נושאים חמים

הטמפרטורות הנמוכות והשיטפונות מאיימים על שוניות האלמוגים באילת

פריחה מאסיבית של אצות, שתועדה במפרץ אילת לאחר השיטפונות בחורף האחרון, צבעה את הים האדום בירוק. מדובר בתופעה המתרחשת מדי חורף, אך עוצמתה השנה חזקה במיוחד והיא עלולה לגרום לנזק אקולוגי חמור

חדשות מתפרצות לפני כולם הורידו עכשיו הורידו עכשיו להורדת האפליקציה מ-Google Play להורדת אפליקציה מ-AppStore
צילום: גולן רידר, רשות הטבע והגנים, עריכה: יאיר דניאל

עוצמתם החריגה של השיטפונות הפוקדים בחורף הנוכחי את אזור הערבה הדרומית והטמפרטורות הנמוכות יחסית לעונה באזור אילת, מאיימים לפגוע בשוניות האלמוגים במפרץ אילת. בימים האחרונים תיעדו אנשי רשות הטבע והגנים פריחה מאסיבית של אצות במפרץ אילת אשר צובעת את קרקעית הים בירוק ומאיימת לפגוע בשוניות האלמוגים.

פריחת אצות היא אמנם תופעה עונתית וטבעית במפרץ אילת, אך כשהיא מתרחשת בעוצמה רבה כדוגמת זו שנצפית בימים אלה, היא עלולה לגרום לנזק אקולוגי חמור. זאת משום שהאצות מכסות את האלמוגים, מצלות עליהם ופוגעות בכך בתהליך הפוטוסינתזה שמתרחש בתוך האלמוגים ותלוי בקרינת האור שמגיעה אליהם. בנוסף, בלילה נוצרת מצוקת חמצן חמורה תחת מעטה האצות. האצות צורכות חמצן מתוך המים ויחד עם זה הן חוסמות את זרימת המים סביב האלמוגים ואינן מאפשרות לאלמוגים לשחלף חומרים עם הסביבה.

עוד בוואלה! NEWS:
פיגוע דקירה בדרום הר חברון: ישראלי נפצע קל וירה למוות במחבל
טעות בזיהוי וירי חסר הבחנה: סימני השאלה ברצח הכפול בנתניה
בית המשפט קבע: מכל האמוניה בחיפה ירוקן עד 1 באפריל

אצות ירוקות מהסוג Ulva מכסות את קרקעית מפרץ אילת ואת שוניות האלמוגים. מרץ 2017 (רשות הטבע והגנים , גולן רידר)
אצות מכסות את קרקעית מפרץ אילת ואת שוניות האלמוגים (צילום: גולן רידר, רשות הטבע והגנים)

עוצמת הפריחה תלויה בכמה גורמים וביניהם כמות הנוטריינטים (חומרי הדשן) שהצטברו בעומק המים, עומק ערבוב עמודת המים (ערבוב שכבות המים) ועוצמת הקרינה שמגיעה למי הים. בחודשי הקיץ, עמודת המים נמצאת במצב יציב כאשר המים החמים והקלים נמצאים למעלה והמים הקרים והמים הכבדים נמצאים למטה.

שיווי משקל זה יכול להישבר בחודשי החורף הקרים, אז גוף המים העליון מתקרר, צפיפותו עולה והופכת דומה לזו של גוף המים התחתון. כאשר שיווי משקל זה נשבר, עמודת המים מתערבבת ובתהליך הערבוב האנכי מוסעים כלפי מעלה נוטריינטים רבים שמצטברים בעומק המים. נוטריינטים אלה מעודדים התפתחות של אצות כאשר הם מגיעים לאזור המואר של עמודת המים.

