הוועדה לבחירת שופטים הודיעה אמש (רביעי) על מינוים של ארבעה שופטים חדשים לבית המשפט העליון. השופטים שנבחרו הם שופט המחוזי בירושלים ד"ר דוד מינץ, שופטת המחוזי בחיפה יעל וילנר, שופט המחוזי בתל אביב ג'ורג' קרא ונשיא בית המשפט המחוזי בחיפה יוסף אלרון. אלרון היה מועמד שנוי במחלוקת, שנתמך בעיקר בידי חברי הוועדה שמטעם לשכת עורכי הדין.
רביעיית השופטים שנבחרה תחליף את ארבעת היוצאים: הנשיאה מרים נאור, אליקים רובינשטיין, סאלים ג'ובראן וצבי זילברטל. כמו כן הוועדה החליטה למנות את פרופ' דוד האן, שזכה לתמיכתה של שרת המשפטים איילת שקד, לשופט מחוזי.
הבחירה בוילנר לתפקיד, תהיה הפעם הראשונה שבה אישה דתיה תכהן כשופטת בבית המשפט העליון. מינץ, לעומת זאת, הוא איש הציונות הדתית המתגורר בהתנחלות דולב שבבנימין, והוא יצטרף למתנחל נוסף, השופט נעם סולברג, המתגורר בגוש עציון. הבחירה בשופט אלרון אמורה "להשתיק" ביקורת אפשרית על כך ששופטי בית המשפט העליון הם ממוצא אשכנזי ברובם. קרא הוא ערבי נוצרי, שייכנס בסמליות עם סיום כהונתו של ג'ובראן - גם הוא ערבי נוצרי.
עוד בוואלה! NEWS:
בקשה לתביעה ייצוגית נגד אגד: "יחס מחפיר וביטול מיליוני נסיעות"
כיפופי ידיים של הרגע האחרון: הוועדה לבחירת שופטי העליון מתכנסת
בית המשפט בביקורת על המשטרה: חקרה נער בן 16 תוך הפרת זכויותיו
יוסף אלרון
אלרון, תושב חיפה, החל את דרכו המשפטית כעו"ד עצמאי וב-1994 נבחר לכהונה בבית משפט השלום בעיר. ב-2003 מונה לכהונה בבית המשפט המחוזי ולפני כארבע שנים מונה לנשיא. הוא מתמחה במשפט הפלילי וישב בהרכבים של פשעים חמורים באיזור הצפון.
הוא זכה מההתחלה לתמיכתו של שר האוצר משה כחלון. שר האוצר מכיר את אלרון מימיו בחיפה, מעריך אותו והוא זכה גם לתמיכה נלהבת מצד לשכת עורכי הדין, שעמה הוא משתף פעולה בשנים האחרונות כיו"ר ועדת בחינות ההסמכה. ואולם, אלרון נתקל בהתנגדות מצד שופטי בית המשפט העליון. עיקר הביקורת נגדו הייתה כי הוא "נעדר מזג שיפוטי", בעקבות פסיקות שנויות במחלוקת שלו, שבשתיים מהן נגזר עונש מאסר על חפים מפשע - דבר שהתברר בעת שנשאו את עונשם.
יעל וילנר
וילנר גדלה בבית ציוני דתי ולמדה בתיכון "חורב" שבירושלים, ומשם המשיכה לשירות לאומי בקריית שמונה. בתחילת שנות ה-80 התמחתה בבית המשפט העליון וכן בפרקליטות המדינה אצל הפרקליטה דאז דורית בייניש, לימים נשיאת בית המשפט העליון. בהמשך עבדה כעורכת דין פרטית, ובשנת 1998 מונתה לשופטת בבית משפט השלום בחיפה. מתחילה נחשבה כמועמדת מוסכמת על ידי כל הצדדים בוועדה.
ג'ורג' קרא
קרא, סגן נשיא בית משפט המחוזי בתל אביב, ישב בראש הרכבי פשיעה חמורים, ונחשב "שופט מחמיר" ומתמחה בתחום הפלילי. הוא סיים את לימודיו באוניברסיטת תל אביב ובמשך 15 שנה שימש כעורך דין פרטי. ב-1989 מונה לכהונה בבית משפט השלום בתל אביב ובשנת 2000 לכהונה כשופט מחוזי.
הוא היה ראש ההרכב בתיק נגד נשיא המדינה לשעבר והאסיר המשוחרר משה קצב, שגזר עליו עונש של שבע שנות מאסר. בעבר נחשב קרא לאימת משפחות הפשע ותקופה ארוכה הסתובב מאובטח בעקבות איומים קשים על חייו מצד משפחת הפשע חרירי מאזור השרון, לאחר ששלח לכלא כמה מחבריה. קרא הוא תושב יפו, התחיל כעו"ד פרטי ומשם התקדם לכהן כשופט שלום.
דוד מינץ
השופט מינץ למד בישיבת ההסדר בגוש עציון ובשנת 1986 סיים את לימודי המשפטים באוניברסיטת העברית בירושלים. בשנת 1998 מונה לכהונה בבית משפט השלום בירושלים ובשנת 2009 מונה כרשם בבית המשפט המחוזי בעיר. כעבור שנתיים מונה לכהונת שופט, תפקיד שבו הוא משמש עד היום.
מינץ מתמחה בפירוקים והוא ניהל את דיוני הקפאת ההליכים של בית החולים הדסה ואת הליכי הפירוק והמכירה של העיתונים מקור ראשון ומעריב. הוא תושב דולב, וזכה לאיחולים אישיים מחבר הכנסת מוטי יוגב (הבית היהודי), גם הוא תושב ההתנחלות, שכזכור טען כי צריך להרים כף של טרקטור D9 על בג"ץ ועורר סערה.
הבחירה בארבעה שופטים אפשרה לכל חבר ועדה להיות מרוצה לפחות ממועמד אחד, כך שכל הצדדים לכאורה יצאו מרוצים. שרת המשפטים שקד קיבלה את מינץ, בחירה שתרצה את בוחריה ומכניסה עוד חובש כיפה שמרן לבית המשפט העליון - כמו גם השופטת הדתיה וילנר. עם זאת, האחרונה היא גם מועמדת של הנשיאה נאור, והתמחתה בעבר אצל הנשיאה בדימוס בייניש. שופטי העליון קיבלו גם את המועמד קרא שבו תמכו ואלרון היה הבחירה של לשכת עורכי הדין ושל שר האוצר משה כחלון. כך שלמעשה, אין מפסידים.
"היום עשינו היסטוריה", אמרה השרה שקד. "הערב מינתה הוועדה לבחירת שופטים שבראשותי ארבעה שופטים לבית המשפט העליון, וזאת לאחר שבחרנו כבר כ-150 שופטים מתחילת הקדנציה ועד כה. מינויי השופטים הערב מביאים לידי ביטוי את הגיוון האנושי והמשפטי שכל כך נדרש לנו כחברה ושהיה כל כך חסר, עד היום, בערכאה המשפטית הגבוהה. ההגאים של ספינת הדגל המשפטית שלנו שינו הלילה את כיוונם.
"חוזקה של המערכת המשפטית טמון בגיוונה ובשונות הקיימת בהרכבה האנושי. המינויים החדשים מביאים לידי ביטוי את התפיסה הזו ובקרוב מאוד יכניסו לאולמות בית המשפט העליון קולות וגוונים שלא היו מוכרים בו. אין לי ספק שהמסלול החדש שקבענו הערב לספינה יעזור לה לצלוח את הגלים המשפטיים שעוד נכונו לנו. לחיי מסלולה החדש של הספינה".
נשיאת בית המשפט העליון מרים נאור, בירכה את השופטים החדשים ואמרה: "ברכותיי לכל המועמדים אשר נבחרו היום לכהונת שופטים בבית המשפט העליון, נקבל את כולכם בברכה. תודות לחברי הוועדה לבחירת שופטים".
מלשכת עורכי הדין נמסר: "לשכת עורכי הדין מברכת על החלטת הועדה לבחירת שופטים. המינויים שאושרו היום הינם מינויים מעולים המחזקים את בית המשפט העליון. יש לברך במיוחד את נשיאת בית המשפט העליון מרים נאור ושרת המשפטים איילת שקד, אשר חרף המחלוקות הובילו את הוועדה להסכמה ולפשרה שגישרה על הפערים ואפשרה את בחירת ארבעת השופטים במקשה אחת".
ח"כ עו"ד רויטל סויד (המחנה הציוני) בירכה את הוועדה ש"התגברה על המחלוקות", ואמרה: "כל מי שסובר ששופט שופט על פי מוצאו, עדתו או השתייכותו המגזרית והמגדרית - טועה. כולי תקווה שכעת הפוליטקאים יירגעו, לא יעשו דה-לגיטימציה לבית משפט העליון, יסירו ידיהם משופטי בג"ץ, ויכבדו את שלטון החוק".
חבר הוועדה לבחירת שופטים, ח"כ רוברט אילטוב (ישראל ביתנו), אמר: "יש שופטים בירושלים. הגענו היום לוועדה ללא מועמדים מוסכמים, עם חילוקי דעות רבים בינינו. חברי הוועדה ידעו להתפשר הערב ועשו את כל המאמצים על מנת להגיע להסכמות, מבלי לוותר על העקרונות והקווים המנחים אותם. למרות חילוקי הדיעות הרבים בינינו ואולי אף בזכותם, הצלחנו להביא הערב בשורה היסטורית לאזרחי ישראל. הערב הוכחנו שבית המשפט פתוח לקשת הרחבה של הציבור הישראלי, ללא הבדל דת, גזע ומין".
(עדכון ראשון: 21:05)