המשטר הסורי הוציא להורג לפחות 13 אלף בני אדם מאז תחילת הלחימה במדינה, בשנת 2011, באמצעות תלייה בבית הכלא סידנאיא, מצפון לדמשק כך עולה מדוח חדש שפרסם היום (שלישי) ארגון זכויות האדם "אמנסטי אינטרנשיונל". על פי הדוח, שמתאר את ההרג "מבצע מחושב של הוצאה להורג ללא משפט", תלייתם של כמה עשרות בני אדם בכל שבוע בבית הכלא, שכונה על ידי האסירים "בית המטבחיים", אושרו על ידי גורמים בכירים בממשל ובוצעו על ידי כוחות המשטרה.
לין מעלוף, סגנית מנהלת תחום המחקר במשרדי "אמנסטי" בביירות, הסבירה כי חוקרי הארגון תיעדו לפחות 35 שיטות עינויים שונות שהיו בשימוש בסוריה מאז שנות ה-80, אולם השימוש בהן גבר באופן מדאיג מאז 2011. טענות אלה מצטרפות לדיווחים מארגונים נוספים, שמצביעים על מותם של כ-17 אלף אסירים כתוצאה מעינויים או מהזנחה בבתי הכלא כמעט כמו מניין ההרוגים בלחימה בשדה הקרב בחאלב, שמוערך ב-21 אלף בני אדם.
עוד בוואלה! NEWS:
קבלות דלק וסיסמה לאינטרנט: הצצה לחיי לוחמי דאעש במוסול
מתנדב בריטי בשורות הכורדים התאבד - כדי לא ליפול בשבי דאעש
"הרצון לחיים הוא המקור לכוחנו": אסד מזים את השמועות על אשפוזו
"הזוועות המתוארות בדוח הזה חושפות מבצע מפלצתי וחשאי, שמאושר בדרגות הגבוהות ביותר של המשטר הסורי, ונועד למחוץ כל צורה של התנגדות בקרב האוכלוסייה הסורית", הבהירה מעלוף. "ההוצאות להורג נערכות לאחר משפטי דמה, שנמשכים כדקה או שתיים, אולם הן מאושרות על ידי הגורמים הבכירים ביותר", הוסיפה, וציינה בין היתר את המופתי הגדול של סוריה או את שר ההגנה.
הדוח מבהיר כי "הקורבנות הם באופן מכריע אזרחים שהתנגדו למשטר", ולמשפחותיהם לא נמסר דבר. המידע שבדוח מבוסס על ראיונות על 31 אסירים לשעבר, רובם ככולם פעילים פוליטיים, כמו גם עם 50 גורמים רשמיים, בהם סוהרים לשעבר, מומחים ושופטים. המידע העדכני ביותר שהצליחו חוקרי הארגון לאמת הוא משנת 2015, אולם מעלוף טוענת כי "אין שום סיבה להאמין שהתלייה ההמונית הפסיקה מאז".
דיאב סריח, שנעצר בשנת 2006 והוחזק בסידנאיא למשך חמש שנים, סיפר כי "אף אחד לא יודע את המספרים האמיתיים, ואף אחד לא יודע את העינויים המכוערים שמתרחשים בפנים". הוא הוסיף כי ראה תמונות של "אנשים שנכנסו לבית הכלא כשהם שוקלים מאה או 110 קילוגרמים, והם יוצאים במשקל 45 או 40 קילוגרמים".
אנס חמוד, חקלאי מאזור לטקיה שנעצר בשנת 2011 לאחר שהשתתף בהפגנה והוחזק בבית הכלא למשך יותר משנה, סיפר: "כשהם הביאו את האוכל זה נשמע כמו קרב, בכל תא". אסיר נוסף, עורך דין מאזור חאלב, שחזר: "הכו אותנו בתאים, ראיתי הרבה דם על הרצפה. היה ריח של דם ושל ריקבון".
עומר א-שוגור, אסיר לשעבר שמצא כעת מקלט מדיני בשבדיה, סיפר כי הסוהרים היו מגיעים לתאים באמצע הלילה, קוראים בשמותיהם של אסירים ומתחילים לענותם. "אז הם היו מפסיקים, והיינו שומעים כלי רכב גדול מגיע ולוקח אותם", שחזר א-שוגור, בן 21. הוא סיפר כי הסוהרים היו נוהגים להתעלל באסירים או לחנוק אותם, בעוד הוא נמצא לצדם אך האחרים נדרשו לעצום את עיניהם.
"היינו יכולים לדעת מהקולות של האסיר מתי הוא מת, וזה קרה מטר מאיתנו", אמר, "אני לא רואה כלום במצב כזה, אבל אני רואה עם האזניים". הוא סיפר כי הסוהרים היו משאירים את הגופות בתאי הכלא, ומותירים לאסירים האחרים לנקות את הדם של חברם. א-שוגור הצליח להשתחרר מבית הכלא ב-2015, לאחר שהשיג כסף לשלם לרשויות, במשקל 35 קילוגרמים וכשהוא סובל משחפת.
לדבריו, המוות בסידנאיא "היה באוויר". הוא סיפר: "המוות הוא הדבר הפשוט ביותר. זה היה הדבר שלו קיווינו, כי זה חסך מאיתנו הרבה, את הרעב, הצמא, הפחד, הקור, המחשבות". א-שוגור, ששומר בביתו תמונה של אחד מהסוהרים שעינה אותו בבית הכלא, סיכם: "המחשבות היו ממש קשות. זה גם יכול להרוג".