נושאים חמים

לקחי הפיגוע בדומא: כך סוכלו פעולות "תג מחיר" אחרי פינוי עמונה

אחרי הצתת משפחת דוואבשה, החליטו במערכת הביטחון להפנות כלים המשמשים למאבק בטרור הפלסטיני נגד הימין הקיצוני. ההתרעה הצליחה למנוע פעולות תגמול אחרי פינוי המאחז והבתים בעפרה

צילום: דוברות משטרה, עריכה: ניב מעוז

תופעות של תג מחיר אחרי פינוי של יישובים בשטחים הן לא דבר נדיר בשנים האחרונות. הפיגוע הקשה ביותר שזכור בהקשר הזה, הוא ההצתה בכפר דומא שבו נהרגו שלושה מבני משפחת דוואבשה ובוצע זמן קצר לאחר פינוי בתי דריינוף בבית אל. גם במקרים אחרים, למרות שהשלכות התג מחיר היו קלות בהרבה, אלו יוחסו לפעולות תגמול עבור פינוי שטחים. למרות ההרגל המגונה וחרף חשש כוחות הביטחון מפעולות דומות עקב פינוי עמונה והבתים בעפרה, הפעם הדבר לא קרה.

שינוי התפיסה מאז הפיגוע הקשה בדומא הוא שהוביל לכך שהשקט נשמר באופן יחסי, לירידה החדה בפעולות תג מחיר באופן כללי והעובדה כי לא נעשו פעולות תגמול לפינוי יהודים במקרה של עמונה ועפרה. אותו פיגוע השפיע על מערכת אכיפת החוק, שהשוותה את פעילות הקיצוניים לטרור והחמירה את הפעילות נגדם. ההתארגנות הוכרזה כאסורה וכלים שנועדו למנוע טרור, הופעלו גם נגד אותם פעילים קיצוניים.

בין היתר, צווי הגבלה שונים הוצאו נגד הגרעין הקשה של אותה התארגנות, מעצרם של חשודים הוארך ביתר קלות וכן נמנע מהם מפגש עם עורכי דין. הדבר נתן את אותותיו. בנוסף לכך, הופעלו שיטות חקירה קשות שהובילו לסיומה של תופעת השמירה על שתיקה, שבעבר סייעה לשחרור חשודים רבים. מאז חקירת החשודים בהצתה בדומא, רוב המעצרים הסתיימו בהודאה או קבלת מידע שקידם את החקירה. תופעת השתיקה שאפיינה את האסטרטגיה של עצורי הימין הקיצוני – די נגוזה.

בית משפחת דוואבשה לאחר פיגוע ההצתה בכפר דומא, 8 באוגוסט 2015 (יותם רונן)
ההתארגנות הוכרזה כאסורה. בית משפחת דוואבשה בכפר דומא אחרי ההצתה (צילום: יותם רונן)

היחס החדש לפעילי הימין הקיצוני ללא ספק יצר הרתעה שצמצמה את פעולות תג המחיר ואת חופש הפעולה שלהם. אם בודקים את נתוני צווי ההגבלה השונים – הרחקה, הגבלה, מעצר בית ומעצר מנהלי – נרשמה עלייה. בשנת 2013 הוצאו 13 צווי הרחקה מנהליים מיהודה ושומרון, בשנת 2014 הם עלו ל-14, בשנת 2015 חלה עליית מדרגה ומספר הצווים עמד על 45 ובשנה האחרונה הוצאו 47 צווי הרחקה מהאזור.

גם הצו הקיצוני ביותר מבחינת שמירה על חירויות הפרט – מעצר מנהלי – שמאפשר מעצר של חשוד לתקופה ארוכה ללא הגשת כתב אישום נגדו, שימש במידה רבה ככלי נגד הקיצוניים ביותר. בשנת 2015 ישבו במעצר מנהלי ארבעה פעילים מרכזיים, ובראשם מאיר אטינגר. בשנה שעברה היה רק עצור מנהלי אחד. זאת, לא מפני שאנשי שירות הביטחון והמשטרה התרככו, אלא בגלל שההתרעה מצליחה. הפעילים הקיצוניים מבינים כי גורמי האכיפה "יושבים עליהם חזק" והם חוששים להיעצר.

מאיר אטינגר מחוץ לכלא אשל, באר שבע. 1 ביוני 2016 (מערכת וואלה!)
ישב במעצר מנהלי. אטינגר

גם התנהלות מערכת אכיפת החוק השתנתה והפכה קפדנית והדוקה יותר. אם בעבר, צווי הגבלה או הרחקה לא נאכפו בצורה מיטבית, אלא שעתה ההקפדה על אכיפתם התהדקה. בשנתיים האחרונות, הופרו לא אחת הצווים והדבר לא עבר בשתיקה. המפירים נעצרו ולרוב אף הוגש נגדם כתב אישום בגין הפרות אלו. עושה רושם כי מערכת אכיפת החוק הבינה אחרי הפיגוע הקשה את הפוטנציאל שבאותה התארגנות ולכן החליטה לנקוט קו בלתי מתפשר שסוגר על חופש הפעולה של הפעילים הקיצוניים.

