נושאים חמים

סיפורם של השוטרים שהפכו לרוצחים השפלים בתולדות אמריקה

מה שהחל במוות אלים של יהלומן ישראלי חף מפשע, הגיע לשיאו בחיסול הסגן של ג'ון גוטי, מראשי הפשע המאורגן בארה"ב. סטיבן קרקאפה, בלש לשעבר שמת החודש בבית הכלא, חבר בשנות ה-80 לשותפו למחלקה לואי אפוליטו, ויחד עבדו השניים עבור משפחות הפשע. זהו סיפורם

חדשות מתפרצות לפני כולם הורידו עכשיו הורידו עכשיו להורדת האפליקציה מ-Google Play להורדת אפליקציה מ-AppStore
השוטר המאפיונר סטיבן קרקאפה (GettyImages)
פושע נתעב שרצח 11 אנשים וקשר קשר נגד רבים אחרים. סטיבן קרקאפה (צילום: אימג'בנק - Gettyimages)

בפברואר 1986 נקשו שני אנשים על דלת ביתו של ישראל גרינוולד, סוחר יהלומים ישראלי-אמריקני אורתודוקסי מניו יורק. הם הציגו את עצמם כבלשים ממשטרת העיר, וטענו כי הוא צריך להגיע איתם לחקירה בשל חשד לתאונת פגע וברח. השניים, סטיבן קרקאפה ולואי אפוליטו, הסיעו את גרינוולד למחסן נטוש, שם עטו על ראשו שקית. קרקאפה ירה בו, אפוליטו השגיח. 19 שנים חלפו עד שהתגלתה וזוהתה גופתו של גרינוולד, בן 34 במותו. ב-2005 הוא הובא לקבורה בבית העלמין סגולה בפתח תקווה.

במהלך השבועות שלפני הרצח, גרינוולד נחקר על ידי ה-FBI לאחר שהפקיד עבור חבר אגרות חוב מזויפות במסגרת נסיעת עסקים ללונדון. הוא לא ידע שהזיוף מוביל לאנתוני "Gaspipe" קאסו, חבר בכיר במשפחת לוקזה, אחת מחמש משפחות המאפיה ששלטו בתפוח הגדול. קאסו, רוצח חסר רחמים ועבריין כספים בממדים חובקי עולם, לא יכול היה להרשות לעצמו שהרשויות יגיעו אליו. פושע קטן בשם ברט קפלן תיווך בינו לבין קרקאפה ואפוליטו, שמצדם לא שיקרו לגרינוולד במפגש עמו – הם אכן היו בלשים מטעם NYPD.

סוחר היהלומים ישראל גרינוולד שנרצח ב-1986 (אתר רשמי)
כל חטאו היה שרכש אגרות שעקבותיהן הובילו לבכיר המאפיה. ישראל גרינוולד (מתוך האתר הרשמי להנצחתו)

ב-12 באפריל השנה מסרה הרשות הפדרלית של בתי הסוהר הצהרה קצרה, לפיה סטיבן קרקאפה "מת ב-8 באפריל בבית הכלא". הוא היה בן 75 והתמודד במשך שנים ארוכות עם סרטן. לקבר הוא נטל עמו מורשת מפוקפקת ביותר, של אחד משני השוטרים הכי רצחניים בהיסטוריה של ארצות הברית. דבר אחד הוא להיות רוצח סדרתי, אבל זה דבר שונה לחלוטין לעשות את זה כשאתה מחזיק בתג משטרתי.

קרקאפה נולד ב-1942 והתגייס למשטרת ניו יורק בסוף שנות ה-70. הוא עבד כחוקר פרטי במחלקת הפשע המאורגן בברוקלין, שם חבר לשותפו הבלש לו אפוליטו. אפוליטו היה צעיר מקרקאפה בשש שנים, אבל התקבל למשטרה לפניו, ב-1969. הגיוס שלו היה מוזר בהתחשב בכך שאביו רלף ורבים אחרים מבני משפחתו השתייכו למשפחת גמבינו. במציאות של היום זה לא היה עובר, כמובן, אבל אז אפוליטו הצהיר כי איש ממשפחתו לא משתייך למאפיה. אף אחד לא הצליח (וגם לא ניסה) להוכיח את ההפך והוא התקבל.

השוטר לואיס אפוליטו (GettyImages)
הצהיר שאיש ממשפחתו לא השתייך למאפיה, אף אחד לא בדק - והוא התקבל למשטרה. לואי אפוליטו (צילום: אימג'בנק - Gettyimages)

בתחילת שנות ה-80 הייתה משטרת ניו יורק מקום מאוד מושחת. ה-FBI שם באותו זמן עין על אפוליטו ובחן את קשריו עם משפחת גמבינו, אבל כמו מקרים רבים אחרים אז, גם במקרה הזה לא ננקטו הצעדים הדרושים. למרות זאת, התרבו האינדיקציות על קשריהם של אפוליטו וקרקאפה עם המאפיה והמוניטין שיצאו להם הרחיקו אותם מטיפול בתיקים משמעותיים. לא ברור לכמה אנשים הגיעו השניים לפני כן, אבל הרצח של גרינוולד היה יריית הפתיחה הרשמית, תרתי משמע, שלהם בעולם הפשע.

