"יש ממני ציפייה לא הוגנת שאצביע כחבר אופוזיציה, אבל אני חבר קואליציה וליכודניק", אמר השבוע חבר הכנסת אמיר אוחנה (הליכוד). אז לא, מר אוחנה, אין ממך שום ציפייה שתצביע כחבר אופוזיציה או קואליציה יש ממך ציפייה שתצביע כבן אדם. כבן אדם נורמלי ונאור, ולא כבן אדם חשוך. יש ממך ציפייה שתצביע למען ציבור שלם שסובל מאפליה על לא עוול בכפו, יש ממך גם ציפייה שתצביע בעד חוקים שאתה טוען שאתה מאמין בהם. כן אמיר אוחנה, יש ממך ציפייה שתצביע לפי מה שהלב שלך אומר לך, כי אחרת למה נכנסת לפוליטיקה אם לא כדי להילחם על הדברים שאתה מאמין בהם?
ולא, אדון חבר כנסת יקר, כמה מההומואים, הלסביות, הבי והטראנס שאני מכיר הצביעו לליכוד לא בגלל שהם מאמינים בדרך של המפלגה - אלא כי הם ראו נקודת אור במערה החשוכה, ולנקודת האור הזו קראו אמיר אוחנה. לא מעט מחבריי האמינו ש"הנה, הגיע סוף סוף חבר כנסת שבאמת ילחם על הזכויות שלנו מבפנים. מתוך הקואליציה, שם יש יותר כוח, ולא מהאופוזיציה". לא מעט מחבריי הצביעו ליכוד כי הם האמינו בך, כי הם לא חשבו לרגע שאתה תפנה להם עורף ותתקפל ברגע האמת.
לבחור שלא לבחור זו דרכם של פחדנים, דרכם של כאלו שלא הולכים עם האמת שלהם עד הסוף, של כאלו שחוששים על הכיסא שלהם במשכן הכנסת. הרי ידעת שגם אם היית מצביע בעד או נגד או נמנע (כפי שעשית) "היית חוטף אש", כך לדבריך, אז לא עדיף כבר לחטוף אש על משהו שאתה מאמין בו, על הצעות חוק שאתה רואה בהן נכונות? למה לכל הרוחות בחרת באפשרות השלישית אם ממילא אתה חוטף אש? לפחות הפעם, היית מקבל את התמיכה של אלו שהאמינו בך, שתמכו בך, לפחות היית מקבל את התמיכה של הלב וההיגיון שלך. או שהם כבר לא חלק מהמשחק כשנכנסים לפוליטיקה?
אני מניח שאתה יושב וקורא את התגובות בפייסבוק בזמן שאתה ובן זוגך מאכילים את הילדים המתוקים שלכם או מחליפים להם חיתולים, ואני מקווה רק שאתה עושה את זה בלב שקט אחרי התרגיל שעשית לעשרות אם לא מאות בוחרים שהצביעו בקלפי "אמיר אוחנה". כן, אותם מאות בוחרים שהאמינו, בתום לב, שאם יהיה בקואליציה מישהו שמזדהה עם הבעיות שלהם, כמו למשל, תהליך הפונדקאות הם יוכלו לישון בשקט, הם יוכלו לקוות שגם להם זה יקרה, שגם הם יוכלו להביא ילדים מתוקים מארץ זרה, ומי יודע, בחלומות הפרועים, גם מישראל.
אתה, מר אמיר אוחנה, שקרן ומוג לב, אין לי מילים אחרות לתאר את ההתנהגות שלך, את העובדה שבתחילת המרוץ שלך השתמשת ב"קלף הגיי" ולאחר שנבחרת שלפת עשרות קלפים אחרים. עשרות קלפים רק לא את הקלף שהוביל אותך למושב החם שאתה יושב עליו מדי יום. הקלף שבזכותו גרמת למאות להט"בים לזרום לקלפי ולהצביע למפלגת הליכוד. אסיים בציטוט של הפילוסוף ראלף וולדו אמרסון, שאמר: "בחיים לא תמיד הקלפים הטובים הם העיקר. לעיתים חשוב יותר לדעת לשחק היטב בקלפים גרועים".