מודיעין איכותי הצליח למפות את הגרעין הקשה בימין הקיצוני

באותה נשימה, ראוי לציין את היכולת של כלל מערכת – שב"כ, היחידה לפשיעה לאומנית של מחוז ש"י והפרקליטות – למפות את הגרעין הקשה של הפעילים. זאת, באמצעות מודיעין איכותי. הגעה אליהם מבעוד מועד ותפירה של חליפת הגבלות המתאימה לכל אחד מהם, הצליחה להוציא אותם כמעט לחלוטין מתוך המשחק.

שירות הביטחון ושוטרי מחוז ש"י מגיעים לעתים תכופות לאותן נקודות שבהן מתרכזים הפעילים, כמו מאחז הבלאדים וגאולת ציון שבבנימין. מקומות אלו בעבר היו כנקודה חשוכה שנעלמת מעין שירות הביטחון, אולם המדיניות כלפיהם שונתה בעקבות הפיגוע בדומא. מקומות שבעבר כמעט ולא הגיעו אליהם שוטרים, החלו לזכות בביקורים תכופים. נוכחות כוחות הביטחון במקום מעבירה את המסר של התהדקות האכיפה. חופש הפעולה של הפעילים הצטמצם לחלוטין ואוכפי החוק לא מרפים ולמעשה "יושבים על הזנב" של הקיצוניים.

ואולם, רק לא גורמי אכיפת החוק שינו את התנהלותם של אותם פעילים. גם חלק ממנהיגי ההתיישבות והרבנים שינו את הגישה אחרי הפיגוע הקשה בדומא. כך למשל, חלקם התנערו מהקיצוניים לחלוטין. ואחרים, שזיהו שמתחילה זליגה של פעילים קיצוניים לאזורם, פעלו להרחקתם באופן נחרץ וחד משמעי.

עימותים עם שוטרים במהלך פינוי המאחז עמונה. פברואר 2017 (ראובן קסטרו)
רבים לא נראו בגזרה בשעת הפינוי ואחריו. עימותים בעמונה (צילום: ראובן קסטרו)

רוב פעולות תג מחיר שבוצעו בשנים האחרונות פוענחו. האחרונה שבהם הייתה התארגנות של קבוצת נחליאל שהמשיכה בפעולות טרור גם אחרי הפיגוע בדומא. מבצעיה נעצרו והוגשו נגדם כתבי אישום. ככלל, חלק לא קטן מאותו גרעין עסוק בימים אלו בהליכים משפטיים.

אם מחברים את כל הגורמים שהשתנו מאז הפיגוע בבית משפחת דוואבשה, הרי שמיותר היה להפעיל צווים חדשים נגד אותם פעילים קיצוניים אחרי הפינוי. בין היתר, משום שגם ככה קיימים נגד אותם פעילים צווים כאלה ואחרים, וכן הם כלל לא נראו בגזרה בשעת הפינוי ואחריו.

הטוויטר של מאיר אטינגר (צילום מסך)
מתבטא בזהירות. אטינגר בטוויטר (צילום מסך)

הפעיל המרכזי בקרב הימין הקיצוני, שנחשב אחד מהוגי הדעות של האג'נדה, הוא מאיר אטינגר. לאחרונה, שוחרר ממעצר מנהלי ארוך בכלא, אך עדיין תלוי ועומד נגדו צו הגבלה משטחי יהודה ושומרון. בחשבון הטוויטר שלו, הוא מתאר חלק מאותה התנהלות קפדנית שהופנתה כלפיו וסגרה על חופש הפעולה שלו.

בחודש שעבר צייץ אטינגר: "אחרי חודשיים של חירות יחסית, אתמול התקבל צו הגבלה מנהלי חדש. לביקור הצטרף עידו, רכז השב"כ, לשיחת איומים". מאוחר יותר באותו היום הוא צייץ שוב: "עידו מאיים שאם אמשיך להעביר שיעורים אני יכול לשכוח מלחזור לבית שלי. בכל פעם משטרת המחשבות של כנופיית המחלקה היהודית שוברת שיאים".

ניכר כי שירות הביטחון והיחידה לפשיעה לאומנית הצליחו להוביל את כלל המערכת לפעול ביתר נחרצות נגד הפעילים הקיצוניים. מטרתם הייתה למוטט את ההתארגנות, שבראשה עומד אטינגר ומהתנסחותו ברשתות החברתיות עולה כי המדיניות החדשה אפקטיבית. אם בעבר הוא התבטא ביתר חופשיות, עתה הוא מקפיד להתנסח בצורה זהירה ולא לעבור את הגבול – שלא ייעצר שוב.