נושאים חמים

"דיכוי רוח הלחימה של היריב": הקרב על התודעה ומלחמות העתיד

סרטוני תעמולה דוגמת אלה שמפיץ חמאס הם חלק מקשת האיומים שעמה מתמודדת מערכת הביטחון. מלחמות העתיד יתנהלו במרחב התודעה לצד המרחב הפיזי. העיסוק במערכה התודעתית הוא חובה לאומית שאין להזניחה

חדשות מתפרצות לפני כולם הורידו עכשיו הורידו עכשיו להורדת האפליקציה מ-Google Play להורדת אפליקציה מ-AppStore
סרטון הסתה של החמאס (מערכת וואלה! NEWS)
למערכת התודעה השפעה לא פחותה מהמערכה הפיזית. מתוך סרטון תעמולה של חמאס

"החשיבות לדיכוי רוח הלחימה של היריב אינה נופלת מהרג ממשי של חייליו" – אמירה זו המיוחסת לאבי תורת הלחימה המודרנית פון קלאוזביץ העצימה את התובנה כי לפעולה הפיזית בשדה הקרב חייבת להיות תוצאה תודעתית משמעותית על האויב. אולם, עם התפתחות הטכנולוגיה נפרצו הסכרים ומפקדי צבאות נאלצים להתמודד במערכה תודעתית משולבת מול מגוון קהלי יעד: לוחמי האויב ומפקדיו, הציבור מבית וקהלי יעד מחוץ למדינה. למערכת התודעה על קהלי יעד אלה השפעה על תוצאות הלחימה לא פחות מהמערכה הפיזית.

ישראל מתמודדת מול קשת איומים רחבה: איום קונבנציונלי שעוצמתו פחתה, איום תת-קונבנציונלי של ארגונים לא מדינתיים וגורמי טרור, איום גרעיני על-קונבנציונאלי ואיום סייבר. לכל אלה נוסף בשנים האחרונות איום במרחב התודעתי, הנחלק לשניים: איום פנימי שתוצאתו פגיעה בלכידות החברה והרצון להשתתף במאמץ ההגנה; ואיום חיצוני הפועל לקעקע את הלגיטימציה של ישראל ומערכת המשפט שלה וכתוצאה מכך לפגוע בחופש הפעולה של צה"ל.

סרטון תגובה של חמאס על חיסול מאזן פוקהא, 29 במרץ 2017 (צילום מסך)
סרטון שפרסם חמאס לאחר חיסול מאזן פוקהא ובו נראים בכירים ישראליים בתוך כוונות רובה

הסרטונים שארגון הטרור חמאס מפרסם חדשות לבקרים, שמסריהם ממוענים לקהל הישראלי, מעידים על כך שהוא מכיר בחשיבות מלחמת התודעה ומפנה אליה משאבים לא מבוטלים. הסרטון שפורסם לאחרונה בו נראה חמאס מפציץ את בסיס הקריה בתל אביב אולי מעלה גיחוך בקרב ישראלים, אך למעשה אין לזלזל באיום הפוטנציאלי המהותי.

מהפכת המידע המתחוללת בעשורים האחרונים יצרה מציאות של זרימת מידע ללא מתווכים. אף שהיבטים רבים בתופעה הזו חיוביים הרי שיש לה גם מרכיבים בעייתיים ביותר. היא מאפשרת להשפיע על התודעה של ציבורים רחבים באמצעות מניפולציות ברשתות, להשפיע על מפגעים בכוח, לייצר הסתה פרועה ולבסוף אף להשיג הישגים ממשיים בהשפעה על מקבלי החלטות ודעת הקהל באמצעות תשומות נמוכות. בתהליך מתמשך יורדת האפקטיביות של מרכיבי הכוח הקלאסיים בהתמודדות הזו. צבאות מוצאים עצמם מתקשים להתמודד מול המרחב הזה כשהרלבנטיות של אמצעי הלחימה הקינטיים זללני המשאבים פוחתת.

זהו מאבק העושה שימוש נרחב בתשתיות מידע כדי להגיע למגוון קהלי יעד ולהשיג מול קהלים אלה הישגים כשעיקר המאמץ מיועד לייצר הישגים תודעתיים באמצעות השימוש בטכנולוגיית התקשורת המודרנית. ביטחונה של מדינת ישראל נשען במידה רבה על צה"ל ושאר ארגוני הביטחון, אולם נדמה שעוצמת האיום הזה טרם הופנמה במלוא משמעותה.

הקרב על התודעה - חלק ממערכה רב ממדית משולבת

הפעלת הכוח העיקרית של צה"ל היא במרחב הפיזי וכתוצאה מכך בניין הכוח שלו מוכוון לפעולה במרחב הזה. לכל פעולה ישנה גם השפעה תודעתית. ישנו קושי טבעי להעריך הישגים של פעולות במרחב התודעתי. האפקטיביות של האמצעים הקינטיים מול האיום הגלום במלחמת התודעה משולה לאביר מימי הביניים המצטייד בשריון כבד מול אויבים המבקשים לפגוע בו, כשבפועל הוא מותקף על ידי נמלים החודרות מתחת לשריונו ומכרסמות אותו מבפנים.

ההתמודדות במלחמה הזו צריכה להתבסס על התובנה שאנו נתונים במערכה רב ממדית משולבת, המחייבת גיבוש תפיסה כוללת. תפיסה זו תדרש לשלב את כל גורמי הפעלת הכוח במדינה, כמו גם גורמים משפטיים, כלכליים, ודיפלומטיים יחד עם צה"ל ושאר ארגוני הביטחון, ותחייב הכוונה של מודיעין, איסוף ומחקר מתמשכים. בנוסף, נדרש פיתוח יכולת לפעולה במרחב התודעתי מול מגוון קהלי יעד ובכלל זה פעולות תגובה מול איומים קיימים, יכולת סיכול מול איומים מתהווים, ולבסוף יכולת התקפית פרו-אקטיבית להשגת יעדים מול מגוון קהלי יעד רלבנטיים, בהם: המפגע הבודד, מנהיגות האויב, מפקדיו ולוחמיו; וכן גורמים בקהילה הבינלאומית - מקבלי החלטות, מובילי דעת קהל וארגונים לא ממשלתיים.

הקרב על התודעה הינו קרב קריטי ואין להזניח את העיסוק בו. מלחמות העתיד יתנהלו הן במרחב הפיזי והן בזה התודעתי מתוך כוונה להשיג תוצאות אופטימליות. המלחמה הזו כבר כאן, העיסוק בה הינו חובה לאומית.


הכותב הוא אלוף-משנה במילואים ועומד בראש תכנית צבא ואסטרטגיה ותכנית סייבר במכון למחקרי בטחון לאומי (INSS).