נושאים חמים

"לא מפסיק לבכות": זוכה פרס ישראל שהקדיש את חייו לחיילים בודדים

בשיחה עם וואלה! NEWS סיפר צביקה לוי על ההתרגשות שבזכייה בפרס ישראל. מהחברות עם רפאל איתן, השיחה עם ראש אכ"א ששינתה את חייו, השכול ב"צוק איתן" של שלושה חיילים בודדים, ועד ניוון השרירים - מפעל חייו של לוי מדבר בעד עצמו

צילום: באדיבות התנועה הקיבוצית

"אני לא מפסיק לבכות", אמר אמש (חמישי) בשיחה עם וואלה! NEWS צביקה לוי, "האבא של החיילים הבודדים", שמוקדם יותר אתמול הוכרז כחתן פרס ישראל. הוא סיפר כי שר החינוך נפתלי בנט, שבישר לו על כך, אמר כי הוא מתקשר אליו בשם עם ישראל ומדינת ישראל. "היו מתמודדים רבים על הפרס ואתה הכי ראוי. הפכת לסמל. עשית הכול למען החברה ולמען החיילים, ולא עבור פרסום או כסף. זו ישראל היפה, אני מצדיע לך", אמר לו בנט.

לוי, בן 69, חבר קיבוץ יפעת שבעמק יזרעאל, מפעיל ב-21 השנים האחרונות מיזם גדול מטעם התנועה הקיבוצית, בשם "החיילים הבודדים בתנועה הקיבוצית". על פעילותו זאת הוענק לו פרס ישראל לשנת תשע"ז, על מפעל חיים בשל תרומתו הייחודית למדינה ולחברה. לפני כשנה וחצי חלה לוי במחלת ניוון שרירים, אך הוא ממשיך בעבודתו. אתמול בשעות הצהריים הוא שב ממפגש עם חיילים ומפקדים באוגדה 98 כששמע מפי שר החינוך, נפתלי בנט, כי הוחלט שהוא הזוכה בפרס.

עד שחלה הקפיד לוי לשרת מדי שנה חודש ימים בשירות מילואים. לפני כחצי שנה העניק הרמטכ"ל ללוי, ששירת שנים ארוכות בצנחנים הן בסדיר והן במילואים, דרגת אלוף משנה. עם שחרורו מהשירות הסדיר, נשא לוי לאישה את נעמי חברתו, גם היא מקיבוץ יפעת. בתנועה הקיבוצית ציינו היום כי נעמי היא שותפתו הנאמנה של צביקה בגידול משפחתם ומשולבת לאורך שנים בפעילויות המגוונות והעשייה המרובה למען החיילים הבודדים.

לקריאה נוספת:
"אבי החיילים הבודדים" ומנכ"ל אלע"ד יקבלו פרס ישראל למפעל חיים
"האבא של החיילים הבודדים": יום הולדתו הפך לחגיגה לכבודם

צביקה לוי הידוע כאבא של החיילים הבודדים מקבל הודעה על זכייה בפרס העמק 2016 (מערכת וואלה! NEWS , ישראל פרץ)
בנט אמר לו: "מצדיע לך". לוי (צילום: ישראל פרץ)

עם תום מלחמת לבנון הראשונה, בשנת 1982, גייס את עצמו צביקה ה"מילואימניק" למעורבות עמוקה, בהתנדבות, לנושא החיילים הבודדים. כאזרח מודאג ואכפתי הוא נהג לנסוע בסופי שבוע לתחנה המרכזית בתל אביב, שם אסף חיילים שיצאו לחופשת שבת וחיפשו מקום לינה וארוחה חמה, לביתו בקיבוץ.

בשנת 1995 הזמין אותו ראש אכ"א, האלוף יורם יאיר, לשיחה. השניים הכירו בצנחנים והאלוף יאיר הכיר את היוזמה של לוי למען החיילים. הוא ביקש מלוי לנהל ולהוביל את מיזם "החיילים הבודדים בתנועה הקיבוצית". "אני זוכר את היום הזה", אמר צביקה, האלוף יאיר קרא לי והתעניין במעשיי באותה העת. "יש לי חיילים שחיים בתחנות אוטובוס כי אין להם איפה לישון בלילה ואתה לומד הנדסת מים? זה לא בשבילך, לך תעזור לחיילים האלה!", סיפר לוי שהאלוף אמר לו.

