נושאים חמים

להסתכל לחמאס בלבן של העין: לילה במארב על גבול עזה. צפו

צוות וואלה! NEWS הצטרף לפלוגה הייעודית של גדוד נשר במארב לילי על גבול הרצועה. המטרה: לאתר פעילות חשאית של ארגוני הטרור ולסמן את המטרות שיופצצו בעימות הבא. אמצעים מיוחדים, עמדות מסוות והמון סבלנות – צפו בשעות המארב ובתיעוד מיוחד של החמושים בגבול

צילום: שי מכלוף, עריכה: שניר דבוש ושמרית גולדשטיין

טור לוחמי הפלוגה הייעודית מגדוד נשר מתקרב בחסות החשיכה אל גבול עזה. על הגב ציוד כבד. ברקע פיצוצים עזים מהצד הפלסטיני. חמאס מתאמן במלוא העוצמה. ירי מרגמה, מקלעים, נשק קל. לפחות בסרטוני היוטיוב שהם מפיצים בכל חודש הם מתאמנים על התקפות בשטח ישראל. "אם תרימו את הראש גבוה תוכלו לראות מדי פעם כדורים נותבים", אמר אחד הלוחמים והמשיך בהליכה מהירה, "חמאס מתאמן בלי הפסקה. הם יורים בשטחי אימונים כל היום וכל הלילה". היקף התחמושת בכל הגזרות מעיד שתחמושת לא חסרה ברצועת עזה ורמת המוכנות של הזרוע הצבאית בחמאס במגמת עלייה.

אחרי דקות ספורות נשמע קול פיצוץ אדיר. "זו הפצצה של הצבא המצרי בסיני. הוא תוקף כנראה כוח של דעאש. זו המנגינה כל הזמן. התרגלנו", הוסיף הלוחם באדישות תוך כדי שהוא מסדר את רצועות תיק הגב.

הכוח ממשיך בהליכה מבצעית ובמרחק קצר מגדר המערכת התמקם ונערך למארב ממושך. הלוחמים מתחלקים למשימות ברורות: כוח אבטחה, כוח בנאים שבונה את העמדה וכוח שמפעיל את האמצעים הטכנולוגיים לאיסוף מודיעין ותצפית. שעה קודם לכן הם עמדו בכניסה לאחד היישובים בנגב המערבי, הכינו את הציוד, צבעו את הפנים בצבעי הסוואה ושמעו את הדגשים האחרונים של מפקד הפלוגה סרן גלעד בנפשי שביקש בעיקר "תשומת לב לפרטים הקטנים במרחב".

לוחמים מגדוד נשר נערכים למארב בגבול רצועת עזה, 8 בפברואר 2017 (ניב אהרונסון)
"אתה נמצא ממש קרוב לחמסניק חמוש ולא רואה את האירוע על מסך במרחק ק"מ" (צילום: ניב אהרונסון)

גדוד האיסוף נשר הוקם בשנת 1974 ועבר לאחריות פיקוד דרום בשנת 2003 בשל ריבוי המשימות בגבול. הגדוד מורכב משתי פלוגות איסוף הכפופות לחטיבה הדרומית והצפונית באוגדת עזה, פלוגת בלונים, פלוגת אחזקה, פלוגת מפקדה, ופלוגה ייעודית המוגדרת כפלוגת המארבים אליה הצטרפנו במארב על גבול עזה. הצורך המבצעי לאורך הגבול ואיכות המידע המודיעיני שנאסף על ידי הלוחמים, הביא בשנה האחרונה להכפלת סדר הכוחות של הפלוגה שאחראית על תיעוד 90% ממטרות התקיפה של אוגדת עזה.

"תשאל פה כל לוחם וקצין והוא יגיד לך שהמטרה העליונה שלנו היא הגנה על יישובי הדרום. אנחנו צריכים לדעת איפה יקרה האירוע הבא ומתי. איך אני נותן את המודיעין בגזרה כדי שלא יגיעו אל היישובים. שבמידת הצורך נדע להגיב בהתאם", הסביר מפקד הפלוגה, סרן גלעד בנפשי, והוסיף "משימות האיסוף הייעודיות שלנו מתבצעות לאורך הגדר. אמצעי האיסוף שלנו מאפשרים עומק וחדות. הייעוד שלנו הוא להפליל מטרות ולסגור מעגלי אש. אנחנו נערכים לאפשרות שהאירוע הבא יתחיל תוך כדי פעילות ביטחון שוטף. בהפתעה".

