נושאים חמים

"מחבלים הלכו עד הסוף": חזרה אינטימית לרמאללה של "חומת מגן"

הטרור שהשתולל בגדה באינתיפאדה השנייה חייב את יחידת מגלן, שבה שירת יובל גז כמפקד, לחשוב אחרת. "נלחמנו בסמטאות", הוא מספר 15 שנה אחרי "חומת מגן" בריאיון לוואלה! NEWS. אך בעיני מי שהפך למח"ט בנימין, המציאות כיום שונה. "אין טרור בקנה מידה של פעם"

חדשות מתפרצות לפני כולם הורידו עכשיו הורידו עכשיו להורדת האפליקציה מ-Google Play להורדת אפליקציה מ-AppStore
צילום: שי מכלוף, עריכה: שניר דבוש

"התמונות שצרובות לי בזיכרון הם דחפורים וטנקים ברחובות, פשיטה על המוקטעה, על לב העיר רמאללה", כך מתאר בשיחה עם וואלה! NEWS מפקד חטיבת בנימין, אלוף משנה יובל גז, את ימי מבצע "חומת מגן" לפני 15 שנה, אז שירת כמפקד פלגת ההכשרות של יחידת מגלן. "המאמץ הראשון שלנו היה על רמאללה. צרנו על מרכזי ממשל. פעלנו ברחובות עם טנקים, דחפורים ומסוקי קרב באוויר. נלחמנו בסמטאות. נכנסנו לרחוב ברוחב מטר על מטר, שדחפור לא יכול לבצע בו סיבוב פרסה".

הדרך של אל"מ גז עד לסמטאות לרמאללה הייתה ארוכה. אחרי שצה"ל נסוג מדרום לבנון במאי 2000 היה גז מפקד צוות לוחמים צעיר במגלן, יחידת קומנדו שמתמחה בפעילות חשאית בעומק שטח האויב, תקיפת מטרות ואיסוף מודיעין. אחת המשימות הראשונות של מגלן ביהודה ושומרון הייתה שיתוק מקורות האש מבית ג'אלה ואל-חאדר לעבר שכונת גילה בירושלים.

אלוף משנה יובל גז מפקד חטיבת בנימין על רקע רמאללה, 6 באפריל 2017 (ניב אהרונסון)
"המאמץ הראשון שלנו היה על רמאללה". אל"מ גז (צילום: ניב אהרונסון)

מספטמבר ועד דצמבר 2000 אירעו כמאה תקריות ירי של חמושים פלסטינים בנשק צלפים ונשק קל לעבר בתי האזרחים, שלא גבו חיים, אך פצעו אזרחים רבים. הדרג המדיני, שאסר על צה"ל לפעול בשטחי A, אילץ את הכוחות בשטח לבצע רק "ירי מנגד". בתחילה באמצעות ירי צלפים, לאחר מכן עם טנקים ומסוקי קרב. כשראו בצה"ל שנדרש טיפול אחר בנושא, הוחלט להקפיץ לגזרה את לוחמי מגלן. גז ולוחמיו, ששכבו במארבים בשטח, אספו מודיעין על מקורות הירי ושיגרו טילי נ"ט מתקדמים לעברם.

היקף הטרור ביהודה ושומרון וברצועת עזה ההולך וגדל חייב את כל היחידות לחשוב אחרת. מפקד הגיס המטכ"לי, אלוף יוסי בכר, ששימש אז מפקד מגלן, דיבר באותה תקופה על "הגדלת שטח פני היחידה". "רוב הפעילות שלנו בהתחלה התרכזה בירי מנגד", מספר אל"מ גז, בעודו עומד לצד החומה הגבוהה שמעל מעבר קלנדיה.

