ראש הממשלה בנימין נתניהו נחקר במסגרת "פרשה 1000" באזהרה בחשד לקבלת טובות הנאה. על פי הערכות, שווי טובות ההנאה שקיבל לכאורה מאנשי עסקים נאמד בכ-400 אלף שקלים. ואולם, לעבירת קבלת טובות ההנאה ישנו מרכיב נוסף שלא נכנס לחישוב האומדן הכולל המס שלא שולם על המתנות.
סעיף 2 לפקודת מס הכנסה מפרט שמונה מקורות חיוב שלפיהם מסווגים הכנסות. על מנת שיידרש חיוב במס על הכנסה, התמורה המתקבלת צריכה לעמוד בהגדרת "הכנסה" וצריך שיהיה לה מקור. אמנם, לא כל התעשרות מביאה לחיוב במס, אולם סעיף 2(10) לפקודה הוא בעצם סעיף "סל" שמציין מקור חיוב כללי למקורות הכנסה שלא צוינו במפורש, ומטרתו להבטיח חיוב במס של הכנסות שאינן כלולות במקורות החיוב האחרים. מקורות הכנסה אלה עדיין נחשבות להכנסות ושיש להן מקור. במידה מסוימת החוק מתייחס גם למקורות הכנסה לא שגרתיים או כאלה שהמחוקק לא ציין מראש בחוק.
לקריאה נוספת:
סיגרים יקרים והקלטה בעייתית: מה אנו יודעים על חקירות נתניהו
הרצוג ליועמ"ש: "הרחק את נתניהו ממשרד התקשורת - או שנגיש בג"ץ"
פנייה למבקר המדינה: בדוק את הקשר בין נתניהו ל"ישראל היום"
בישראל נהוג להעמיד לדין את מי שהעלים מסים בהיקף של יותר מחצי מיליון שקלים, אך נשאלת השאלה אם אין מקום להחמיר יותר עם בעל התפקיד הבכיר ביותר במדינה שאמור להוות דוגמה לשמירה על החוק. כמו כן, אף שאין כל מניעה חוקית לקבל מתנה מחבר קרוב, עניינו של נתניהו צריך להיבחן בהקשר של הנסיבות ובמיוחד משום שמדובר בסכום גבוה המתקרב לחצי מיליון שקלים. ללא כל הסבר סביר, הדבר יכול להוות עילה לחקירה בעבירה על פקודת מס הכנסה, בעיקר אם הקשרים נבנו על בסיס עסקי.
עם זאת, יצוין כי ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט לא הועמד לדין על הכספים שקיבל ונשמרו בקופה של חברו אורי מסר למרות שמדובר היה בסכומים גדולים. מומחים בתחום טוענים עד היום שאם היה עומד על כך לדין, הוא היה מורשע כבר בפעם הראשונה, עוד בטרם הפכה ראש לשכתו לשעבר, שולה זקן, לעדת מדינה וסיפרה על השימוש שנעשה בכספים.
כמו כן, בעבר הודה נתניהו שהוא מחזיק חשבון במקלט מס באי ג'רזי. מדובר בצעד חוקי, אך גם כאן עולה השאלה אם ראוי שראש הממשלה, שכיהן אז כשר בממשלה, ינסה להתחמק מתשלום מס במדינה שבה הוא משמש נבחר צבור.
מרשות המסים נמסר בתגובה: "הרשות תבחן את סוגיות המיסוי בהתאם לממצאי חקירת המשטרה".