בזמן שהכוח בשטח ממשיך להיערך למארב ומכל תיקי הגב נשפך ציוד מגוון, מסבירים המפקדים בשטח כי הקושי של הלוחמים הוא לפתח חוסן מנטאלי וסבלנות במארבים הממושכים בשטח, חשופים לקור של מינוס שתי מעלות בחורף או חום של ארבעים מעלות בקיץ. שאלון קצר בקרב הלוחמים מגלה כי הרוב מעדיפים את החורף למרות הקור העז היות שהחום בגבול – בשיאו - הוא בלתי נסבל ואי אפשר להסתתר מפניו.

סג"מ נווה חג'ג', מפקד צוות בפלוגה הייעודית, מספר כי "מעבר למזג האוויר שיכול להיות קיצוני, אתה נמצא במרחק קצר מהגדר. מארב ממושך. אתה חייב לשמור על הצוות שתמיד יהיה בערנות כי האויב נמצא מולך. אתה לא רואה את זה על מסך קילומטרים מהאירוע. אתה נמצא ממש לא רחוק מחמסניק חמוש. אתה צריך לשמור על הצוות שלך חד לכל אירוע".

"הלוחם שלנו צריך להיות חכם, עם הרבה סבלנות וסקרנות. בסוף הצוות נמצא בשטח שלושה ימים כדי להביא את הזיהוי החד הזה. זה האתגר של לוחם האיסוף. אתה צריך להביא את המודיעין הנוסף. לעשות את המשימות האלה יום יום. זה גם יכול להיות מאוד שוחק. זיהוי נקודתי של שתי דקות מתוך כמה ימים. להביא איזושהי תובנה על האזור. להפליל מטרה כזו או אחרת. לתת אפיון על המרחב. מה שנותן לנו כאוגדה להבין יותר טוב מה קורה מתחת לפני השטח. למרות שמעל פני השטח נראה שקט. מתחת לפני השטח אפשר להגיד חמאס מתעצם, פועל".

לוחמי גדוד נשר במארב לילי על גבול רצועת עזה

קו הגבול עם רצועת עזה רווי במוצבים של חמאס ובמקביל מתקיימת תנופת בנייה בשטח הפלסטיני של מבנים שונים במרחק לא גדול מגדר המערכת. כל מבנה וכל תנועה חריגה במרחב נבחנים בקפידה כדי להבין האם מדובר בפעולה שגרתית או בתחילתו של אירוע טרור. למי שייך אותו המוצב ומה הייעוד שלו במרחב. האם מאחוריו מסתתרת מטרה חשאית.

קצין בכיר בגזרה מסביר כי המשוואה של מערך איסוף של צה"ל מול מערך איסוף של חמאס מעבר לגדר מתקיימת מסביב לשעון: "אנחנו לא מזלזלים בהם לרגע. הם בונים מערך שלם בצד השני. אנחנו חייבים לקחת את מה שהוא עושה בחשבון. הוא מאתגר אותנו. אנחנו רואים השתנות. לא רק היכן הוא מאייש עמדות והיכן לא, זה גלוי".

המארב של הפלוגה הייעודית התרחש בשבוע שעבר אחרי שיגור רקטה לעבר ישראל, אש שנפתחה לעבר כוח שנע בקרבת הגבול סמוך לכיסופים ותקיפות יעדי חמאס על ידי צה"ל מהאוויר ומהיבשה בתגובה. חלק מהמוצבים שתעדה הפלוגה בשנה האחרונה הושמדו באותן תקיפות. 24 שעות אחר כך, השטח חזר לשגרה.

המ"פ מצביע על תחילת פעילות הלוחמים, ומסמן לצלם וואלה! NEWS, שי מכלוף, להביט במסך האמצעי הטכנולוגי שהפך את הלילה ליום. "יש לנו פה יעדי איסוף. לא יודעים לאיזה ארגונים הם משתייכים. הצוות ישהה פה הרבה זמן כדי לאסוף מודיעין על פי המומחיות שהוא מכיר. המטרה של הצוות היא להפליל את אותם יעדים ולשייך אותם לארגון מסוים". בתום המשימה יידרש הצוות לקבוע למי שייכת העמדה ולאסוף מספיק מודיעין מפליל כדי שהמוצב הפלסטיני יכנס לאוסף המטרות של אוגדת עזה, ובהתאם להמלצת הדרגים הבכירים בצה"ל גם יופצץ בעתיד.

שלב הקמת העמדה מוגדר כמשימה חשובה במיוחד על ידי המפקדים שמבקשים לסיים את המלאכה כמה שיותר מהר.
סמ"ר אסף יחיא שמאבטח את הכוח מספר בינתיים על הפעילות. "התנאים שלנו קשים, מנות קרב. ימים של הליכה רגלית עם משקלים. אבל התוצרים, איך שאנחנו משפיעים על הגזרה – זה נותן כוח להמשך. אני רואה את חמאס בעיניים. היה אירוע שבו היינו מול עמדה של חמאס ומישהו כיוון לעמדה שלנו וירה".