"בכר דחף כל הזמן לעשות יותר. הוא דיבר איתנו על זה בקול רם. איך מגלן כיחידת קומנדו שיודעת לעבוד בחוליות קטנות מתפזרת על פני כל אוגדת יהודה ושומרון ופועלת נגד כמה שיותר מוקדי טרור. זה היה אתגר מבצעי. מצד אחד השב"כ הביא מודיעין מעולה, אבל לא יכולנו להגיע לאותן נקודות כי לא נכנסנו לשטח A. לא יכולנו להשיג ככה שליטה מבצעית אפקטיבית ולכן לכולם היה ברור שזה עניין של זמן עד שניכנס לשטח A".

השלב הראשון היה ביצוע מעצרים בשטחי B. "בהתחלה כל פעולה כזו הייתה חייבת לעבור מדרג ארוך של אישורים", כשהיום, לדבריו, כל יחידת חי"ר עורכת מעצרים בנקל. כוחות מגלן פעלו אז בחברון, תחת פיקודו של מפקד חטיבת יהודה, אל"מ דרור ויינברג, שנהרג מאש מחבלים ב"ציר המתפללים" בעיר בנובמבר 2002, בפיגוע שבו נהרגו 12 חיילים וחברי כיתת הכוננות של קריית ארבע. אחרי חברון, פעילותם התרחבה לכפר יטא והסביבה.

חיילים בחברון עורכים חיפוש על תושבים, האינתיפאדה השנייה, 2002 (AP)
חיפושים בחברון, 2002 (צילום: אי-פי)

"היום רוב המעצרים שקטים ועוברים כמעט ללא התנגדות", מצביע אל"מ גז על ההבדל בין התקופות. "באותם ימים כל מעצר היה מלווה ב'סיר לחץ'". "סיר לחץ" הוא מצב שבו מחבל מתנגד למעצר ומסרב לצאת החוצה, והכוח מפעיל עליו מנגנוני לחץ בשלבים כדי שייכנע. תחילה יירה הכוח לעבר המבנה, לאחר מכן יפגע דחפור בבית, ורק לבסוף ימוטט הכוח על המחבל את המבנה.

"הגיעו לאזור דחפורים, טנקים וכוחות גדולים שנערכו לכל אפשרות של הידרדרות. לא מעט מחבלים הלכו עד הסוף, פתחו באש. לא מיהרו להיכנע. לכן, לא היינו יוצאים למעצר כזה ללא טנק. פגז של טנק בסביבה היה משתק אותם", מספר גז.

באותה תקופה זיהה פיקוד מרכז את התהליך שעוברת יחידת מגלן, ועם מינויו של מוטי ברוך (כיום, ראש חטיבת התורה וההדרכה בזרוע היבשה בדרגת תת-אלוף) למפקדה, המשימות גדלו. באותה תקופה, מעיד גז, הכניסה לשטח A הייתה עדיין "חציית רוביקון".

טנקים ונגמ"שים ברמאללה, האינתיפאדה השנייה, 2002 (AP)
"לא היינו יוצאים למעצר כזה ללא טנק". כלים כבדים ברמאללה, 2002 (צילום: אי-פי)

גז וחייליו פגשו את הטרור בפריפריה של הכפרים והערים. "מגלן עם מג"ד 890 יהודה יוחננוף רשמה שבירה של תקרת זכוכית בשטחי A. זה היה שלב לפני מבצע חומת מגן", נזכר יובל גז, "המצב היה כל כך מורכב. אני זוכר איך העלייה להר עיבל מעל שכם בשומרון שמתבצעת היום עם רכב פרטי הייתה אז כמו פתיחת ציר בלבנון. כל תנועה לוותה בטנקים ונגמ"שים לחיפוי. היה חשש עצום ממטעני חבלה על הציר. למרות זאת, ניסה מח"ט יהודה ויינברג לפעול בשכל מול האוכלוסייה הפלסטינית. לנהל שיח. לא ללכת ישר בכוח. המציאות הייתה חזקה יותר מהכול ומצאנו את עצמנו בסוף עוברים בית-בית בחברון. ממש התנגשות עם כיסי טרור".

