עמנואל מקרון מעולם לא נבחר למשרה ציבורית וניסיונו הפוליטי מסתכם בשנתיים של איוש משרד הכלכלה של צרפת, אך לפי כל הסימנים הבנקאי שטרם חגג 40 יהיה הנשיא הבא של הרפובליקה. המועמד העצמאי, שפרש באוגוסט ממשלתו הלא-פופולרית של פרנסואה הולנד והקים תנועה חדשה, נהנה מההפקר שהותירו אחריהם הסקנדלים של המועמדים הבולטים עד לא מכבר. הוא זינק בסקרים, שלא אכזבו. הוא עלה לסיבוב השני בבחירות, שם יתמודד מול מנהיגת "החזית הלאומית", מרין לה פן.
מקרון רץ על מצע מעומעם, שממזג רעיונות סוציאל-דמוקרטים עם כלכלת שוק. תנועתו החדשה "קדימה" (En Marche) קוראת לאיחוד בין שברי החברה הצרפתית, שלדבריה נקרעת בין שמאל לימין. בתור שר האוצר, הוא היה אחראי על הרפורמות בשוק העבודה שקידם ממשלו של הולנד בשנה שעברה ללא הצלחה. הנשיא נזקק לצווים מיוחדים כדי להעבירן ולעקוף את הפרלמנט, וספג הפגנות זועמות מצד איגודי עובדים שמחו על הגמישות שתינתן למעסיקים לפטר ולשכור עובדים. מקרון מאמין שזאת הדרך להתניע את הכלכלה הקפואה של צרפת, והתפטרותו באוגוסט מהממשלה אותתה על כך שהוא אינו מאמין שמפלגתו מסוגלת לכך.
עוד בוואלה! NEWS:
יהודי צרפת חוששים מלה פן: "מי שחשב שיעסקו רק במוסלמים טעה"
צרפת: סרקוזי יעמוד לדין בגין מימון קמפיין הבחירות לנשיאות
מועמד הימין בצרפת: מתנצל על העסקת משפחתי - אך לא אפרוש
המועמד הנאה קיבל תשומת לב רבה בתחילת המרוץ, אך אז לא היה בשל סיכוייו - או חוסר סיכוייו - לכבוש את ארמון האליזה. אין כמעט דבר שאותו מחבבים יותר הצרפתים מאשר חיי הזוגיות של הפוליטיקאים שלהם - קרלה ברוני וניקולא סרקוזי, למשל - ומקרון מספק להם עניין רב. 25 שנה מפרידות בינו לבין אשתו בריז'יט טרונייה, שהייתה מורתו בתיכון. הם הכירו כשהיה בן 15 והיא בת 40, עם שלושה ילדים. הקשר יוצא הדופן הזה גם משמש את יריביו להעליל עליו - עד שיוכח אחרת - סיפורים ביזאריים.
הזינוק של מקרון החל עם נפילת יריביו מהממסד הפוליטי. הנשיא הולנד, שגידל את מקרון, הודיע שלא יתמודד על כהונה נוספת. הולנד הוא הנשיא הכי פחות פופולרי בצרפת מאז תום מלחמת העולם השנייה, והראשון שלא מנסה אפילו לשמור על כיסאו - אם לא מחשיבים את ז'ורז' פומפידו, שמת מסרטן במהלך כהונתו הראשונה. כהונתו תיזכר בעיקר בשל מתקפות טרור קטלניות שפקדו את פריז וערים אחרות במדינה והובילו למצב חירום שנמשך עד היום.
אחרי הסתלקות הולנד, ניסה את מזלו ראש ממשלתו מנואל ואלס, שנתפס כמועמד כמעט ודאי לייצוג המפלגה הסוציאליסטית. ואלס היה לקורבן האחרון של הערכות מוטעות וסקרים שגויים, והוא הפסיד לסמן השמאלי של המפלגה, שר החינוך לשעבר בנואה האמון. הסוציאליסטים חתכו שמאלה, ועתה הם לא נמצאים הרחק מאחוריו של מועמד השמאל הרדיקלי ז'אן לוק מלנשון, המתמודד שוב באופן עצמאי. הוא סירב לבקשת האמון לפרוש ולאחד כוחות, והשניים יגזלו קולות אלו מאלו וייראו את הסיבוב השני מהבית.
גם יריביהם המסורתיים שברו ימינה ובחרו מועמד לא צפוי. מפלגת הרפובליקאים השמרנית בחרה בראש הממשלה לשעבר פרנסואה פיון, שמרן הדוק שגבר בקלות על הנשיא לשעבר ניקולא סרקוזי, שחלם על קאמבק אך יסתפק בהעמדה לדין בגין מימון לא חוקי של קמפיין כושל קודם שלו, ב-2012, שבסופו הפסיד להולנד. פיון הוביל בבטחה בסקרים ובדעת הקהל שנסחפה ימינה לנוכח גל המהגרים והטרור ביבשת בכלל ובצרפת בפרט. צניחתו החלה אחרי שנחשף כי אשתו וילדיו הועסקו על ידו וקיבלו מאות אלפי אירו, מבלי שביצעו את עבודתם.