מה שהתחיל כיוזמה אישית של אזרח אכפתי, הפך לאחר הפגישה עם ראש אכ"א לפרויקט חיים של איש אחד. במשך 21 שנים, כפעיל התנועה הקיבוצית, פעל צביקה בכדי להעניק טיפול מסור ומכל הלב לכ-20 אלף חיילים וחיילות בודדים, אלה שנולדו כאן ואלה שעלו ארצה לבדם. לכולם דאג למשפחות מאמצות בתוך הקהילות הקיבוציות התומכות. בצד הדאגה הישירה לחייל הבודד הוא פעל רבות להעלאת המודעות הציבורית לנושא היקר ללבו. בכך, הפך צביקה ל"אבא" לחיילים הנמצאים במצב שאין להם בית.

שר החינוך הודיע על זכייתו של אל"מ במיל' צבי (צביקה) לוי בפרס ישראל לשנת תשע"ז (מערכת וואלה! NEWS)
הפך ל"אבא" של החיילים. צביקה לוי

תפקידו הרשמי של לוי היה "הממונה על תיאום וקישור תכנית הלנת והטיפול בחייל הבודד בתנועה הקיבוצית" מול מחלקת פרט בצה"ל וגופי הצבא האחרים. הוא היה אחראי להפנייתם לקיבוצים, לחיבורם למשפחות המאמצות בקיבוץ, ולמעקב אחר התקדמות החייל בצבא, באמצעות ביקורים קבועים ביחידות תוך קשר מתמיד עם מלווי החיילים הבודדים בקיבוצים.

המוניטין של צביקה ומסירותו יוצאת הדופן לתפקידו הגיעו הרחק מעבר לחצר הקיבוץ, הוא הפך להיות כתובת רלוונטית אמתית עבור כל חייל בודד שנזקק לעזרה. בשנים האחרונות, שלושת מכשירי הטלפון שעמם הסתובב היו כ"כוורת רוחשת" לעשרות פניות ביום מהחיילים, ממפקדיהם, מנוער תפוצות שמעוניין להתגייס ומהורים מחו"ל. בשנים האחרונות החל לקבל גם פניות מחיילים ישראלים שנמצאים במצוקה אישית ומשפחתית.

"הצבא והמפקדים בכל הרמות עושים עבודה מעולה בקליטה, אני רק מסייע", נוהג לוי לומר. לוי נמצא בקשר ישיר עם מפקדיהם של החיילים ודאג להעביר לטיפולם לכל בעיה ובקשה שהגיעה לידיעתו ודרשה את מעורבותו. הוא ליווה את החיילים בצמתים המרכזיים במסלול שירותם, השתדל להגיע עם ארוחה טובה ושי צנוע.

בכל אירוע ולכל מקום שאליו הוזמנו הורים - מסע כומתה, השבעה, סיום מסלול, קבלת דרגה בטקס פומבי - הגיע צביקה בתפקיד האב לחיילים, שהוריהם לא נמצאים במעמד המרגש. "צביקה הוא הכתובת הישירה לכל בקשה וצורך", הגדיר אותו פעם ח"כ אלעזר שטרן, ראש אכ"א. "צביקה מוביל מפעל חיים אדיר של אימוץ חיילים בודדים שפועל 24/7, 365 יום בשנה ובכל רחבי הארץ", תיאר שטרן.

"שובר את הלב כשחייל נהרג, אבל כשחייל בודד נהרג זה דבר נורא"

לוי גם הכיר אישית את החיילים הבודדים סמ"ר שון כרמלי, סמל מקס שטיינברג וסמ"ר ג'ורדן בן סימון, שעלו לישראל כדי להתגייס ליחידות קרביות, ונהרגו במהלך מבצע "צוק איתן". "האהבה שלהם לישראל מדהימה ומעוררת השראה", סיפר עליהם לוי בעבר. "ביקרתי אותם לפני שנכנסו ללחימה ברצועה ודאגתי להם לחבילת ציוד אישי קטנה עם המון אהבה. בכל ימי 'צוק איתן' שהיתי בשטחי הכינוס, דאגתי להעביר דרישת שלום אישית מכל החיילים הבודדים שהשתתפו בלחימה למשפחות המאמצות בקיבוצים ובמיוחד להורים המודאגים בחו"ל". הוא אמר כי זה "שובר את הלב כשחייל צעיר נהרג - אבל כשחייל בודד נהרג והוריו מגיעים מחו"ל לקבורתו, זה דבר נורא".

