נושאים חמים

למרות יום השואה, דבר לא השתנה במודעות היהודית

שבוע חלף מיום השואה בינלאומי, הגורר סביבו מאבקים פוליטיים והתנצחויות תפלות, ושוב המסר לא עבר. אולי כעת, כשהסערה שככה מעט, אפשר להבין את חשיבותה של האחדות למלחמה בשנאה, ולזכור את השואה לא ביום אחד – אלא בשנה כולה

אנטוניו גוטרש, מזכ"ל האו"ם הנכנס, ניו יורק. 12 בדצמבר 2016 (AP)
"האנטישמיות חוזרת". מזכ"ל האו"ם (צילום: אי-פי)

בטקס לציון יום השואה הבינלאומי בעצרת האו"ם, אמר העיתונאי נח קליגר, "בעוד שנים ספורות לא יהיו עוד ניצולים שיוכלו לספר על רצח העם הנורא ביותר שידעה האנושות. מי יספר את הסיפורים האלה אחרי שנלך?". קליגר, ששרד את מחנה ההשמדה אושוויץ והיה הדובר המרכזי בטקס, הוסיף כי "הגיע הזמן שהאו"ם יאמץ החלטה שמעודדת את מדינות העולם ללמד את הדור הצעיר את הפרק הנורא בהיסטוריה האנושית, כדי למנוע ממנה לקרות שוב".

האירוע הרשמי נפתח בנאומו של מזכ"ל האו"ם אנטוניו גוטרש. "השואה הייתה השיא של אלפי שנות שנאה ואפליה שהופנו נגד יהודים, שנאה שאנו קוראים לה כעת אנטישמיות", אמר. "גבירותי ורבותי – האנטישמיות חוזרת, והיא תמיד נוטה לחזור. יהודים בעולם נאלצים להתמודד היום עם מציאות של הפסד-הפסד. האנטישמיות חיה ובועטת". אילו מזכ"ל האו"ם, שגרירי אומות העולם וידידי ישראל אשר חשים כאב עצום נוכח התופת שעבר העם היהודי, היו תרים אחר האמצעי היעיל ביותר במאבק באנטישמיות, הייתי מייעץ להם לשוב אל מקורות העם היהודי וללמוד את הפרק העיקרי שנשכח מהתודעה האנושית.

למה התרחשה השואה?

די לפתוח את ספרי הקבלה העתיקים כדי להבין מדוע התרחשה השואה בתקופתנו, מי אשם בה וכיצד ניתן היה למנוע אותה. "אין פורענות באה לעולם אלא בשביל ישראל", (מסכת יבמות ס"ג, א'), כי "הם הגורמים במעשיהם עניות וחרב וביזה ושוד והריגות והשמדות, בעולם כולו" (תיקוני זוהר, תיקון ל' נתיב תנינא.). כך נכתב בתלמוד ובספר הזוהר כבר לפני אלפיים שנה. את הדברים החדים הללו הפיצו גדולי ישראל, חכמי הקבלה וענקי הרוח של העם היהודי. בכל שפה ולשון הם ביקשו לא רק להזהיר מפני הסכנה המתקרבת, אלא בעיקר להזכיר לנו את כוח החיבור שנמצא בידינו ויכול לשמש לנו ככוח מנטרל כנגד כל איום מעורר אימה מצד אומות העולם כלפי העם היהודי היושב בארץ ישראל ובתפוצות.

רבי קלונימוס כתב: "כאשר יש בישראל אהבה, אחדות ורעות, אין מקום לשום פורענות לחול עליהם". רבי שמואל בורנשטיין הוסיף: "כאשר ישראל הם 'כאיש אחד בלב אחד', הם כחומה בצורה בפני כוחות הרע", והאדמו"ר מחסידות גור הדגיש: "התחברות ישראל פועל ישועות גדולות ומסלק כל המקטרגים". הרב קוק הכריז כי "בישראל שורה סוד האחדות של העולם", רבי נחמן מברסלב חזר ואמר כי "עיקר יסוד התיקון הוא שיהיה אחדות, אהבה ושלום בין ישראל" ובמדרש תנחומא מובא כי: "אין ישראל נגאלים עד שיהיו כולם אגודה אחת".

מחנה ההשמדה אושוויץ (AP)
די לפתוח את ספרי הקבלה העתיקים כדי להבין מדוע התרחשה השואה. אושוויץ (צילום: אי-פי)

ככל שמעמיקים בכתבים – החל בספר התורה, דרך הגמרא ועד ספרי החסידות והקבלה – מתבהר מסר אחד ופשוט העובר כחוט השני בין כולם מאז ומעולם: ואהבת לרעך כמוך – אהבת אחים, ערבות הדדית, כל ישראל חברים.