"אחרי פעילות מסוימת קוראים לך מהלשכה של המח"ט באוגדה כי עכשיו הוא חייב לראות את התוצרים שלך כי זה קריטי להערכת המצב", מספר סמ"ר יחיא. "אז אתה מבין שאתה משפיע על הגזרה. אתה לא סתם בא וכותב דברים באיזה ספר שנזרק לארכיון. זה קורה הרבה שתוקפים את מה שאנחנו הבאנו. ברגע שאתה מפליל את העמדה של חמאס זה לא במקרה שיודעים איפה לפגוע. אתה הבאת את זה. אתה ראית את מה שהיה צריך לראות בשביל שאפשר יהיה להגיד שזו מטרה".

נושא: עצרת 29 שנים להקמת ארגון חמאס ברצועת עזה, 14 בדצמבר 2016 (AP)
"חמאס מתאמן בלי הפסקה. הם יורים בשטחי אימונים כל היום וכל הלילה". עצרת של חמאס ברצועה (צילום: AP)

על אף שמרבית פעילות הצוותים בפלוגה היא חשאית, נערכים הלוחמים לאפשרות שמנהרה תפתח בשטח הישראלי וממנה ייצאו מחבלים להתקפה. "אנחנו תמיד נערכים לקיצון. כל צוות שיוצא למארב מוכן לאפשרות שמחבלים יתקפו אותו. קו ההגנה מאוד מאובטח וחזק. קשה לפרוץ אותו. אבל הלוחמים שלנו מוכנים", הסביר סרן בנפשי והתייחס לשאלה לאן מביטים בהגנה - לצד הפלסטיני או גם לצד הישראלי? "האבטחה היא 360 מעלות. הלוחם יודע שגם אם יש לו פנים קדימה הוא תמיד צריך להקצות כוח לאחור. בשביל זה יש לנו בלונים שנותנים מבט עילי. מכ"מים שיזהו כל תנועה חשודה שתצא. זה נמצא בראש. איום כדורי. כל לוחם פה יודע שהוא צריך להתכונן להתקפה מאחורה כמו שהוא מתכונן להתקפה מקדימה".

העדות הטובה ביותר לאופן שבו נתפס פועלה של הפלוגה היא ההחלטה בתמיכה של מפקד אוגדת עזה, תא"ל יהודה פוקס, להכפיל את מספר צוותי הלוחמים ולספק יכולת מבצעית להפעלה בו זמנית במספר רב של נקודות. "אם אתה תושב מדינת ישראל ובסבב הבא תשמע שצה"ל התחיל את הלחימה בתקיפת 100 מטרות אתה יכול לדעת בסיכוי גבוה שמדובר במטרות שהחבר'ה האלה הפלילו", אומר מפקד הפלוגה בזמן שלוחמיו כבר מכוונים את אמצעי התצפית לעבר דמויות חשודות בגבול. "הפללה יכולה להיות פעילות של שבועות או זיהוי אחד. תצפית של אויב, בית מחבל ובלחימה הבאה נדע להוריד אותו. העניין הוא שחלק מהפעילות שלהם גלויה. אנחנו צריכים לחפש את מה שמסתתר".

ריבוי המוצבים שבנה חמאס לאורך הגבול אחרי מבצע צוק איתן מכונה על ידי הלוחמים 'קו ההתרסה'. כשמו כן הוא. חלקם עשויים מפח מכוסים בכפות תמרים וחלקם במבנה קשיח עם יסודות בטון שמתנשאים לגובה של ארבע קומות כדי לשפר את יכולות התצפית. הנוכחות של פעילי חמאס במוצבים הקרובים לגבול לצורכי תצפית, איסוף מודיעין והרחקה של סקרנים מהצד הפלסטיני מקשה על פעילות הפלוגה הייעודית.

"אפשר לומר שזה מאתגר אותנו. חמאס מחפש אותנו. זה ברור. אבל כמו שחמאס עושה צעדים משלו אנחנו עושים צעדים משלנו", הסביר מפקד הפלוגה, סרן בנפשי, והוסיף, "אם צריך להיות מוסווים אנחנו נהיה מוסווים בשטח. אם צריך לעשות כל מיני פעולות אנחנו נעשה אותן. אנחנו גם יודעים לאתגר אותו. אפשר לומר שיש הרבה פעולות שהוא לא יודע שאנחנו מאתגרים אותו. זה סמוי מן העין".