נושאים חמים

בחירות או ספין? גם במערכת הפוליטית לא יודעים לאן חותר נתניהו

ראש הממשלה הכריז מלחמה על שר האוצר, טס לסין, והותיר את כולם פעורי פה לגבי משמעותה. בעוד רבים מעריכים שנתניהו רוצה בבחירות בגלל החקירות, אחרים טוענים כי מדובר בניסיון אחרון לכופף את כחלון לסגירת התאגיד. ואולי זה בכלל הלחץ משרה ויאיר?

צילום: לע"מ

ראש הממשלה בנימין נתניהו המריא הלילה (שבת) לסין והשאיר מאחוריו כאוס במערכת הפוליטית, בעוד כולם תוהים – וחלוקים – מה משמעות הכרזת המלחמה שלו על שר האוצר משה כחלון בנושא תאגיד השידור הציבורי, כשחזר בו מהסיכום שלפיו הוא יעלה כמתוכנן בסוף אפריל. ראש הממשלה אמר אמש לשרי הליכוד שכינס בביתו בירושלים כי הוא נחוש לסגור את התאגיד, וכי "אם כחלון לא יהיה איתנו ולא תהיה ברירה – נלך לבחירות". עם זאת, ייתכן שמדובר בניסיון ללחוץ את כחלון ובקרב מוכר של מי ימצמץ ראשון.

רבים במערכת הפוליטית מעריכים כי נתניהו החליט ללכת לבחירות מוקדמות, אבל שהתאגיד הוא רק תירוץ. להערכתם, הסיבה האמתית היא החקירות הפליליות המתנהלות בענייניו, או כמו שנאמר: כעומק החקירה עומק הדאגה לאנשי רשות השידור. "משבר התאגיד מול כחלון הוא בדיוק כמו משבר מע"מ אפס עם שר האוצר הקודם יאיר לפיד", אמר שר בכיר בקואליציה. "ב-2014 זה הוביל לבחירות. התאגיד הוא רק העילה לפיצוץ", הוסיף. גורם פוליטי אחר אמר כי "התאגיד הוא רק תירוץ. ברגע שמכריזים על בחירות – החקירות ייעצרו".

מנגד, בכירים אחרים בקואליציה סבורים כי החלטת נתניהו לחזור בו מההסכמות עם כחלון בנושא התאגיד אינה מעידה על היערכות לבחירות, אלא ניסיון "לכופף" את כחלון להסכים לסגירת התאגיד. "זה הכול משחק. הוא לא יקבל יותר טוב אחרי בחירות ממה שיש לו היום, ואם נלך לבחירות אז התאגיד ממילא יקום", אמר שר בכיר אחר לוואלה! NEWS.

לקריאה נוספת:
נתניהו חזר בו מההסכמות עם כחלון: "בשביל מה צריך את התאגיד?"
ח"כים חרדים זעמו על קיום דיון על התאגיד בשבת: פגיעה חמורה בקדושה
ניסנקורן: נתניהו השווה את עובדי רשות השידור לחמאס, אני היחיד שעוזר להם

שר האוצר משה כחלון וראש הממשלה בנימין נתניהו בישיבת הממשלה הבוקר במשרדי ראש הממשלה, 19 בפברואר 2017 (הארץ , אוליבייה פיטוסי)
"זה הכול משחק". נתניהו וכחלון בישיבת ממשלה (צילום: אוליבייה פיטוסי)

חזרה ליום חמישי בצהריים, אז היה נדמה משבר התאגיד נמצא מאחורינו. נתניהו וכחלון סיכמו כי התאגיד יקום בתאריך המתוכנן, ובתמורה שר האוצר הסכים לתמוך בחוק התקשורת החדש שמקדם ראש הממשלה. לפי החוק החדש, תוקם מועצה מפקחת אחת, בשליטה פוליטית, לכלל השידורים בישראל – המסחריים והציבוריים כאחד. חוק זה יעקר למעשה מתוכן את הרפורמה בשידור הציבורי שניסתה לייצר עצמאות פוליטית לתאגיד. השגת הסכמתו של כחלון למהלך מאוד שנוי במחלוקת הוגדרה כניצחון של נתניהו. אז מה קרה ב-48 השעות שחלפו מאז שנתניהו וכחלון הכריזו הפסקת אש?

לטענת נתניהו, הפגישה עם אנשי רשות השידור ביום שישי בצהריים היא שגרמה לשינוי עמדתו. בפגישה הציגו אנשי הרשות לנתניהו הצעה למיזוג חלקים מהתאגיד לתוך רשות השידור הקיימת, ואמרו לו שהעלות התקציבית של המהלך תעלה פחות מעלות הפעלת התאגיד. כיוון שההתנגדות של כחלון לסגירת התאגיד נומקה מסיבות תקציביות, נתניהו שוכנע שזה טיעון שיכול לעבוד. הבעיה היחידה היא שהפתרון הזה כבר הוצג בחודשים האחרונים על ידי אנשי נתניהו – במהלך הניסיונות למצוא פשרה מול כחלון בנושא התאגיד, בפגישותיהם של צוות המנכ"לים המשותף שהוקם – אך נדחה בידי משרד האוצר.

