פסגת הליגה הערבית: הזירה המדינית מתעוררת - ופלסטין בעדיפות עליונה

(בווידאו: שר החוץ הפלסטיני בפסגה - "היוזמה הסעודית היא הפתרון היחיד)

הפסגות הערביות שמתקיימות בכל שנה בסוף חודש מרץ לא נוהגות להביא בתומן בשורות או כותרות דרמטיות, וזאת בלשון המעטה. מדובר באירועים משמימים, שבכל פעם מחדש מתעדים חבורת מנהיגים מזדקנים ולא פופולריים הנוטים להירדם סביב שולחן הדיונים. ובכל זאת, גם אם לא הצליחה לייצר כותרות, הפסגה שננעלה השבוע בירדן הצביעה על מגמות בולטות שעשויות להיות להן השלכות מרחיקות לכת על ישראל.

הסוגיה הפלסטינית, לצערם של קברניטי מדינת ישראל, חזרה הפעם למרכז הבמה. לאחר חודשים ארוכים שבהם מומחים ופוליטיקאים מהימין הסבירו לנו שלמדינות ערב לא אכפת מהפלסטינים, לפתע המדינות שהפגינו מיאוס גלוי מהעיסוק בסכסוך הישראלי-פלסטיני שינו גישה. זאת, ככל הנראה, בעקבות החלפת הממשל בארצות הברית. יתרה מכך, הן הציגו חזית אחידה בנוגע לסוגיה.

עוד בוואלה! NEWS:
מלך ירדן בפסגת הליגה הערבית: "ישראל הורסת את הסיכוי לשלום"
לאחר יותר מחצי שנה: טורקיה הודיעה על סיום המבצע בסוריה
"כל האחרים מתו": בן 16 חולץ בלב הים התיכון לאחר שסירתו טבעה

השורה התחתונה של הליגה הערבית בפסגה היתה: פלסטין תחילה (Palestine First). קודם יש לפתור את העניין השולי והזניח הזה של הפלסטינים, אחר כך אפשר לדבר על הסדר אזורי נרחב. זה המסר הגלוי והלא פומבי שבכוונת המדינות הערביות שהשתתפו בפסגה להעביר לממשל האמריקני כבר בשבוע הבא, במסגרת פגישת נשיא מצרים עבד אל פתח א-סיסי עם עמיתו דונלד טראמפ בבית הלבן.

אחדות השורה הערבית-הסונית היא אינה עניין של מה בכך, בוודאי בשנים האחרונות. יחסיהן של מצרים וערב הסעודית עלו על שרטון והתפנית הגדולה ביותר שהביאה עמה הפסגה בירדן היא הפיוס בין המלך הסעודי סלמן לבין א-סיסי. השניים שבו להציג את איראן כאויב המשותף של הציר הסוני ואליהם הצטרף כמובן מלך ירדן עבדאללה.

מצרים, שקרצה במידה מסוימת לטהראן סביב תמיכתה בבשאר אל-אסד, סיימה את הסכסוך עם ריאד במשפט אחד של א-סיסי, שאמר בנאומו שיש לעמוד בנחרצות מול השאיפות של איראן להשתלט על האזור. באופן סמלי כמעט, הנשיא הלבנוני מישל עאון, בעל בריתם של חיזבאללה ובעקיפין של איראן, מעד בהגיעו לאחד הדיונים ופניו רשמו היכרות מקרוב עם השטיח האדום.

אך מעבר לאיראן כאמור, הכוונה של הנשיא המצרי בהגיעו לוושינגטון בשבוע הבא, היא לקדם את המו"מ בין ישראל והפלסטינים. לפי הדיווחים מטרתו של ציר מצרים-סעודיה-ירדן והרשות הפלסטינית היא לקדם הסכם על בסיס היוזמה הערבית לשלום. כן, אותה יוזמה משנת 2002 מבית היוצר של סעודיה ויורש העצר דאז עבדאללה. ייתכן כמובן שיהיו שינויים והתאמות בתוכנית הערבית שתוצג לפני טראמפ, אך הבסיס יוותר בעינו. אם הדיווחים הללו אכן נכונים, הרי שמדובר בניצחון משמעותי לנשיא הפלסטיני אבו מאזן, שחגג השבוע יום הולדת 82. לאחר שלפני חצי שנה קהיר הפנתה לו כתף קרה בגלל יריבו מבית מוחמד דחלאן, התפייסה המדינה עם יו"ר הרשות עמו וכעת היא מפגינה עניין ברור להיות חלק מהמו"מ העתידי מול ישראל.

התזוזות הללו בזירה הערבית, לצד הפעלתנות הגלויה של השליח האמריקני ג'ייסון גרינבלט, מובילות למסקנה הבלתי נמנעת: הזירה המדינית מתעוררת. הממשל האמריקני אמנם עדיין לא הכריז על דרישות קונקרטיות ומנהל את המגעים עם ישראל סביב הבנייה בהתנחלויות בשקט והרחק מעיני התקשורת, ועדיין, ההצהרה האחרונה של גרינבלט, במהלך פגישתו עם שרי החוץ הערביים כי הסכם שלום ישראלי פלסטיני יהיה בעל השפעות חיוביות על המזרח התיכון ועל העולם כולו, רומזת כי הממשל הנוכחי עשוי לקדם אג'נדה מדאיגה מבחינת ממשלת ישראל, וראוי לציין כי באורח מפתיע. הנשיא טראמפ עוד עלול, חלילה וחס, להיות זה שיציג תכנית מדינית מקיפה להסכם שלום בין ישראל והפלסטינים, "מפת דרכים" חדשה, או "מתווה טראמפ" שיעמיד את ממשלת נתניהו בעמדה לא פשוטה בכלל.