בעיצומן של הבחירות המקדימות של המפלגה הרפובליקנית בינואר 2016, הגיע דונלד טראמפ, אז אחד המועמדים, לכנס בחירות במדינת איווה. בסגנונו הידוע הוא שייט בין נושאים שונים שאין ביניהם בהכרח קשר, ואז הגיע לדבר על שליט קוריאה הצפונית, קים ג'ונג און. הוא אמנם כינה אותו "מטורף", אבל אז הפתיע כשאמר: "חייבים לתת לו קרדיט. כמה אנשים צעירים הוא היה בן 25 או 26 כשאביו מת מצליחים להשתלט על גנרלים קשוחים ככה פתאום. אתם יודעים, זה די מדהים. איך הוא עושה את זה?". בראיון לרויטרס ארבעה חודשים לאחר מכן, לאחר שנשאל על האופן שבו יתמודד מול המדינה האסייתית, הפתיע שוב והבהיר, "אני אדבר איתו. אין לי שום בעיה לדבר איתו".
טראמפ נכנס לתפקיד בסערה, ברצון "להפוך שולחן". גם בכל הנוגע לשורה של ענייני פנים כמו סוגיות איכות סביבה, ביטוח בריאות והגירה, אבל גם מבחינה דיפלומטית. ניכר היה שהוא מטיל ספק בכל העקרונות המנחים את המדיניות האמריקנית, בכלל והרפובליקנית בפרט. כך למשל, "הסכים לקבל" טלפון מנשיאת טייוואן, שבר נתק דיפלומטי של 37 שנה ועורר מתיחות של ממש מול סין. כך גם היה בכל הנוגע למערכת היחסים בינו ובין נשיא רוסיה ולדימיר פוטין, שעל רצף המילים החמות שהמטיר עליו הנשיא האמריקני אין צורך להכביר במילים.
עוד בוואלה! NEWS:
דיווח בארה"ב: טראמפ מתכנן מכת מנע נגד צפון קוריאה
ראש ה-CIA: "ויקיליקס הוא שירות מודיעין עוין בשירות רוסיה"
"אני האסטרטג של עצמי": משבר ביחסים בין טראמפ ליועץ הבכיר בנון
השבוע הזה, היה השבוע שבו טראמפ הפך לנשיא רפובליקני. רצף האירועים מסחרר: ניתוק הציר מול פוטין, החזרה לזרועות ברית נאט"ו, התקיפה בסוריה ובאפגניסטן, האיומים על קוריאה הצפונית כל אלה, שהיו יכולים לפרנס חודש עמוס חדשות בזירה העולמית, נדחסו לשבעה ימים. כל זאת במקביל להצהרתו על "פרוסת עוגת השוקולד הכי יפה בעולם" שאכל עם נשיא סין שי ג'ינפינג, האיש שמסומן בבית הלבן כידיד החדש וכאדם שאמור לעזור לארצות הברית להתמודד מול פיונגיאנג.
קשה לשים את האצבע על מניע אחד שגרם לשינוי הדרמטי בעמדותיו של טראמפ, שהבטיח בקמפיין להיות נשיא של "אמריקה תחילה" ומצא עצמו בתפקיד השוטר של העולם, ממנו כל כך סלד. אבל דבר אחד כן ברור והוא שלנשיא ה-45 של ארצות הברית יש אינטרס מובהק להוכיח שהוא איש של מעשים ולא של דיבורים רגע לפני יום המאה לכהונתו. עד כה, שורה של מהלכים שניסה לבצע בזירה הפנימית לא צלחו. צו ההגירה נפסל פעמיים, רפורמת הבריאות נדחתה בגלל חברי מפלגתו שלו, ולמעט מינוי שופט לעליון, הישג משמעותי לכל הדעות, לטראמפ אין הישג של ממש לסכם איתו את מאה הימים הראשונים.
זו יכולה להיות אחת הסיבות לפנייה שלו אל זירת החוץ. עד כה, חשוב לציין, שתי המתקפות שביצע בסוריה ובאפגניסטן נועדו יותר כדי לשלוח מסר, ופחות כדי להביא להכרעה או לאותת על התרחבות המעורבות האמריקנית בעימותים במדינות הללו. ספק, למשל, אם טראמפ ידע מראש על הסוג המסוים של הפצצה שבה ייעשה שימוש "אם כל הפצצות" והפצצה הקונבנציונלית הגדולה ביותר שעשה בשימוש צבא ארצות הברית עד היום. אבל אין ספק שמי שהחליט לעשות שימוש דווקא בפצצה הזו, הצליח להעביר את המסר שהנשיא רוצה לשלוח לצפון קוריאה, לאסד, ולעולם כולו: "אל תתעסקו איתנו".
"קושנר עשה מהפכה בבית הלבן"
הסבר נוסף במעבר של שיווי המשקל מסוגיות פנים לסוגיות חוץ מצוי במה שקורה בתוך הבית הלבן. בשל עומס הידיעות החדשותיות תנודה מהותית אחת בממשל עוברת כמעט מתחת לרדאר, כאשר טראמפ התראיין השבוע פעמיים לניו יורק פוסט ולוול סטריט ג'ורנל והביע ריחוק פומבי מסטיב בנון, האסטרטג הראשי בבית הלבן. הדבר הזה כבר גורם לחוגי הימין העמוק, האלט-רייט, עמם מזוהה בנון, לחוש תחושת בגידה של ממש. אלה אנשים שרבים מהם מאמינים בעליונות הגזע הלבן ולא מבינים מדוע טראמפ שש להתערב באופן צבאי במדינות כמו סוריה או אפגניסטן.
בתחילת השבוע הם אף הפגינו מול הבית הלבן. "לא הצבענו לקושנר", אמר ריצ'רד ספסנר, המנהיג שלהם, ברמז אנטישמי ברור: היהודים, "הגלובליסטים", הם אלה שדוחפים את טראמפ הרחק ממדיניות "אמריקה תחילה" שאותה הבטיח בקמפיין שלו. כשנשאל על ידי וואלה! NEWS אילו הוכחות יש לו כי התקיפה בסוריה בוצעה בגלל ג'ראד קושנר, חתנו היהודי של הנשיא, אמר: "יש שמועות על כך שקושנר עשה מהפכה בבית הלבן. קושנר היה במזרח התיכון, ואחרי יומיים הטילים עפו".
כעת, עיני העולם נשואות לקוריאה הצפונית, אל "האירוע החריג והחשוב" שהובטח ליום שבת, שבו תציין המדינה 105 שנה להולדתו של מייסדה, קים איל סונג. זו עומדת להיות יממה מתוחה. קשה לצפות מהי אותה "הפתעה" שמכינים הצפון קוריאנים, אבל כך או אחרת היא צפויה להוות אחד המבחנים החשובים ביותר של טראמפ בתפקיד השוטר של העולם. התפקיד שהוא כל כך לא רצה, ובשבועות האחרונים מוצא עצמו ממלא במשרה מלאה.
(עדכון ראשון: 23:45)