אלא שבעוד גרינוולד היה רק יהלומן אלמוני, שרשרת הרציחות הבאות החלה בגלל דמות משמעותית בהרבה בדברי ימי העיר ניו יורק: הארכי-פושע ג'ון גוטי.

ג'ון גוטי בבית המשפט ב-1990 (AP , Mark Lennihan)
ההתנגשות אתו החלה מסכת של רציחות. ג'ון גוטי (צילום: AP)

ב-16 בדצמבר 1985 עמדו ראש משפחת גמבינו פול קסטלאנו וסגנו תומאס בילוטי להיכנס למסעדת "ספארקס סטייקהאוס" במרכז מנהטן. הם נורו כמה פעמים על ידי חבורת מתנקשים בראשות ג'ון קרנליה, שעבד בשירותו של ג'ון גוטי. הרצח אפשר לגוטי להשתלט על המשפחה ולעמוד בראש הפירמידה.

הקוד במקרים כאלה היה ברור: התנקשות בראש משפחה חייבה אישור ממועצת חמש המשפחות. גוטי לא קיבל אישור כזה, ובארגונים האחרים לא יכלו לעבור על כך בשתיקה. וינסנט ג'יגאנטה, ראש משפחת ג'נוביז שהיה קרוב לקסטלאנו, הוציא חוזה על ראשו של גוטי וביקש סיוע מאנתוני קוראלו, עמיתו ממשפחת לוקזה. קוראלו גייס למשימה את הבוס הבכיר "גאספייפ" קאסו, שניסה להתנקש בגוטי באפריל 1986 על ידי פיצוץ רכבו של פרנק דה צ'יקו, סגנו של גוטי, בשלט רחוק. זו הייתה פעולה נדירה וחדשנית בימים ההם והיא הצליחה, הרכב אכן התפוצץ, אבל גוטי לא שהה בו ורק דה צ'יקו נהרג.

המאפיונר אנתוני "גאספייפ" קאסו (אתר רשמי)
קיבל על עצמו את המשימה לרצוח את גוטי. אנתוני "גאספייפ" קאסו

מאוחר יותר התפייסו גוטי וג'יגאנטה, אבל ראשו של קאסו נותר חשוף. כעבור כמה חודשים הוא פותה להגיע לנקודת מפגש, ובזמן שישב במכוניתו עברו מתנקשים וירו צרור כדורים. פצוע, קאסו הצליח לזחול למסעדה ולהתחבא בה עד שהם נעלמו מהשטח. הוא שרד, וכעת הגיע תורו להחזיר. לא היה לו מושג מי ירה בו, אבל קשריו עם קרקאפה ואפוליטו כבר היו מבוססים. תמורת תשלום, הם נתנו לו רשימת חשודים. אחד מהם היה ג'ימי היידל, חבר כנופיות זעיר שהתגורר עם אמו. היידל ידע שקאסו בעקבותיו ופנה מיוזמתו למשטרה כדי שיגנו עליו. שני הבלשים לא היו צריכים יותר מזה, הטרף בעצמו הוביל אותם אל המאורה. הם הגיעו לביתו ותחקרו את אמו, תשאול שעוד יעלה להם ביוקר. בהמשך איתרו את היידל ברחוב, חטפוהו והביאו אותו לקאסו.

תחת מסכת עינויים כבדה, היידל הודה לבסוף מי שלח אותו: אדי לינו, אחד הבכירים במשפחת גמבינו. לאחר ההודאה ירה קאסו בהיידל ויצא אחרי לינו. הוא שילם לקרקאפה ואפוליטו 75 אלף דולר כדי שיבצעו הפעם את העבודה המלוכלכת בעצמם. הם עקבו אחרי לינו, עצרו אותו בכביש ואז, בעודו יושב, ירו בו. זו הייתה הפעם הראשונה שבה רצחו השניים בעצמם חבר מאפיה, מה שבפועל הפך אותם לחברים במשפחת לוקזה.

אדוארד "אדי" לינו לאחר שנורה במכוניתו (GettyImages)
עקבו אחריו, עצרו אותו - וירו לו בראש. אדי לינו במכוניתו לאחר ההתנקשות (צילום: אימג'בנק - Gettyimages)

קרקאפה ואפוליטו המשיכו לרצוח ולנסות לרצוח. הקשר שלהם למאפיה התחזק, ובשלב זה הם קיבלו משכורת קבועה מהארגון. שניהם השתחררו מהמשטרה בתחילת שנות ה-90, אבל את עסקיהם עם המאפיה לא סיימו ואף ניסו להתנקש ב"סמי השור" גרבאנו, ששיתף פעולה עם ה-FBI והביא להפללתו של גוטי. בעוד קרקאפה עסק בענייניו ובבריאותו שכבר אז הייתה רופפת, אפוליטו המוחצן אהב את אור הזרקורים. הוא אפילו השתתף בתפקיד הקטנטן של "אנדי השמן" בסצנת ההיכרות של "החבר'ה הטובים", כמו גם בתפקידים מינוריים ב"לוסט הייוויי", "הטורף 2" ו"רובי".

ב-1992 הוציא אפוליטו את הספר "שוטר המאפיה: סיפורו של שוטר שמשפחתו הייתה חברה במאפיה". הוא תיאר שם כיצד נמנע מפשיעה והתגייס לצד הטוב למרות הרקע שבו צמח. למרבה האירוניה, דווקא אלמלא הספר הזה ייתכן שהיה נשאר בגדר "השוטר הטוב" והוא וקרקאפה היו נותרים חופשיים כל חייהם.

בוידאו: לואי אפוליטו בתפקיד מזערי ב"החבר'ה הטובים" בתור "אנדי השמן"

ב-1993 ניסה קאסו להיכנס לתוכנית להגנת עדים. הוא התראיין בתוכנית "60 דקות", בה סיפר על שיתוף הפעולה עם אפוליטו וקרקאפה. לו הייתה עסקת הטיעון נרקמת לבסוף, השניים היו נחקרים ונכלאים, אבל הלחץ הציבורי לא אפשר את השלמתה. קאסו פשוט רצח יותר מדי אנשים, אי אפשר היה להשתמש בעדויות שלו, קל וחומר לתת לו להסתובב חופשי. הוא נידון ל-455 שנות מאסר, וכמו קרקאפה ימות, כמובן, מאחורי הסורגים. מבחינת שני השותפים הוותיקים, זה היה גלגל ההצלה שלו היו זקוקים. הם יצאו לחיי פרישה רגועים בלי שאיזשהו איום ירחף מעליהם.

אפוליטו אהב את המצלמות והתראיין השכם והערב על ספרו. בתחילת שנות ה-2000 ישבה אמו של ג'ימי היידל מול הטלוויזיה ולא האמינה למראה עיניה. האיש הזה, "השוטר הטוב" שברח, לכאורה, מחיי המאפיה, הוא האדם שבא לחפש את בנה ביום שבו נעלם. היא רכשה את הספר וזיהתה בו גם את קרקאפה. עדותה במשטרה גרמה לפתיחת חקירה נגד השניים וב-2005 הם נעצרו בלאס וגאס.

עד המפתח של התביעה היה ברט קפלן, האיש שהפגיש בין קאסו לאפוליטו וקרקאפה. במשך יומיים הוא שפך כל מה שידע, והיה לו מה לשפוך. השופט הפדרלי ג'ק ויינסטיין וחבר המושבעים לא היו זקוקים ליותר מכך. השוטרים הורשעו בכל סעיפי האישום על רצח 11 אנשים וקשירת קשר לרצח אחרים, ונפסקו להם עונשים כבדים – מאסר עולם + מאה שנים לאפוליטו, מאסר עולם ו-80 שנה לקרקאפה.

השוטר המאפיונר סטיבן קרקאפה (GettyImages)
ביקש שחרור מוקדם, השופט הסתפק במשפט אחד: "אין שום דבר שאוכל לעשות בעניינך". סטיבן קרקאפה (צילום: אימג'בנק - Gettyimages)

ב-2015 הגיעה משפחת גרינוולד להסדר, שבמסגרתו פוצתה בחמישה מיליון דולר על ידי עיריית ניו יורק, כשגם משפחות נרצחים אחרות פוצו בסכומים גבוהים. כל זאת, בזמן שאפוליטו מרצה את עונשו בטוסון, אריזונה. בריאותו של קרקאפה, שהועבר מבית הכלא בקולמן, פלורידה, לנורת' קרוליינה הידרדרה בינתיים. ביוני 2016 הוא שלח מכתב לשופט ויינסטיין ובו כתב: "יש לי סרטן מדרגה 4, אני מבקש שחרור מטעמי רחמים".

התשובה של ויינסטיין הגיעה אחרי כחודש. היא הייתה קצרה, נוקשה וחסרת רגש: "אין שום דבר שאוכל לעשות במקרה שלך".

קברו של ישראל גרינוולד, שנרצח ב-1986 (אתר רשמי)
המשפחה קיבלה 5 מיליון דולר מעיריית ניו יורק, האחראית להפעלתם של קרקאפה ואפוליטו בשירותיה. קברו של ישראל גרינוולד בסגולה (מתוך האתר להנצחת ישראל גרינוולד)