(בווידאו: תיעוד חדש מהדריסה באום אל-חיראן - השוטרים צעקו "לא לירות")
כבר חודשיים שרמזי אבו אל-קיעאן מתקשה להירדם בלילות. הוא מתעורר מסיוטים, לדבריו, והחל ללכת באופן תדיר לטיפול פסיכולוגי שיסייע לו להתמודד עם החרדות. מדי פעם חוזרות אליו התמונות מהלילה שבו הגיע לכפר אום אל-חיראן, כדי לפרק את הרהיטים מהבית של דוד שלו, שעמד בפני פירוק ופינוי. הוא זוכר את פנסי השוטרים שביקשו ממנו לעצור, את המכות ואת קולות הירי שבישרו, כך הבין בדיעבד, על מותו של אותו דוד שרמזי היה בדרך לביתו, יעקוב אבו אל-קיעאן.
בכל אותה העת, היה נתון רמזי בידי השוטרים שבדקו אותו. הוא לא ידע שהוא עומד בסמוך לשתי זירות, שבאחת ייהרג דודו, ובשנייה שוטר מג"ב רס"ב ארז לוי. עדותו מאירועי הלילה הובאה במלואה לחוקרי המחלקה לחקירות שוטרים במסגרת תלונה שהוגשה לה.
"באתי לפרק את הרהיטים מהבית של דוד שלי. השעה הייתה 05:15, היה חושך", סיפר רמזי בשיחה עם וואלה! NEWS. לרכב שבו נסע הייתה מחוברת "עגלה" שעליה ניתן להעמיס ציוד. מהירות הנסיעה שלו, לדבריו, הייתה נמוכה מאוד. "נסעתי על הילוך ראשון, לאט. פתאום אני רואה משני הצדדים שוטרים שיצאו מהוואדי עם פנסים. בהתחלה לא זיהיתי שהם שוטרים. דפקו לי על החלונות של האוטו. עצרתי".
השוטרים, כך הסביר רמזי, הגיחו משני צדי שביל העפר שעליו נסע. מאחר שהאזור היה חשוך, לקח לו זמן להבין מי מאיר לעבר רכבו עם פנסים. אחת הסוגיות שנחקרות בעניין מותו של יעקוב, דודו, היא אם זיהה כי כוחות משטרה מסמנים לו לעצור את מכוניתו. במשטרה טוענים כי השוטרים סימנו ליעקוב בכל דרך אפשרית כי עליו לעצור, כולל קריאות, הבהוב בפנסים ודפיקה על הרכב עצמו.
לאחר שרמזי עצר את מכוניתו, השוטרים הקיפו במהירות את הרכב. "הם אמרו לי 'פתח את הדלת', ופתחתי את דלת הנהג. צעקו: 'דומם מנוע'. דוממתי. נתתי להם את המפתחות וירדתי מהאוטו. הסתכלתי שמאלה ופתאום שמעתי ירי".
הירי שאותו שמע, הוא זה שכוון לעברו של יעקוב. עשרות כדורים נורו באותו בוקר, בחשיכה. חלק מהם פגעו ביעקוב, אחרים פגעו גם בג'יפ כסוף שחנה בסמוך לביתו של יעקוב, שהיה שייך לאיש כוחות הביטחון. עדי ראייה במקום סיפרו שהיה צורך להחליף גלגל לרכב.
"הסתכלתי לכיוון הירי, איפה שהבית של יעקוב, אח של אימא שלי, זה שנרצח", סיפר רמזי, "הוא ירד עם הג'יפ שלו לאט לאט. התחילו לירות עליו. אמרתי להם, 'למה אתם יורים?', היה שם ירי חי וגם פצצות תאורה. הוא נסע במהירות נמוכה, עם אורות ובטורים נמוכים. לא הייתה האצה. הם המשיכו לירות עליו. הג'יפ של דוד שלי נכנס לבור שהיה בשביל, קפץ ונתקע בהמשך. המשכתי לומר להם: 'למה יורים עליו?'".
הירי שינה את האווירה במקום, שהפכה למתוחה ועצבנית במיוחד, מתיאוריו של רמזי. השוטרים שהיו עמו הורו לו לשכב על הרצפה כשידיו מאחורי גבו, ושם, לטענתו, הכו אותו ואיימו עליו. "באו שני שוטרים והצמידו לי נשק לגב ואחר הצמיד לי אקדח לראש. בעטו בי. השוטר שאמר לי לשכב תפס את הקפוצ'ון שלי ודפק לי את הראש ברצפה. יש לי אלרגיה לאבק ולא יכולתי לנשום. אמרתי להם: 'מה עשיתי? לא עשיתי כלום. עדיף שתעצרו אותי'. אבל הם המשיכו לתקוף אותי".
רמזי הוסיף כי שוטר נוסף שהגיע למקום שבו הוחזק על הרצפה, אמר לשוטרים: "הורדנו את המחבל", כשהוא מתייחס ליעקוב. לאחר מכן התפתח דיאלוג בין שניים מהשוטרים, שנגע לרמזי. "השוטרים אמרו לי לא להסתכל ימינה ושמאלה. למקום התקרבו בני המשפחה שלי, חברי כנסת וגם יהודים וניסו להפריד ביני לבין השוטרים. הרחיקו אותם מהמקום. שני השוטרים שעמדו מעליי שאלו אחד את השני: 'מה אתה אומר, לשים לו כדור בראש? מה אתה אומר, להרוג אותו?'. ראיתי שהרגו את דוד שלי ואמרתי לעצמי: 'יהרגו אותי'".
בשלב זה חש רמזי סכנה ממשית לחייו. "אצלנו בדת כשאתה בסכנה אתה אומר 'אללה אכבר'. כשאמרתי את זה שמו את הנשק בגב שלי ודרכו אותו. התחילו לחפש לי בכיסים, והתחילו לתקוף אותי בגב. נשאר שם שוטר אחד. פחדתי. אמרתי לעצמי שאני לא אצא מזה. אני לא אשכח את זה בחיים".
בסופו של דבר הוא שוחרר על ידי השוטרים שהורו לו לא להסתכל אחורה, למקום שבו נהרג דודו. אבל גם אז, טען, נמשכה ההתעללות בו. "התחלתי ללכת ופתאום שמעתי שוטר צועק: 'יא בן זונה, אני אהרוג אותך, אני ארצח אותך, אני אשים לך כדור בראש'. הוא הגיע מאחורה ונתן לי בעיטת מספרת בגב".
רמזי סיפר כי האירוע הותיר בו חותם קשה, בעיקר במישור הנפשי. "אני הולך מאז לטיפול, יש לי חלומות רעים בלילה. אני שומע קול כמו הרכב של יעקוב וקופץ בבהלה". אין לו ספק שהאירוע יכול היה להיגמר אחרת. "היו יכולים לשים לי כדור בראש ולהגיד עליי מחבל, כמו דוד שלי. ואם הייתי מת, היו אומרים שני מחבלים".
ממשטרת ישראל נמסר: "משטרת ישראל כגוף אוכף חוק ממתינה לסיום רשמי של החקירה שעודנה מתנהלת במח"ש ולכן אנו מנועים מלהתייחס לנושא בשלב זה. באופן כללי נציין כי המידע המועבר לציבור בכל הנוגע לאירוע המדובר בו נדרס למוות השוטר ארז לוי ז"ל מכיל דיסאינפורמציה ואי דיוקים רבים, כפי שקרה לצערנו פעמים רבות מאז קרות האירוע ואנו ממליצים לציבור להמתין לסיום בדיקת מח"ש והתחקירים המבצעיים".
עו"ד נועה לוי מהוועד הציבורי נגד עינויים בישראל, המייצג את רמזי, מסרה: "עדותו של רמזי אבו אלקיעאן מוכיחה פעם נוספת שמשטרת ישראל התנהגה באום אל-חיראן ככוח צבאי, ולא כגוף אזרחי שאמור לפעול בהבנה וברגישות למול אזרחים המפונים מבתיהם". לדבריה, "אזרח לא אמור לשמוע ששוטרים מתלבטים מעל ראשו אם לירות בו למוות. ישראל מגיעה לתהומות שטרם הייתה בהן: לא רק שאזרחים הופכים למטרות, הם מוכפשים על ידי גורמים רשמיים ומתיוגים באופן שקרי כמחבלים וכאשמים כאשר הם הקרבנות. על המדינה לקחת אחריות על התעללות השוטרים ברמזי ובכל שאר האזרחים שעברו התעללות על ידי המשטרה באום אל-חיראן. הגשנו בשם רמזי תלונה למח"ש ואנו נמשיך לטפל במקרה בכדי שאכן כך יקרה".