הימים הרגישים שבין יום השואה ליום הזיכרון מעוררים ויכוח במגזר החרדי בנוגע למועדים אלה ולקדושה, לכאורה, שמייחסים להם החילונים. רבים מסתייגים מ"יום הזיכרון לשואה ולגבורה" בטענה כי יש להעלות את זכרם של שישה מיליון הנספים בכל יום ויום. מאמרי המערכת שהתפרסמו אתמול (שני) בעיתונות החרדית הממוסדת הדגישו את הנקודה הזו, אך אחרים מעדיפים לעמוד בצפירה, לייחס בולטות לסיפורי הגבורה היהודית ולזכור את הנרצחים גם ביום הזה, בנוסף לימים נוספים.
ההסתייגות מיום השואה אינה חדשה ונובעת מכמה סיבות. את אחת הבולטות והמוכרות ציין הבוקר עיתון "המודיע", המייצג את הרוב החרדי-חסידי. "דווקא את חודש ניסן, האסור בהספד ובתענית", נכתב במאמר המערכת שהתפרסם בו, "קבעה הכנסת בזמנו כדי לקבוע בו את מה שהיא הגדירה כיום השואה והגבורה". בהמשך הוסיפו: "אלא שיהודים שומרי תורה ומצוות, אין להם רק יום מסוים אחד בשנה בו הם נזכרים בימי האופל ההם, אלא בעצם הווייתם ובאופי אורחות חייהם הם מעלים את זכרם של שישה מיליון היהודים שעלו על מוקדה של אש רק בשל היותם יהודים - בכל יום ויום".
במאמר שהתפרסם בעיתון "יתד נאמן", המייצג את הזרם הליטאי המרכזי, נטענו סיבות דומות. אך בין היתר, הוסיפו גם כי שמו של היום נועד להבליט רק את מרד גטו ורשה, שהסתיים בחודש זה בחיסולו הסופי של הגטו ובמשלוח כל היהודים אל מחנות ההשמדה ואת אלה "שיצאו להיאבק כמעט בידיים ריקות בצבא הנאצי".
לפי המאמר, "יום השואה והגבורה, כאשר 'הגבורה' לא נועדה להבליט את עמידתם האיתנה של יהודים רבים על משמר יהדותם ואנושיותם, גם לנוכח ההשפלה הנוראה אותה חוו תחת המגפיים הדורסניות של חיות הטרף הנאציות, כי אם את קומץ הצעירים שיצאו, באקט של התאבדות, להילחם מול הצבא הנאצי".
אך לא זו בלבד, נטען גם כי ישראל היא זו המעוררת כיום את האנטישמיות בעולם. "לפני שמדינת ישראל תפנה אל העולם בתביעה לזכור את השואה ולקחיה, מוטב שתעשה בדק בית כדי לבחון כיצד הגיעו ממדי השנאה העצמית של אנשי רוח ותרבות לשיאים של אנטישמיות תוצרת בית, ולבדוק את עצמה ויחסה לאלו המשיבים בנאמנות ובדבקות את המורשת העתיקה, זו שהנאצים יצאו לרדוף ולהשמיד במלוא כוחם".
קשה לומר בנחרצות שהאידאולוגיה וההשקפה הזו באה לידי ביטוי מעשי ברחוב החרדי כולו. החרדים עומדים בצפירה שנשמעת ביום השואה, במוסדות החינוך קוראים פרקי תהילים לזכר היהודים שנרצחו, הרבנים הראשיים שקבעו את יום הקדיש הכללי בתאריך אחר כבר הפכו חלק בלתי נפרד מהטקסים המתקיימים היום ובעיתונות המקוונות ובתחנות הרדיו החרדיות מבליטים כמעט כמו בכל כלי התקשורת את הסיפורים על הגבורה היהודית.
יעקב ריבלין ויצחק נחשוני הם שני עיתונאים חרדים בכירים. ריבלין, פרשן פוליטי בשבועון החרדי "בקהילה" ונחשוני הוא עורך העיתון החרדי "מרכז העניינים". בין השניים התעורר הבוקר ויכוח ברשת שאולי יסכם טוב מכל את שני הצדדים המתייחסים כל אחד בדרכו ליום השואה. "מדוע חילוני לא מתנצל כשהוא לא מתאבל בתשעה באב ואני צריך לעטות פרצוף עצוב ביום נפילת גטו ורשה? למה?", תהה ריבלין. "לא כל יום נשרפו יהודים בכבשנים?". נחשוני השיב: "איני אוהב את הצפת הנושא ביום שנקבע ועומד. אתייחד עם אחיי הי"ד בדרכי ובוודאי לא אתגרה במי שעושה זאת אחרת".
(עדכון ראשון: 21:53)