כשפרצה האינתיפאדה השנייה נאלצו לוחמי יחידת מגלן, כמו יתר היחידות בצבא להתאים את עצמם ללוחמה נגד טרור מסוג אחר. לא עוד ארגון גרילה כמו חיזבאללה, אלא חוליות פלסטיניות שפועלות בתוך השטחים הבנויים ומסתתרות בלב האוכלוסייה האזרחית. באותה תקופה מה שהחל כהפרות סדר אלימות בגדה גלש לפיגועים רצחניים של מחבלים מתאבדים וירי על הצירים.

"הוחלט על כניסה לשטחי A בהיקף גדול"

צה"ל לא הצליח לבלום את הפיגועים ולכולם היה ברור כי מבצע גדול ומשמעותי בגדה המערבית הוא רק עניין של זמן. גז קודם לתפקיד מפקד פלגת ההכשרות של מגלן, ואחרי הפיגוע במלון פארק בנתניה בליל הסדר, שגבה את חייהם של 30 אזרחים, הוקפצה יחידת מגלן כדי להיערך למגוון משימות. ההכשרות הופסקו וגז קיבל פיקוד על שישה צוותי לוחמים.

"הוחלט על כניסה לשטחי A בהיקף גדול", מספר אל"מ גז על תחילת המבצע. "המטרה הייתה להשיג שליטה מבצעית ברמאללה ומדיניות הפעלת הכוחות השתנתה. אחר כך הגיעו הפעולות בגזרת חברון והשומרון", הוא מסביר בעודו מביט על פלסטינים שנכנסים לישראל דרך מעבר קלנדיה.

אלוף משנה יובל גז מפקד חטיבת בנימין על רקע רמאללה, 6 באפריל 2017 (ניב אהרונסון)
"המטרה הייתה להשיג שליטה מבצעית ברמאללה". אל"מ גז (צילום: ניב אהרונסון)

באוגוסט 2016 הועלה גז לדרגת אלוף משנה והתמנה למפקד חטיבת בנימין הכוללת במרחב האחריות שלה את רמאללה, מרכז העצבים של הרשות הפלסטינית וציר תנועה עיקרי של דיפלומטים זרים ישראלים. מציאות זו הופכת את הגזרה לרגישה ביותר לא רק בשל הקרבה לירושלים ואת האחריות על כתפיו של אל"מ גז לכבדה בהשוואה לגזרות אחרות.

"לפני שמונה חודשים נפגשתי עם מפקדים ולוחמים מול אוגדת יו"ש. הצבעתי על מקומות דומיננטיים, סקרתי את ההיסטוריה בגזרה ובין היתר סימנתי את כיפת הטנק (שמשקיפה על רמאללה – א"ב). הם שאלו אותי: 'למה קוראים לה כיפת הטנק?'", מספר גז ועל פניו עולה חיוך. דור הלוחמים שעליו הוא מפקד כיום לא השתתף במבצע "חומת מגן" והצירוף טנק ביהודה ושומרון נשמע להם מעט מוזר. "הסברתי להם שבתקופת האינתיפאדה השנייה היה טנק קבוע מול כיכר איו"ש. כל בוקר היה עולה לעמדה ויורה על חוליות טרור שפתחו באש לעברנו".

"מעצר ביום חמישי? אתה עלול להיתקע בפקק כי כולם יוצאים לבלות"

ואולם, המצב השתנה מאז מקצה לקצה. החזרה לחטיבת בנימין היא מעין סגירת מעגל עבור גז, כמי שהשתתף בפעולות רבות בעומק השטח בחטמ"ר בנימין, ופשט על מרכזי השלטון הפלסטיני. "רמאללה כיום היא עיר שוקקת חיים. יש בה מסחר משמעותי ומרכזי בילוי גם בלילה. אם אתה לא מתכנן נכון את המעצר שלך ביום חמישי אתה עלול להיתקע בפקק ארוך כי כולם יוצאים לבלות".

החיים ברמאללה זולים יחסית. "שבעה שקלים לליטר דלק, פחית קולה עולה שלושה שקלים וחצי וקופסת סיגריות מלבורו לייט 24 שקלים. יש ברמאללה מלונות חמישה כוכבים", מספר אל"מ גז, אלא שאצלו בזיכרון צרובים דברים אחרים. "קוליסים (עקבות) של טנקים על הכבישים ברמאללה ומבנים עולים באש מהלחימה עם מחבלים", משחזר גז.

הריסות המוקטעה ברמאללה, האינתיפאדה השנייה, 2002 (AP)
"יש פה טרור אבל הוא לא דומה בשום קנה מידה למה שהיה כאן". הריסות המוקטעה ברמאללה, 2002 (צילום: אי-פי)

"חומת מגן" הייתה השלב הראשון בריסוק תשתיות הטרור. חקירות אלפי הפלסטינים הפיקו מודיעין איכותי בחדרי החקירות של השב"כ והולידו סדרת מבצעים שמטרתן הייתה לאורך השנים שלאחר מכן למנוע שיקום תשתיות ואיתור מבוקשים נמלטים. 15 שנה אחרי מבצע חומת מגן השתנתה הפעילות של צה"ל לאלתר. הכוחות השונים שפועלים בחטמ"ר בנימין שומעים כיום את אלוף משנה גז מדבר על מדיניות אחרת: "סיכול ללא תסכול". כלומר לסכל טרור מבלי להבעיר את השטח; לעצור מבוקשים ולחשוף תשתיות מבלי לעורר את זעם האוכלוסייה שלא קשורה לטרור.

"כל הגופים שפועלים במרחב מגבירים אכיפה ומתייחסים גם לפעילות פלילית. זו גם מדיניות של מנגנוני הביטחון הפלסטיניים. עבריין פלסטיני שרוצה להגיע לרמאללה, יעדיף לנסוע במונית כי הוא יודע שאם ייכנס עם רכב גנוב או 'משטובה' (רכב שהורד מהכביש בגלל בעיות בטיחות – א"ב), יעצרו אותו ויחרימו את כלי הרכב", הסביר אל"מ גז.

"מצד שני יש לי חופש פעולה מוחלט", מעיד גז. "אנחנו פועלים בכל מקום ביהודה ושומרון כולל במחנות הפליטים. באזורים הצפופים והמאתגרים ביותר. צה"ל פיתח ידע רב לפעילות באזורים הללו. אין פה ערי מקלט כמו לפני מבצע חומת מגן, אין היום שום מרחב בטוח לטרוריסטים ואנחנו שומרים על המציאות הזו בחוכמה".

לפי שיטתו, צריך לקדם את מדיניות סיכול הטרור, אך במקביל לדאוג למרקם החיים הפלסטיניים. "יש כאן יציבות והתפתחות חיובית למרות שאנחנו מנהלים מערכה בטרור. יש פה טרור אבל הוא לא דומה בשום קנה מידה למה שהיה כאן", מספר מפקד החטיבה, "אני גם לא שוכח שיש פה דור של פלסטינים צעירים שלא מכיר את מבצע 'חומת מגן' ואת המשמעות להסלמה ומדיניות הפעלת הכוח של צה"ל לפני 15 שנה".

"כיום בשונה מבעבר אנחנו פועלים בצורה ממוקדת ומבוקרת. היכולות שלנו השתפרו בזכות טכניקות, טכנולוגיה, ומודיעין. אין מצב שהיום כוחות ייכנסו עם כלים כבדים ויפגעו בתשתיות. יש מודעות גבוהה מאוד לזה. אנחנו מבינים היום שיש משמעות לכל הפרטים הקטנים ויותר מזה – יש לנו אחריות".