כשהמפלגות המסורתיות צונחות, מועמד המרכז גורף את כל הקופה ועשוי להיות הנשיא הראשון שלא מגיע ממפלגה גדולה. לפי סקר שפורסם ביום חמישי בעיתון "Les Echos", מקרון הוא הפוליטיקאי הפופולרי ביותר בצרפת, עם 43% תמיכה. אחריו המון הסוציאליסטי עם 37%. פיון, שמסרב לפרוש גם כשחקירה תלויה מעל ראשו, עם 22% בלבד. ואולם, פופולריות לא תמיד משתקפת בקלפיות, וסקרים המדברים על תוצאות הסיבוב הראשון מראים כי הפער בין מקרון לפיון הוא לכל היותר 3%. עד הבחירות יש עוד חודשיים, פרק זמן סביר כדי ש"יצוץ" גם משהו על מקרון.
אותו משהו החל לבעבע בימים האחרונים בעקבות התחזקותו של מקרון. על אף הקרב הצמוד בסיבוב הראשון, אם יעפיל לסיבוב השני והמכריע במאי, הוא צפוי לפגוש את מנהיגת הימין הקיצוני מארין לה פן ולהביסה בקלות. לחביבתה של רוסיה, הקוראת להסרת הסנקציות מעליה, יהיה קשה מאוד גם לגבור על פיון, אך גם הוא צפרדע שבקרמלין יכולים לשחות עמה. כמו לה פן, הוא סבור שיש לחזק את הקשרים בין אירופה לרוסיה, על אף בחישותיה ברחבי היבשת.
מקרון הוא כבר סיפור שונה. הוא רוצה לשפץ ולשדרג את האיחוד האירופי, ותומך בקליטת אזרחים זרים שייתנו יד בהזנקת הכלכלה. בעקבות המשבר שיצרו צווי ההגירה של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ, פנה מקרון למדענים ולאנשי אקדמיה בארצות ואמר כי צרפת תקבל אותם בברכה, משל היו אלו אנשים החיים תחת משטר דכאני ודיקטטורי במדינת עולם שלישית. לא פחות חשוב מכך, המסר המצולם שפרסם מקרון בחשבון הטוויטר שלו היה באנגלית. חריג עבור פוליטיקאים צרפתים, או עבור צרפתים בכלל, אבל הפוליטיקאי הצעיר רוצה להראות כי הוא עם הפנים החוצה, ולא פנימה, להסתגרות ולבידוד, רעיונות המקודמים היטב על יד לה פן.
ברוסיה הפנימו, והחלו לעבוד. במה שנראה כמו שחזור של הקמפיין בארצות הברית, בחודשים האחרונים מטפטפים שופרי הקרמלין מיני סיפורים על מקרון, כפי שעשו עם הילרי קלינטון. בנובמבר זה עבד למוסקבה, והיא לא מתכוונת לוותר גם הפעם. המעשייה החמה ביותר מדברת על רומן שניהל מקרון עם עם מנהל תחנת רדיו, שמועות שכבר הצריכו ממנו הכחשה במהלך עצרת בחירות פוליטית. העלילה השנייה, שפורסמה השבוע בגדול באתר החדשות הרוסי "ספוטניק", משרתן של "הפייק ניוז", מדברת על כך שהוא למעשה סוכן ועושה דברם של הבנקים הגדולים בארצות הברית, לאור עבודתו בבנק רוטשילד. אם לא די בכך, מייסד אתר ההדלפות ויקיליקס, שהפך לכלי שרת בידי ולדימיר פוטין, כבר הבטיח כי יש בידיו מידע בעייתי על מקרון.
אם יצליח מקרון לשרוד את התעמולה הרוסית שרק תתגבר עד ל-23 באפריל, השלב הבא אמור להיות קל יותר. שיטת הבחירות בצרפת מקשה על מועמדי השוליים להצליח, מאחר שבסיבוב השני זהו דו-קרב ראש בראש בין שני המועמדים שקיבלו את מירב הקולות בסיבוב הראשון. בנובמבר 2015, במבחן האלקטורלי הקודם של לה פן ומפלגתה החזית הלאומית, התסריט היה דומה. היא יצאה המנצחת הגדולה בסיבוב הראשון בבחירות המחוזיות, אך בסיבוב השני התאחדו מתנגדיה סביב המועמד שמנגד ובסופו של דבר היא יצאה כמעט בלא כלום.
כל הסקרים, כלי המדידה שהפך למושג בזוי בשנה האחרונה, מראים כי תסריט זה ישוב על עצמו גם הפעם. כפי שניסח זאת ההיסטוריון הבריטי רוברט טומבס, בסיבוב הראשון בצרפת הבוחר מצביע עבור המועמד שבו הוא תומך. בסיבוב השני, לעומת זאת, הבוחר מצביע נגד המועמד שממנו הוא מפחד. כך היה גם ב-2002, כשז'אן מארי לה פן, אביה הקיצוני יותר של מארין, הוכה קשות בסיבוב המכריע מול ז'אק שיראק. ב-2017, השיטה עדיין עובדת לטובת המועמד שמנגד, הפעם זה ככל הנראה מקרון. נכון להיום, לה פן עדיין מפחידה יותר את רוב הציבור בצרפת מאשר אירופה, זרים וטרור.
הטקסט פורסם לראשונה ב-11 בפברואר