נושאים חמים

צפו: שני ננו-לוויינים ישראליים למטרות מחקר שוגרו בהצלחה לחלל

הלוויינים הזעירים שוגרו מהודו על גבי משגר הכולל מספר שיא של 104 לוויינים, וישמשו למטרות מחקר תופעות אקלים וניסויים רפואיים. אחד מהם, הננו-לוויין BGUSAT ששוגר במסגרת מחקר של אוניברסיטת בן גוריון, הוא בגודל קרטון חלב ומשקלו כחמישה קילוגרמים

חדשות מתפרצות לפני כולם הורידו עכשיו הורידו עכשיו להורדת האפליקציה מ-Google Play להורדת אפליקציה מ-AppStore
צילום: סוכנות החלל ההודית

שני לוויינים ישראליים אזרחיים שוגרו הבוקר (רביעי) בהצלחה מהודו. הלוויינים, נישאים על גבי משגר סוכנות החלל ההודית הכולל מספר שיא של 102 לוויינים נוספים מרחבי העולם, ישמשו למטרות מחקר תופעות אקלים וניסויים רפואיים.

הלוויינים פותחו בתמיכת סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע, הטכנולוגיה והחלל ושוגרו על גבי משגר PSLV תוצרת הודו מהאי שריהריקוטה בדרום המדינה. אחד מהם הוא ננו-לוויין בשם BGUSAT (ראשי תיבות Ben-Gurion University of the Negev Satellite) – פרויקט משותף של התעשייה האווירית ומשרד המדע, ששוגר במסגרת משימה מדעית של אוניברסיטת בן גוריון. הוא שוקל חמישה קילוגרמים וגודלו מעט יותר מקרטון חלב - 30 סנטימטרים על עשרה ס"מ.

עפר דורון, ראש מפעל חלל בתעשייה האווירית, סיפר בהתרגשות על הפרויקט. "עד כה שוגרו לחלל רק לווייני ננו של תלמידים. ה-BGUSAT נועד לצורכי מחקר ולכן הוא פורץ דרך. המשגר ההודי פעל בצורה מאוד מעניינת. היה עליו לוויין עוגן הודי לצורכי תצפית אזרחית, כמה לוויינים בגודל בינוני, ובעודף שנותר שוגרו על גבו כמאה לווייני ננו שחלקם אמריקנים. מדובר בננו-לוויין מתוחכם בתכנון של האוויוניקה והמבנים שלו. הרזולוציה של המצלמה שלו נמוכה, אבל היא פנטסטית למחקר עננים", אמר.

לקריאה נוספת:
תיעוד בצבע - במאה תמונות: כך תיראה נחיתה אפשרית על פלוטו
לראשונה מאז התפוצץ "עמוס 6": SpaceX שיגרה לוויינים לחלל
חיים על מאדים: המדען הישראלי שהולך לבלות על "הכוכב האדום"

לוויינים ישראליים למטרות מחקר שוגרו בהצלחה מהודו, פברואר 2017 (צילום מסך)
לוויינים למטרות אזרחיות. השיגור המוצלח מהודו, הבוקר

הננו-לוויין הישראלי מצויד במצלמות לניטור שינויי אקלים ובמערכת בקרה, שמאפשרת בחירה של אזורי הצילום והמחקר. הוא יאפשר לחוקרים לקבל תמונות באיכות גבוהה, תמונות שבעבר נאלצו החוקרים לרכוש מלוויינים זרים בעלות גבוהה. סוכנות החלל הישראלית הקצתה סכום של כמיליון שקלים למימון מחקרים על בסיס התמונות שיגיעו מהלוויין. תחנת קרקע ייעודית לקליטת התמונות הוקמה באוניברסיטת בן גוריון במטרה לאפשר לסטודנטים ולחוקרים לקבל את הנתונים ולנתחם.

ה-BGUSAT כולל מחשב ייעודי שפותח על ידי מהנדסי התעשייה האווירית עבור ננו-לוויינים. מהודעת החברה עולה כי הננו-לווין משלב שבב ייחודי שפותח על ידי "רמון צ'יפס", ובעל יכולות מחשוב דומות לאלו של מחשבי הלוויינים הגדולים. מחשב זה ישולב גם בלווייני פרויקט סמסון. "מדובר בפרויקט של תעשייה אווירית עם הטכניון: שלושה ננו-לווינים שיטוסו בטיסת מבנה במרחק של עשרות קילומטרים זה מזה, ויחד הם יעבדו כמו אנטנה גדולה לאכן שיגורי מצוקה של כלי טיס וכלי תעופה. אין לי ספק כי ההתקדמות הישראלית בתחום הננו-לוויינים תוביל בעתיד לתחום התקשורת, תצפית, ממסר ועוד", סיפר דורון על פרויקט סמסון.

לווין BGUSAT (יח"צ)
בגודל קרטון חלב. הננו-לוויין הישראלי BGUSAT ששוגר לחלל

בתוך כך, ממתינים בתעשייה האווירית ובמשרד החינוך להחלטת ממשלה לממן את "ישראל 70", פרויקט שכולל פיתוח ננו-לווינים במשקל 4.5-1.5 קילוגרמים על ידי 70 בתי ספר ואוניברסיטאות לרגל יום העצמאות הקרוב. "כבר עכשיו אנחנו עובדים עם בתי ספר מכל רחבי הארץ על פיתוח ננו-לוויינים, כולל בפריפריה ובאופקים, שם מתבצעת שם פעילות מאוד מרשימה. פרויקט 'ישראל 70' יזניק את תחום החלל במערכת החינוך", סיפר דורון.

ניסויים בחלל ישלטו על ידי אפליקציה בזמן אמת

הלוויין הישראלי הנוסף ששוגר הוא של חברת SpacePharma, שפיתחה ננו-לווין ראשון ובו מעבדה עם ארבעה ניסויים הנשלטים על ידי אפליקציה באחריות החוקרים. הנתונים מהניסויים משוגרים חזרה לכדור הארץ, והחוקרים יכולים לצפות בהם בזמן אמת ולשלוט בהם באמצעות הסמארטפון.

המערכת האוטומטית המשולבת במעבדה מאפשרת לשנות את מהלך הניסוי, לקבל נתונים כמו קרינה, טמפרטורה וכן הלאה, ולצלם תמונות מיקרוסקופיות. הלוויין, שמשקלו כ-4.5 קילוגרם, יאכלס ארבעה ניסויים שיבדקו את השפעת תנאי חוסר כבידה על חומרים, ובהם גם ניסוי של חוקר ישראלי. שיגור נוסף של החברה מתוכנן לשנה הקרובה. בעתיד מתכננת החברה להפעיל בחלל מעבדות המריצות כ-160 ניסויים במקביל.