וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

"סבלתי מאוד, היום או מחר ייקחו אותי למחנה"

רגע לפני גירושה מבלגרד הפקידה רגינה קנדט מכתב בידי שכנתה הנוצרייה שיועד לבעלה. "עמדתי בסבל מפני שהאמנתי באלוהים הטוב ומפני שאהבתי הגדולה לך, מוצ'יק, נתנה לי כוח. יש לי הרגשה שנשוב להתראות". היא נרצחה יחד עם כלתה ונכדה בן השש במחנה סיימישטה

רגינה קנדט. מתוך תערוכת "עוד נשוב וניפגש", באדיבות ארכיון יד ושם, מערכת וואלה! NEWS
"אני כותבת רק למקרה שלא אנצל". רגינה קנדט/מערכת וואלה! NEWS, מתוך תערוכת "עוד נשוב וניפגש", באדיבות ארכיון יד ושם

כ-10,000 נשים וילדים מאזור בלגרד רוכזו ונרצחו במחנה סיימישטה בנובמבר 1941. ביניהם הייתה רגינה קנדט, כלתה אווה ונכדה אלכסנדר (סשה) בן השש. ערב גירושה מבלגרד, הפקידה רגינה מכתב בידי שכנתה הנוצרייה, שיועד לבעלה מקסימיליאן קנדט שנכלא יחד עם בנה הבכור רודולף במחנה שהיה באזור בו שלטו האיטלקים. נאמנה להבטחתה, שמרה השכנה על המכתב ולאחר המלחמה העבירה אותו לבני משפחתה של רגינה. זה היה המכתב האחרון שכתבה בחייה.

"לא אהבתי איש בעולם כמוך"

נובמבר 1941

מקס היקר שלי,

היום או מחר ייקחו אותי למחנה, אלוהים יעזור לי לעבור גם את זה. סבלתי מאוד, אבל עמדתי בכך מפני שהאמנתי באלוהים הטוב ומפני שאהבתי הגדולה לך, מוצ'יק, נתנה לי כוח. כבר חודשים שלא שמעתי דבר משניכם. יאטה וקתיושה יודעים הכל. החבאתי כמה דברים, כך שאם אלוהים הטוב יזכה אותנו במזל הטוב שנשוב ונתראה, לא הכל ילך לאיבוד.

קתיושה היתה נהדרת. הכל מסודר בהתאם לאפשרויות. סשה ואוה נוסעים אתי, אבל אני לא יודעת כמה זמן נשאר ביחד. שלחתי לך באמצעות יאסה 10,000 לירות איטלקיות; אני מקווה שקיבלת אותם, מוצ'קי.

אהבתי מאוד את אמי ואת נעריי היקרים, אבל לא אהבתי איש בעולם כמו שאהבתי אותך. לכן אתה חייב להיות חזק וסבלני. יום אחד יבוא סוף גם לזה. קתיושה יודעת היכן כל דבר נמצא. אני כותבת זאת רק למקרה שלא אנצל. אבל יש לי הרגשה שנשוב להתראות.

אותך, את רודי, פרדי ומילצ'ק מחבקת ואוהבת,
רגינה שלך

מכתבה של רגינה קנדט לבעלה ובנה. מתוך תערוכת "עוד נשוב וניפגש", באדיבות ארכיון יד ושם, מערכת וואלה! NEWS
"אם אלוהים הטוב יזכה אותנו שנשוב ונתראה, לא הכל ילך לאיבוד". מכתבה של רגינה/מערכת וואלה! NEWS, מתוך תערוכת "עוד נשוב וניפגש", באדיבות ארכיון יד ושם

מקסימיליאן ורודולף שרדו, עלו לארץ ישראל ב-1944 באנייה "סטפן באטורי" והתיישבו בקיבוץ עין גב. הבן האמצעי פרדי עלה לארץ ישראל ב-1935 והתיישב בקיבוץ. בנה הצעיר של רגינה, ראובן דפני, המכונה במכתב מילצ'ק, עלה ב-1936 בעקבות אחיו. הוא היה אחד הצנחנים הארצישראליים בצבא הבריטי שהוצנחו באביב 1944 ליוגוסלביה כדי להציל יהודים, ולימים היה סגן יו"ר הנהלת יד ושם.

מכתב זה פורסם כחלק מהתערוכה המקוונת של יד ושם "עוד נשוב וניפגש" ובה מכתביהם האחרונים של יהודים שנרצחו בשואה שנכתבו בשנת 1941. מכתבים אלו הגיעו ליעדם שנים אחרי שנכתבו, ומהווים זיכרון אחרון ממי שלא שרדו את התופת ונספו בשואה. המכתבים בתערוכה נשלחו מפולין, לטביה, צרפת, אוסטריה, אוקראינה, יוגוסלביה ורומניה, חלק מהמכתבים נשלחו אל מחוץ לאירופה וכך שרדו. כל מכתב, אגרת וגלויה חושפים בפנינו את עולמם הפנימי ואת גורלם של יהודים בשואה, אלו שלא שרדו כדי לתת עדות חיה. אצל רבים ממקבלי המכתבים הייתה זו דרישת שלום אחרונה מהבית והמשפחה שהותירו מאחור, מסריהם האחרונים של היקרים להם מכל, ואותם הם תרמו ליד ושם למשמרת עולם. תערוכת המכתבים המלאה של יד ושם זמינה באתר האינטרנט של יד ושם בעברית ובאנגלית.

  • עוד באותו נושא:
  • השואה

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    2
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully