האשמות שווא חובבניות. בשלב מסוים הרשו לעצמם החוקרים מגע גופני עם הנאשם. חקירה זו אינה ראויה והיא מצטרפת למחדלי חקירה נוספים ולתמיהה המרכזית – מה הביא את החוקרים לתפנית החקירתית שהביאה את הנאשם למעמד של חשוד מרכזי במקום פלישיה?", תקף.

עורכות הדין רימונה שלג וסוהאד אגה דחליה מהסניגוריה הציבורית, שייצגו את חן איילתי, בירכו על הכרעת הדין המנומקת. "חן זוכה פה אחד לפני כחודש מרצח אמו. היום בית המשפט מסר את הנימוקים להכרעת הדין וקבע כי הזיכוי הינו זיכוי מלא וכי לא ניתן היה לתת אמון בעדותה של בת זוגו לשעבר, שהייתה העדה העיקרית בתיק. כתוצאה מהמעצר הממושך מצבו הנפשי והכלכלי של חן קשה, ובמיוחד מקשה עליו העובדה שהוא טרם יכול לפגוש את ילדיו, שנלקחו ממנו לאחר האירוע הטרגי. חן משקיע עכשיו את כל מרצו בשיקום חייו וחזרה לחיי שגרה, ונאבק לזכות ולהיות עם ילדיו".