אצות ירוקות מהסוג Ulva מכסות את קרקעית מפרץ אילת ואת שוניות האלמוגים. מרץ 2017 (רשות הטבע והגנים , גולן רידר)
האצות פוגעות בתהליך הפוטוסינתזה התלוי באור היום (צילום: גולן רידר, רשות הטבע והגנים)

ד"ר אסף זבולוני, האקולוג הימי של רשות הטבע והגנים במפרץ אילת, הסביר כי "אחד מהגורמים שיכולים להעצים את פריחת האצות הוא השיטפונות. אני מניח שגם השיטפון הנוכחי ישפיע בדרך זו או אחרת על הפריחה. בערבה יש הרבה גידולים חקלאיים ולכן מי השיטפונות נושאים עימם גם חומרי דשן של ענף החקלאות".

הוא הוסיף כי "אם אכן הייתה העשרה נוספת של נוטריינטים מהערבה, אז זה מעודד את הפריחה. בנוסף לזה, אם הטמפרטורות ימשיכו לרדת, הערבוב יהיה עמוק יותר, דבר שיעלה כמות נוספת של נוטריינטים מהעומק".

אצות ירוקות מהסוג Ulva מכסות את קרקעית מפרץ אילת ואת שוניות האלמוגים. מרץ 2017 (רשות הטבע והגנים , גולן רידר)
"גם השיטפון הנוכחי ישפיע בדרך זו או אחרת על פריחת האצות" (צילום: גולן רידר, רשות הטבע והגנים)

במאמר שכתב פרופ' אמציה גנין מהמכון הבין אוניברסיטאי למדעי הים באילת ב-1995 מתואר אירוע פריחה משנת 1992 שגרם לתמותה מאסיבית של אלמוגים במפרץ. ד"ר זבולוני הסביר כי הפריחה באותה שנה נגרמה כתוצאה מהתפרצות הר געש בפיליפינים. "כמות האבק שהגיעה לאטמוספרה גרמה לשינויים קיצוניים במזג האוויר בכל העולם, ובאזור שלנו היה חורף מאוד קר וגשום עד כדי כך שאפילו הפסגות שמסביב למפרץ אילת היו מושלגות", אמר ד"ר זבולוני.

"מכיוון שהטמפרטורות היו כל כך נמוכות, אז עומק הערבוב הגיע ליותר מ-850 מטר שזה העומק המרבי של הקרקעית באזור שלנו. הדבר הזה גרם לכמות מאוד גדולה של נוטריינטים לעלות לשכבות העליונות", הוסיף. לדבריו, שתי פריחות מאסיביות נוספות התרחשו בשנים 2007 ו – 2012.

אצות ירוקות מהסוג Ulva מכסות את קרקעית מפרץ אילת ואת שוניות האלמוגים. מרץ 2017 (רשות הטבע והגנים , גולן רידר)
הפריחה המאסיבית האחרונה התרחשה לפני עשור (צילום: גולן רידר, רשות הטבע והגנים)

ברשות הטבע והגנים מנטרים את התופעה הדרמטית ומנסים להעריך את השפעתה על שונית האלמוגים ובריאותה. "מפרץ אילת, באופן טבעי, הוא ים עני מאוד בנוטריינטים ועל כן המים במפרץ הם כל כך צלולים", הסביר זבולוני. "מכיוון שהמערכת האקולוגית במפרץ צמאה כל כך לנוטריינטים, כל תוספת של נוטריינטים ממקור חיצוני, כגון הזרמה של מי פלט מחקלאות ימית שמאיימת לחזור לערבה הדרומית, נצרכת באופן מידי על ידי המערכת האקולוגית ובכך עלולה להחריף את עוצמות הפריחות ולהסב נזק משמעותי וחמור יותר לשוניות האלמוגים.

"לדגה במפרץ אילת, ובעיקר לדגים הצמחוניים, תפקיד משמעותי בוויסות התופעה ומכאן שדיג שמתקיים במפרץ אילת אינו פוגע רק בדגה, אלא באופן עקיף בכלל המערכת האקולוגית", הוסיף. "המערכת האקולוגית במפרץ אילת לא נחה לרגע. זוהי מערכת דינאמית ומאוד מעניינת והבנת המנגנונים המניעים אותה מהווה אתגר לא פשוט לקהילייה המדעית שחוקרת באינטנסיביות את מסתורי הים האדום".