צביקה לוי והרמטכ"ל בני גנץ בקיבוץ יפעת (יח"צ , התנועה הקיבוצית)
לוי בקיבוץ יפעת עם הרמטכ"ל לשעבר בני גנץ (צילום: התנועה הקיבוצית)

בעמק יזרעאל היה מוכר לוי בין מארגני "פרלמנט העמק", מפגש חברתי לשירה, אוכל ושתייה של עשרות מתושבי העמק מדי כמה שבועות בצהרי שישי. פעמים רבות היו מוזמנים להיפגש איתם אנשים מתחומי חיים שונים, שאיתם היו משוחחים על ענייני השעה והחברה הישראלית. גם רמטכ"לים, שרים וראשי ממשלה היו מגיעים למפגשים אלו. מדי שנה בינואר, היה חוגג לוי את יום הולדתו ב"פרלמנט העמק" ובקשתו הייתה להביא מתנות שימושיות שיועברו לידי חיילים בודדים.

שנים רבות עבד לוי בחקלאות, בין השאר בענף הכותנה בקיבוצו. בין חבריו מהעמק היה השכן מתל עדשים, רפאל איתן, הרמטכ"ל המנוח. "אין להניח פרח על קבר כי הפרח נובל", ציטט אותו לוי בעבר והחל לאמץ מנהג אחר והיה מניח על כל קבר טרי ענף כותנה קטן. לדבריו, הכותנה אינה נובלת והלובן שבתפרחת משקף תמימות רעננות וטוהר. גם על קברו של איתן הניח ענף כותנה.

בשנת 2016 שירתו בצה"ל כ-6,000 חיילים בודדים, מתוכם כ-900 חיילים, שמתגוררים ב-150 קיבוצים בכל רחבי הארץ. כאמור, לפני כשנה וחצי בגד בלוי גופו, והוא לקה במחלת ניוון שרירים. לאחר תקופה ממושכת של אשפוז וחרף מגבלות רפואיות קשות, הוא חזר לתפקוד חלקי על כיסא גלגלים כשחבריו מסייעים בידו בנהיגה ובניידות. ואולם, למרות שיכולת הדיבור שלו נפגמה, צביקה אינו מוותר על מי שהוא מכנה ל"ילדים שלו", החיילים הבודדים. לצד מאבק עיקש במחלה, הוא ממשיך בכל כוחותיו להגיע כשיכול לפגישות עם חיילים שבהם הוא משיא להם עצות.

צביקה לוי וחיילים בודדים בקיבוץ יפעת (יח"צ , התנועה הקיבוצית)
עם חיילים בודדים בקיבוץ יפעת (צילום: התנועה הקיבוצית)

בתנועה הקיבוצית אמרו היום כי "מאות קיבוציה ואלפי חבריה, מחויבים להמשיך ולחבק את המפעל המיוחד שאותו הנביט, הוביל וטיפח צביקה לוי. מפעל שכולו אהבה, מתן בסתר ונשיאתם של המשרתים בצה"ל על כפיים. דמותו, רוחו האיתנה וחוסנו הערכי המיוחד של צביקה הם לפיד העשייה והתרומה למען החיילים הבודדים המתייצבים למלא את חובתם למדינת ישראל ולעם היהודי".

מזכ"ל התנועה הקיבוצית, ניר מאיר, שוחח עם לוי ובירך אותו על קבלת פרס ישראל. "התנועה הקיבוצית גאה ומברכת את צביקה לוי על קבלת פרס ישראל על מפעל חיים. הטיפול בחיילים הבודדים הוא מפעל חייו של צביקה אליו שותפים מאות משפחות מאמצות בקיבוצים בכל רחבי הארץ שאימצו לאורך השנים כ-20,000 חיילים בודדים. אנחנו גאים בצביקה וגאים בפרויקט אימוץ החיילים הבודדים שממשיך וימשיך לפעול בתנועה הקיבוצית".

ח"כ איתן ברושי, מקיבוץ גבת הסמוך לקיבוצו של לוי, ומי שהיה מזכ"ל התנועה הקיבוצית, אמר היום כי הוא "מברך את לוי על זכייתו בפרס ישראל למפעל חיים, על קליטה, טיפול וליווי חיילים בודדים במשך שנים רבות, זהו פרס ראוי למפעל מיוחד שהפך להיות מפעל של התנועה הקיבוצית. בשם ההתיישבות העובדת והמדינה כולה אני מאחל לצביקה בריאות והמשך עשייה מבורכת".

(עדכון ראשון: 22:54)