להנציח את האחדות

על פי חכמת הקבלה, כאשר אנחנו מתאחדים בינינו מעל לסכסוכים, לניגודים ולחילוקי הדעות, מתפשט בעולם כוח חיובי שביכולתו לחולל פלאים. לעומת זאת, כאשר אנחנו מפורדים ומרוחקים זה מזה, אנחנו מעוררים את הכוח השלילי בעולם, שחוזר אלינו ומכה בנו בפרץ של אנטישמיות. השנאה הלא-רציונלית שהולכת ומתחזקת היום, מזכירה לנו בדרך הקשה שיש לנו תפקיד, ואף על פי שהיינו שמחים להתנער ממנו, האפשרות הזאת לא קיימת. אנחנו עם שנושא בקרבו רעיון, אידאל חברתי של אהבה לאדם, לעם ולעולם. הפכנו לעם ישראל על בסיס אהבת הזולת שבאה לידי ביטוי באמצעות הכלל ''ואהבת לרעך כמוך'', ורק החזרה לאהבה הזאת יכולה למגר את השנאה של העולם כלפינו.

על ידי האיחוד בינינו אנחנו מחייבים את העולם להתאחד, ושפע רב מתחיל לזרום לאנושות כולה. הפירוד בינינו מפלג את יתר אומות העולם, "סותם" את צינורות השפע ומעורר באנושות מלחמות ושנאה. התוצאה הישירה והעקיפה של התהליך הזה דוחפת את אומות העולם לפגוע בשורש הרוחני שנקרא "ישראל" ולנסות להשמיד אותו, כי הוא נתפס כ"מקור כל הרוע" בעולם.

הנרי פורד, מגדולי האנטישמים, כתב על כך בסדרת ספרונים בשם "היהודי הבינלאומי" שפרסם בשנת 1920: "לחברה יש דרישה גדולה נגד היהודי, שהוא יפסיק את הייחודיות (התבדלות) שלו, שהוא יפסיק את הניצול של העולם, שהוא יפסיק להתייחס לקבוצות יהודיות כמטרה של כל הרווחים שלו, ושיתחיל לממש את הנבואה העתיקה, כי דרכה כל האומות על פני כדור הארץ יבורכו". פורד הוא דוגמה אחת מני רבות של אנטישמים הלוחשים לאוזנינו את החובה המוטלת על כתפינו. אולם "בעל הסולם", הרב יהודה אשלג כתב כך על תפקידנו: "האומה הישראלית הותקנה כ'מעבר', אשר באותו השיעור שישראל עצמם יוצאים מצורפים, כך הם מעבירים את כוחם אל שאר האומות". "אנחנו בני האידאה", הוא אומר, ורק כאשר נממש אותה ונתאחד, נזכה לשקט".

אזרחי ישראל עומדים בצפירת יום השואה. אפריל 2014 (יותם רונן)
לא מספיק יום בשנה. עומדים בצפירה ביום השואה (צילום: יותם רונן)

לכן, לא מספיק יום בשנה להנציח את העבר, ללמד לקח ולהתריע מפני הבאות. כדי לחולל שינוי יש להכריז על שנת הזיכרון הבינלאומי לשואה, ומעל לכל במה אפשרית להסביר ליהודים ולאומות העולם כאחד את הסיבה לשנאה, מהי המחויבות האמיתית של היהודים כלפי האנושות וכמה כוח חיובי העולם מפסיד כאשר ישראל לא מתאחדים כאחד. מעבר להיותה אמצעי חשוב שיסייע לחקוק את זיכרונם של מיליוני בני עמנו שנספו ולחזק את הניצולים האחרונים שחיים בינינו, שנה כזאת היא גם הזדמנות מצוינת להודות שיש בידינו השיטה לחיבור – חכמת הקבלה.

ביכולתה לחבר בין הלבבות שלנו מעל הדחייה ההדדית, ולמנוע את האסון הבא; לבנות עם מלוכד ומחובר, להוות דוגמה ולהיות "אור לגויים"; להביא לשלמות בישראל, ולרוגע ושלווה בעולם.

בימים שבהם האנטישמיות מרימה ראש ומתחזקת האווירה העוינת כלפי כל יהודי העולם, כפי שמשפחתי ואני חווינו על בשרנו, זה בדיוק הזמן לאחוז כל אחד בכתף חברו, לעורר את כוח החיבור בינינו בעזרת לימוד חכמת הקבלה ולתת לאהבת ישראל לנצח את שנאת החינם. אם נתחבר בינינו כאגודה אחת, נוכל לרתום אפילו את האנטישמיות לטובתנו.

הרב ד"ר מיכאל לייטמן עומד בראש תנועת קבלה לעם העולמית, ומדי יום מעניק שיעורי קבלה המשודרים בערוץ 66 ב-HOT ובאתר האינטרנט.