וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

מה שצריך להדאיג את העוסקים בהנחלת השואה

סמי סמוחה

9.1.2017 / 21:14

השואה הפכה לכוח מכונן בנפשו של כל יהודי בארץ באמצעות שזירתה בנרטיב הלאומי ובזהות הלאומית של היהודים בישראל. דעה

טקס יום השואה קיבוץ יד מרדכי. לירון מולדובן
טקס יום השואה בקיבוץ יד מרדכי/לירון מולדובן

בשנה הראשונה לעלייתי לארץ, בהיותי בן עשר, חייתי בפנימייה במסגרת מבצע קורת גג בירושלים. יום אחד נלקחנו, הילדים העולים מארצות האסלאם, לביקור ביד ושם. מראות הזוועה חדרו עמוק לנפשותינו. בשובנו התבקשנו לכתוב חיבור על הביקור. החיבור שכתבתי הסתיים במילים: "ביציאתי מיד ושם ליבי ושפתיי דובבו את המילים 'נקמה, נקמה, נקמה'". לבקשת המדריכה, שכנראה ראתה את השורה התחתונה של החיבור כביטוי להפנמה עמוקה של ערכי הישראליות ורצתה שהילדים האחרים יפנימו אותם גם הם, הקראתי את החיבור במסדר הבוקר למחרת. רק בבגרותי הבנתי עד כמה מה שחוויתי באותו יום שיקף את כוחה המעצב האדיר של השואה על היהודים בישראל ואת טיב המסר שהממסד מעוניין שיעבור באמצעותה.

רבים חוששים כי זיכרון השואה הולך ומתעמעם עם ההתרחקות בשנים מהאסון הנורא והמעבר מדור לדור. דבר זה ודאי נכון לגבי קבוצות אוכלוסייה יהודיות, כמו המזרחים שרק למעטים מהם יש קרובי משפחה נספים או ניצולים. אם תהליך אובדן זיכרון השואה פוקד יהודים בישראל, הוא נמרץ עוד יותר בקרב צעירים יהודים בתפוצות והעמים במערב.

תמימות דעים

בסקר ארצי מייצג של הציבור היהודי, שערכתי ב-2013, הוצגה השאלה הבאה: באיזו מידה זיכרון השואה חשוב בחייך? 74.3% אמרו שהוא חשוב "במידה רבה מאוד", 20.5% "במידה רבה", 4.7% "במידה מסוימת", ו-0.5% "בכלל לא" (0.1% לא השיבו). זהו ממצא מדהים בחד-משמעותו. כמעט כל היהודים הבוגרים אומרים שהשואה מרכזית בחייהם. כך מרגישים מבוגרים וצעירים, אשכנזים ומזרחים, דוברי עברית ודוברי רוסית, חילונים וחרדים, ניצולים ואחרים. גם אם חלק מהנשאלים השיבו לפי מה שמצופה מהם, זוהי עדיין תמימות דעים חריגה. לשום שאלה אחרת בסקר לא התקבלו תשובות כה אחידות.

ממצא זה מלמד שהשואה היא אירוע מכונן לא רק בחיי העם היהודי, אלא גם בחיי הפרט היהודי בישראל. הוא מראה שהשואה חדרה עמוק לתוך הנרטיב והזהות של היהודי. עוצמת השואה וייחודה כקטסטרופה ותרומתה למתן לגיטימציה לזכות קיומה של מדינה יהודית עשו את דרכם לליבת האתוס היהודי. לכך גם עזרו נוכחותה בימי הזיכרון הממלכתיים, בספרי הלימוד ובטכסים של בתי הספר, בתקשורת, במפגשים עם ניצולים, ובהתבטאויות של אישי ציבור. ברור שכאירוע היסטורי לא הייתה יכולה השואה להיות כה משפיעה. היא הפכה לכוח מכונן בנפשו של כל יהודי בארץ באמצעות שזירתה בנרטיב הלאומי ובזהות הלאומית של היהודים בישראל.

תמונות ממצעד החיים 2016 שנערך היום באושוויץ. יוסי זילגר, מערכת וואלה! NEWS
הזהות של היהודי בישראל איננה מאוזנת/מערכת וואלה! NEWS, יוסי זילגר

בנרטיב היהודי בישראל היום בולטים היסודות הבאים: אחרי אלפיים שנות גלות שבנו למולדתנו שממנה גלינו; הקמנו בה את מדינת היהודים; קלטנו בה מיליוני יהודים שסבלו ממצוקות ומרדיפות; שנאת ישראל נמשכת באזורנו ובעולם כולו; אוייבנו הערבים רוצים להכחידנו ומבינים רק כוח; עלינו להיות חזקים ומאוחדים כדי להגן על עצמנו. נרטיב זה מתיישב היטב עם תודעת השואה המועברת לעם החי בציון: היהודי הוא קורבן, הישרדות הדורות הבאים מחייבת בניית קיר ברזל ולעולם לא עוד. זיכרון השואה מזין את הנרטיב היהודי וגם ניזון ממנו.

השפעת השואה גדולה אף יותר בתרומתה לכינון הזהות הלאומית של היהודי. ליהודי בישראל יש ארבעה מרכיבי זהות: ישראלי, יהודי, ציוני ונושא מורשת השואה. ציונות אינה רק אידיאולוגיה אלא גם מערכת רעיונות שהופנמו ונעשו למרכיב זהות. גם השואה היא זיכרון שהפך למרכיב זהות המתבטא בהרגשה שמוגדרת פחות או יותר כך :"כיהודי, אני אמנם קורבן מאויים ופגיע, אך אעשה הכל כדי שלא יוכלו להרע לי, כדי שתמיד אוכל להגן על עצמי וכדי שאתגבר".

השואה בגירסתה השלטת בישראל מטה את הנרטיב ואת הזהות בכיוון ייחודי מובהק. המוטיבים ההומאניים והכלליים בנרטיב הלאומי הם חלשים. הזהות של היהודי בישראל איננה מאוזנת. רק המרכיב הישראלי הוא אזרחי ואוניברסלי בעוד שלושת המרכיבים האחרים הם אתניים, דתיים ולאומיים.

כך מקנים את הנרטיב ואת הזהות לתלמידי בתי הספר העבריים. רק בהוראת השואה בבתי ספר הערביים מושם הדגש על לקחים אוניברסליסטיים של זכויות אדם, ערכי דמוקרטיה, כיבוד האחר ותיקון עולם.

הנרטיב והזהות היהודיים בסיוע תודעת השואה עולים בקנה אחד עם שיח הימין בישראל. לכן אין להתפלא שרוב הציבור היהודי מזדהה כימני ותומך בימין הפוליטי פה. מה שצריך להדאיג את העוסקים בהנחלת השואה איננו החשש מאובדן זיכרון השואה אלא דווקא מתרומתה לעיצוב נרטיב וזהות לא מאוזנים ולאומניים של היהודים בישראל.

סמי סמוחה הוא פרופסור אמריטוס לסוציולוגיה באוניברסיטת חיפה. הוא ירצה בנושא בכנס הבינלאומי של מכון "שם עולם" לחקר, חינוך והנצחת השואה, וחברת "בעקבות" "עבר שלא עובר: זהות, אמונה ותרבות בחברה היהודית בצל השואה" שיתקיים ב-16-17 בינואר במלון רמדה בירושלים

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    3
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully