פרשת ההתעללות בילד בן הארבע ממודיעין עילית שנחשפה אתמול (שבת) העלתה את השאלה כיצד הורה יכול לפגוע בילדו שלו. זוג ההורים שנעצרו אתמול חשודים כי התעללו פיזית ואף מינית בבנם הסובל מניוון שרירים, ונזקק בשל מעשיהם לאשפוז בבית החולים שיבא בתל השומר. ההורים נעצרו בעקבות פניית הצוות הרפואי למשטרה ולמשרד הבריאות לאחר שחשדם התעורר עקב הפגיעות על גופו. הסברה המובילה היא כי אמו של הילד לוקה בתסמונת "מינכהאוזן באמצעות שליח" מצב נדיר בו הורה פוגע באחד מילדיו כדי לזכות בתשומת לב מצד רופאים ואף לגרום לאשפוזו בבית החולים.
פרופ' דורון גוטהלף, מנהל היחידה לפסיכיאטריה של הילד בבית החולים שיבא, סיפר בשיחה עם וואלה! NEWS על התסמונת הנדירה, המתגלה בקרב מקרים בודדים על כל מאה אלף איש. "ההורה, בדרך כלל זו האם, גורם לפגיעה בריאותית אצל הילד או מעלה בעיה שלא קיימת", סיפר. זאת, לדבריו, "על מנת לקבל את תפקיד החולה ולהיות מטופל במערכת בריאותית". הוא הוסיף כי הלוקה בתסמונת מחפשת קשר רציף עם מערכת הבריאות ולא מחפשת רווח משני כגון פיצויים: "הסיפוק שלה הוא בקבלת תשומת לב רפואית, על ידי פברוק המצב הרפואי של הילד".
עוד בוואלה! NEWS:
הפיגוע שלא היה והבמאי היהודי: "סערת שבדיה" מסבכת את טראמפ
נגד בחיל האוויר מואשם בעבירות מין בחיילות בבסיס תל נוף
בצל המחאה: עשרות מנופאים לא קיבלו את שכרם מחברות כוח האדם
על אף שפרופ' גוטהלף לא מטפל בזוג ההורים שנעצרו במקרה זה, היכרותו עם התסמונת מאפשרת לשרטט פרופיל של מי שמועדים ללקות בה, אם בתחילת דרכם ההורית או בהמשכה. לבד מהעובדה שמבחינה סטטיסטית נשים נוטות יותר ללקות בתסמונת מאשר גברים, הוא מציין כי קבוצת סיכון נוספת היא עובדים במערכת הבריאות. "אחיות או מזכירות רפואיות נמצאות בסיכון גבוה לפתח את המחלה הזאת", הסביר. "מדובר בנשים שהרבה פעמים יש להן הפרעה נפשית, כמו למשל דיכאון או חרדה מאד גדולה לילד או הפרעות נפשיות נרקיסיסטיות, שאז כדי לספק את הצרכים שלהם הם מוכנות לפגוע בילד", הוסיף.
מבחינת הקורבנות המועדים של הלוקים בתסמונת ילדים חסרי ישע נמצאים לדברי גוטהלף בסיכון גבוה. כך למשל, תינוקות וילדים הסובלים מלקויות שונות מבחינה שכלית, גופנית או נפשית נוטים יותר ליפול קורבן להורים הלוקים בתסמונת, מאשר ילדים גדולים יותר או בריאים. "לפעמים האמא חרדה לילד ומרגישה שהוא לא מקבל את הטיפול הראוי ואז על מנת שיקבל טיפול רציני יותר היא מחמירה את מצבו וגורמת לזה שהוא יאושפז", אמר גוטהלף. "בכלל ילדים חסרי ישע הם קורבנות קלים יותר כי אין להם דרך להתגונן או להתלונן".
עוד הוסיף פרופ' גוטהלף כי התסמונת עלולה להתפרץ אצל חולים באמצע חייהם, לאחר שכבר נולדו להם כמה ילדים. לזוג ההורים ממודיעין עילית ישנם ארבעה ילדים נוסף לזה שהם חשודים בפגיעה בו, ולא ידוע על פגיעה בהם או על התערבות של גורמי הרווחה בעניינם. "באופן כללי יש ילד אחד שהוא החוליה החלשה במשפחה והוא הקורבן של האם הפוגעת וזה לא קורה באחים האחרים", הסביר גוטהלף. "יכול להיות שפה זה קרה בגלל קשר מיוחד, סימביוטי, שיש לאימא עם הילד".
"הלוקים בתסמונת נושאים באחריות משפטית מלאה"
הצעד הראשון לאחר אבחון של הורה כלוקה בתסמונת הקשה הוא הרחקתו מהילד בו הוא פוגע. "הרבה פעמים הילדים צריכים לעבור לחסות אחרת או מסגרת אומנה, והאימהות הרבה פעמים מתנגדות לקבל טיפול", הסביר פרופ' גוטהלף. "ברגע שאתה מעמת את האם עם העובדות האלו, אפילו באמצעות וידאו או בדרך אחרת, היא ישר מכחישה וכועסת ולכן קשה מאד לטפל באימהות". לדבריו, הילדים שנפלו קורבן לפגיעה זקוקים לעזרה מידית לאחר חשיפת המקרה. "לעבד את העובדה שההורה שאמור היה להיות זה שמגן עליך מכל רע עשה לך דבר כזה עשוי להביא אותם לפגוע בעצמם או בילדיהם בחייהם הבוגרים", הוסיף. "צריכים לעקוב ולטפל בעניין הזה ולהתייחס אל הילדים כמו למישהו שעבר טראומה".
פרופ' גוטהלף מציין עוד כי הלוקים בתסמונת מודעים לעצם הפגיעה שהם גורמים לילדיהם. "זאת תסמונת שבה האם שלוקה בה לחלוטין מודעת לעצמה, ולזה שהיא פוגעת בילד שלה", הדגיש. "עובדה היא גם שמבחינה משפטית, אותן אימהות שחולות בתסמונת הזאת נושאות באחריות משפטית מלאה. בית המשפט לא פותר אותן מאחריות ועונש", הסביר.