(נשיא גמביה הנבחר מושבע בשגרירות בדקאר, בירת סנגל, אתמול)
המשבר הפוליטי שאיים לערער את היציבות במערב אפריקה בא על סיומו. נשיא גמביה, יחיא ג'אמיע, הודיע הלילה (שבת) כי החליט לוותר על כיסאו. זאת, לאחר שעות שבהן שוחח עם מנהיגי האזור, בראשם נשיאי מאוריטניה וגינאה, ואף אוים על ידי כוחות צבא ששלחו סנגל וניגריה. אמש נשא הרודן דברים בהופעה בטלוויזיה הממלכתית במדינה ואמר כי "זה לא הכרחי שטיפה אחת של דם תישפך". טרם ברור מתי אדאמה בארוו, שניצח את ג'אמיע בבחירות שנערכו בחודש שעבר, יחזור מסנגל כדי להיכנס לתפקידו, לאחר שהושבע שם בחשאי אתמול.
"החלטתי היום לוותר על כס השלטון באומה הגדולה הזו", אמר ג'אמיע בהופעתו בטלוויזיה. "אני קורא לכל תומכיי ולמתנגדיי להציב את טובת המדינה מעל לכל אינטרס מפלגתי ולשאוף לעבוד יחדיו כאומה אחת". ג'אמיע לא מסר אם בכוונתו לעזוב את המדינה, אף שבשיחות טען שיעשה זאת, אך אמר כי היה גאה לשרת את ארצו וכי הוא אסיר תודה על כך שלא היו קורבנות בנפש במהלך המשבר בחודשים האחרונים.
במהלך היממה האחרונה נפוצו דיווחים שונים בנוגע למאמצי התיווך בדקה ה-90 שנועדו לאפשר את עזיבתו של ג'אמיע ואת כניסתו בפועל של בארוו לתפקיד. הודעה שפורסמה בחשבון הטוויטר של הנשיא הנבחר הכריזה כי הושג הסכם, אך נמחקה תוך זמן קצר. עם זאת, גורמים במטה בארוו אישרו את הדברים בשיחות עם כלי התקשורת האזוריים והבינלאומיים.
עוד בוואלה! NEWS:
מוקדם יותר הכריז רמטכ"ל צבא גמביה אוסמן באדג'י כי הוא מכיר בבארוו כנשיא המדינה וכמפקד הצבא. הרמטכ"ל הוסיף כי לא יילחם נגד הכוח האזורי שנשלח למדינה על ידי המדינות החברות בברית ECOWAS של מדינות מערב אפריקה. "נברך אותם עם פרחים ונכין להם כוס תה", אמר. "זו בעיה פוליטית, אי הבנה. אנחנו לא מתכוונים להילחם בניגריה או בכל צבא אחר".
ביום חמישי נכנסו למדינה כוחות הצבא של סנגל ושל ניגריה, במסגרת המאמצים האזוריים במערב אפריקה לתמוך בכניסתו של הנשיא הנבחר בארוו לתפקיד. זאת, כחודש לאחר שניצח בבחירות דמוקרטיות את השליט יחיא ג'אמיע, שסירב לוותר על השלטון. בארוו, שנמלט מהמדינה לפני כשבוע, הושבע ביום שישי לתפקיד בשגרירות גמביה בדקאר, בירת סנגל השכנה, וקרא למדינות החברות ב-ECOWAS, לאיחוד האפריקני ולאו"ם לתמוך בו.
המשבר הנוכחי בגמביה, שמגיע לאחר קרוב ל-25 שנים של שלטון רציף של ג'אמיע הנשיא השני של גמביה מאז יציאתה לעצמאות בשנות ה-60 סימן נקודת שיא חשובה בהתפתחות הדמוקרטיה במערב אפריקה ובמדינות היבשת בכלל. פחות משנתיים לאחר חילופי שלטון דמוקרטיים מוצלחים ראשונים בניגריה, המעצמה האזורית, במקביל לחילופים שכאלה בגאנה, ובציפייה לתהליך דומה בזימבבואה ובמדינות נוספות שנתונות לשלטון עריץ, עיניהם של אזרחים רבים היו נשואות בעת האחרונה לאירועים בגמביה ולהתארגנות האזרחית הנרחבת שאפשרה את קיום הבחירות הדמוקרטיות ואת ההסכמה הכוללת על הצורך בחילופי שלטון ללא אלימות.
