נושאים חמים

ערעורו של אלאור אזריה: מבחינת בית הדין, כל האופציות על השולחן

ההרכב המורחב שידון בקרוב בערעורו של אלאור אזריה מעיד על החשיבות שמייחס בית הדין למקרה. האם פנינו לזיכוי או שמא להחמרה בעונש? עו"ד אבי עמירם מצפה מהשופטים לא לצפות מן הצד, אלא להתערב בטענות שיועלו כדי להתקרב כמה שניתן לחקר האמת

חדשות מתפרצות לפני כולם הורידו עכשיו הורידו עכשיו להורדת האפליקציה מ-Google Play להורדת אפליקציה מ-AppStore
גזר הדין של אלאור אזריה בבית הדין הצבאי בקריה, פברואר 2017 (פול צלמים , תומר אפלבאום)
הדגש בנושא זה אינו משפטי אלא תודעתי-ציבורי. אזריה במתן גזר דינו, פברואר 2017 (צילום: תומר אפלבאום)

השאלה הראשונה המנסרת את חלל האוויר, רגע לאחר הכרזת נשיא בית הדין הצבאי לערעורים, אלוף דורון פיילס, על ההרכב שידון בערעורו של אלאור אזריה, היא אם אופי ההרכב מרמז על תוצאותיו. קודם להגשת הערעור רווינו ספינים לא מבוטלים. סנגוריו המקוריים של אזריה יעצו לו, עם היוודע תוצאות גזר הדין, כי ייטב לו אם יזנח את הערעור והתפטרו מייצוגו. עורך דין אחר נבחר למשימת הערעור ושר הביטחון אותת לפצ"ר, מעל גלי האתר, כי אל לו לערער על קולת העונש. האיתות לא נקלט והפצ"ר ערער. מעבר לכך, בכלי התקשורת פורסם כי הפצ"ר נכון לקבל את הדיל, לפיו ירצה אזריה 18 חודשים בכלא ובכך ייתמו ההליכים המשפטיים. עתה אנו ניצבים בפתח המערכה השנייה: האם פנינו לזיכוי, הפחתה בעונש, החמרה בעונש או שמא סטאטוס קוו? זאת נדע רק בסוף הליך הערעור.

חברי הרכב השופטים המורחב ,חמישה במספר, מתוכם שלושה חייבים להיות משפטנים והשניים הנוספים קצינים בכירים, המכירים מקרוב את הלך האירוע מזווית פיקודית מבצעית. ההרכב שנקבע בראשות- נשיא בית הדין, השופט המחוזי צבי סגל המיומן בניהול תיקים פליליים. נשיא בית הדין לעבודה, השופט יגאל פליטמן, אלוף אייל אייזנברג ותא"ל אבי פלד,מפקד חטיבת גולני לשעבר שנפצע במבצע "עופרת יצוקה". ההרכב המורחב מעיד על החשיבות שמייחס נשיא בית הדין למקרה, הדגש בנושא זה אינו משפטי אלא תודעתי-ציבורי. במהלך המשפט נחשפנו לעמדות קוטביות ביחס לאירוע הירי והמשפט שהתנהל. שר הביטחון הקודם, משה יעלון והרמטכ"ל גדי איזנקוט הביעו סלידה מהאירוע, לעומתם היה סחף בציבור למען אזריה בדעה כי מדובר במחבל ששם לנגד עיניו רצח חיילים על משמרתם.

פסק דין בנושא תא"ל צ'יקו תמיר בית משפט צבאי בקריה בתל אביב נובמבר 2009 (אורי לנץ)
המקרה האחרון שזכה לתהודה תקשורתית וזכה להרכב מורחב. תמיר במהלך משפטו, נובמבר 2009 (צילום: אורי לנץ)

המקרה האחרון שזכה לתהודה תקשורתית ונידון גם הוא בפני הרכב של חמישה שופטים היה ענינו של תא"ל משה (צ'יקו) תמיר. תמיר הורד בדרגה בערכאה הראשונה ובערעור הושבה לו דרגתו. התהודה שאפיינה את המקרה היה הקלון שהיה טבוע במעשי תמיר והשאלה אם ראוי כי ימשיך לפקד בצה"ל. חברי ההרכב ציננו את תקופת הפיקוד המבצעי למשך שנתיים. בית הדין הוציא אמנם עבור הרמטכ"ל דאז גבי אשכנזי,"את הערמונים מהאש", אך אשכנזי שמסר עדות אופי בלתי מסוייגת עבור תמיר נמלך בדעתו והורה על סיום שירותו הצבאי.

הערעור עצמו מבוסס על טיעונים משפטיים, עדים לא ישמעו, החומר הגולמי שהופק בערכאה הראשונה יהיה שדה התנצחות משפטי אולטימטיבי. יממה אינטנסיבית תספיק למיצוי הטענות. אזריה יטען שהירי נעשה במסגרת הגנה עצמית, לחילופין, יטען לטעות בעובדה לפיה חשב כי היה שרוי במצב של סכנה מוחשית, וירה בשל כך. שתי הטענות נדחו במשפטו. ההכרעה בערעור, כך יש להניח, תתמקד בכאוס הפיקודי.

האפשרויות של אזריה: ערעור לעליון, המתקת עוש או חנינה

דרכם של ערעורים, להבדיל מדיון בערכאה ראשונה, מאופיינת בכך שדעת השופטים מגובשת מקדמית ואין פגם בכך. הרכב שופטים עירני אינו נוהג כצופה מן הצד, אלא מתערב בטענות הצדדים ומקשה קושיות, יש גם כאלה המציעים מתווה לסיום ההליך ומאפשרים לצדדים לשקול זאת בחיוב. בהכירי את הנפשות הפועלות אעשה פראפרזה על הפתגם "ייקוב הדין את ההר" כאן נהיה עדים למצב בו "יקבו הטיעונים את הערעור".

בתום הליך הערעור עומדות בפני אזריה שלוש משוכות אופציונאליות: הראשונה, רשות ערעור לבית המשפט העליון שסיכוייה נמוכים. השניה, המתקת עונשו על ידי הרמטכ"ל, שכנראה אינו רואה עין בעין את המקרה כפי שרואה זאת שר הביטחון. ולבסוף, חנינת נשיא המדינה בעצם מחיקת ההרשעה בהריגה ושכנוע הועדה הצבאית לעיון בעונש להסתפק בריצוי מחצית מהעונש.

הכותב הוא מומחה למשפט פלילי וצבאי בדרגת אל"ם (במיל')