עובדי רשות השידור מפגינים מול ביתו של שר האוצר משה כחלון בחיפה, 17 במרץ 2017 (אלי אשכנזי)
ספין על גבם? עובדי רשות השידור מפגינים מול ביתו של כחלון (צילום: אלי אשכנזי)

לפיכך, יש כאלה שסבורים שמדובר בכלל במה שמכונה "תסמונת סופ"ש" במעון ראש הממשלה. לדבריהם, זו לא הפעם הראשונה שנתניהו חוזר מסוף שבוע בבית טעון באנרגיות לקרבות פוליטיים בעקבות לחצים שמפעילים עליו רעייתו שרה ובנו יאיר. חלק מאנשי נתניהו ניסו בימים האחרונים להניא אותו מהקרב האחרון בנושא התאגיד. הם גם לא מתלהבים יותר מדי מבחירות, אך עמדותיהם לא נספרו וכנראה שבבית חושבים אחרת.

בסך הכול, נתניהו לא אוהב להפסיד, ומבחינתו, עליית התאגיד לשידור תהיה הפסד צורב. מאז יולי האחרון, אז הצהיר על "שיקום השידור הציבורי", מנסה ראש הממשלה שוב ושוב לסגור את התאגיד ושוב ושוב נתקל בחומה בצורה שמקים שר האוצר. גם כשלוחות הזמנים שנותרו עד לתחילת שידורי התאגיד – קצת יותר מ-40 ימים, הופכים את הניסיון לסגור אותו לכמעט בלתי אפשרי, נתניהו לא מוכן לוותר ללא קרב. סקר ערוץ 10 שפורסם בסוף השבוע – שהחזיר את הליכוד להובלה על פני לפיד ומנגד חזה לכחלון שישה מנדטים בלבד – נסך בו תחושת ביטחון שאפשר לנסות ללכת עד הסוף, ובהנחה שכחלון לא שש ללכת לבחירות הוא ייאות לפשרה.

הלויתו של יצחק לבני 13.2.2017 בבית העלמין בקרית שאול (מגד גוזני)
יצא מורווח מבחירות מוקדמות. יאיר לפיד (צילום: מגד גוזני)

בינתיים, בסביבתו של כחלון שומרים על שתיקה, אך גם הוא יודע לשחק היטב במשחק הפוקר הפוליטי, וייתכן שנתניהו מוציא פה קלף אחד יותר מדי, בהתחשב בביטויי המיאוס שהשמיע שר האוצר בימים האחרונים מהתנהלותו של ראש הממשלה. "כל האופציות על השולחן", אמר מקורב לכחלון אתמול. כחלון כבר שוחח עם יו"ר האופוזיציה, יצחק הרצוג, לגבי האפשרות להגשת הצעת אי-אמון קונסטרוקטיבית, שמשמעותה הרכבת ממשלה חדשה מתוך הכנסת הנוכחית ללא הליכה לבחירות. באופוזיציה, כמובן, קופצים על המציאה, במיוחד הרצוג וחברי מפלגתו.

ואולם, לפיד, היחיד במערכת הפוליטית שיש לו אינטרס בהליכה לבחירות בשל היותו היחיד שנוסק בסקרים, הבהיר כי לא ייתן יד להקמת ממשלה חלופית. גם בש"ס הבהירו כי הם לא מעוניינים בתרחיש כזה. לגורמים אחרים בקואליציה – נפתלי בנט, אביגדור ליברמן ואחרים – אין עניין בבחירות כעת, אבל קשה לראות מצב שבו הם נותנים יד להקמת ממשלה חלופית. בנט הוציא הערב הודעת הרגעה וקרא לכולם לפתור את המשבר באחריות.

על רקע האי-יציבות הגוברת בגלל החקירות של ראש הממשלה, בשבועות האחרונים רווחת במערכת הפוליטית המוסכמה כי אין לאף שחקן בסביבה אינטרס ללכת לבחירות. עם זאת, תרחיש זה לא לוקח בחשבון את אהבתו של ראש הממשלה לדרמות וכישרונו בתמרונים פוליטיים. נתניהו כבר הלך בעבר לבחירות על חוק "ישראל היום", ויכול ללכת לבחירות גם על התאגיד. בחירות אמנם לא ימנעו את הקמת התאגיד, אבל הן כן ימנעו את המשך החקירות הפליליות. במהלך זה נתניהו יפיל את האחריות לפתחו של כחלון. כך שבין שאקדח הבחירות שנתניהו שלף עכשיו הוא אמתי או נועד רק ללחוץ את כחלון להסכים לסגירת התאגיד – הוא עשוי לירות עוד כדור.

יו"ר האופוזיציה יצחק הרצוג, הכנסת 25 בינואר 2017 (נועם מושקוביץ)
חותר להחלפת הממשלה ולא לפיזור הכנסת. הרצוג (צילום: נועם מושקוביץ)