וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

הסיפור של א' ובוכריס מול הסיפור שלנו

19.12.2016 / 10:08

יש מקרים שלא "מתלבשים" בדיוק על לשון החוק, וכך נוצר פער תודעתי בין מערכת המשפט ובין תפיסת הציבור. בתווך בין חוק העונשין וההאשטאג התורן, שוכנת א'. דעה

אופק בוכריס נכנס לשימוע יחד עם אשתו נעמה, בבית הדין הצבאי בקריה, 18 בדצמבר 2016. מגד גוזני
המציאות לא השתנתה. בוכריס ורעייתו בבית הדין/מגד גוזני

אנחנו אוהבים שהמציאות מתאימה למה שאנחנו חושבים, לא להיפך. לכן הדעות שלנו הן כל כך קוטביות. אלאור עזריה זכאי לחלוטין או אשם לחלוטין, נתניהו דמון מושחת או המנהיג היחידי שמתאים להוביל את ישראל. צורת החשיבה הזו מתאימה גם לתיק בוכריס: הרצון העז שהמציאות שהתרחשה בצימר ברמת הגולן תחפוף בדיוק למה שאנחנו חושבים שצריך לקרות, ושכתב האישום לא ישונה במילימטר - או שיתברר כסיפור מופרך.

החוק הוא הניסיון שלנו להגדיר נורמה חברתית. מה מותר ומה אסור. בסופו של דבר מדובר במלים בעלות עוצמה רבה, אך כאלה שלא תמיד יכולות לתאר את המציאות על כל גווניה. יש מקרים שלא "מתלבשים" בדיוק על לשון החוק.

א', פקודתו של בוכריס, לא התלוננה על סעיף 345 לחוק העונשין – סעיף האינוס. היא לא השתמשה במלים "אופק בעל בלי הסכמה חופשית". גם עורכות דינה הדגישו כי "הלבוש המשפטי" על העובדות שתיארה נרקם על ידי הפרקליטות הצבאית. במקום זאת, א', שהתייצבה בבית הדין המיוחד בקריה כדי לשמוע ולראות את בוכריס מודה בקולו, סיפרה סיפור. הסיפור הזה חמור מאוד מבחינה מוסרית ומורכב מפרטים. יש בו תיאורי זמן ומקום, זיכרון, תחושות ומראות. הגרסה שלה לא השתנתה גם אחרי הסדר הטיעון. היא לא התחילה פתאום לספר סיפור על סעיף 346 לחוק העונשין - "בעילה אסורה בהסכמה". גם המציאות לא השתנתה. האירועים שהתרחשו בזמן שבוכריס היה מח"ט גולני לא ישתנו עם הסדר הטיעון.

המרה של מציאות לשפה

המציאות היא אחת, אבל התודעה מורכבת ודינמית. גם התודעה הציבורית וגם התודעה המתרחשת במוחם של התוקף והקורבן בעבירות מין, שמתרחשות במקרים רבים בחדרי חדרים, ללא תיעוד ויזואלי או עדויות ראיה שיכולות לשפוך אור על המתרחש. כשאין סימני אלימות ומאבק, כל שנותר הוא להסתמך בעיקר על עמדת המתלוננת, או המתלוננות. זה מה שעשתה הפרקליטות הצבאית בתיק בוכריס.

א' מסרה תיאור של קיום יחסי מין שלא רצתה בהם. בכתב האישום המקורי מופיעה מילה שמופיעה בכתבי אישום רבים העוסקים בעבירות מין: "קפיאה". ואכן, מערכת המשפט מכירה בכך שלא תמיד עבירת מין כוללת הפעלת כוח ברוטלי כלפי אישה. לעתים נעשה שימוש בפערי כוחות מנטליים שנוצרים מהבדלי מעמדות או מיחסי תלות.

המציאות שא' תיארה היא קשה, חמורה ומורכבת. "אין ולא תהיה כל טענה כי המתלוננת הסכימה למעשים או כי חפצה בהם, או כי בין הצדדים התנהל רומן", אמרו פרקליטותיה. אלא שבין העדרה של הסכמה לבין אונס מסתתר שטח שרחוק מלהיות אפור מבחינה מוסרית, אבל אינו ברור ומובחן מבחינה משפטית. א' מסרה כי היא רואה חשיבות רבה בכך שגרסתה התקבלה, וחשיבות פחותה בכך שבוכריס יורשע דווקא בעבירת אונס. כלומר, היא העדיפה שתיאור העוול שנגרם לה במציאות יתקבל כנכון - על פני התיאור המשפטי הנכון.

מערך תביעה אחראי לקחת את הראיות ולפרש אותן, לקחת מלים שמתארות מציאות, ולהמיר אותן למלים שמתארות מציאות משפטית. זוהי מלאכה מורכבת שדורשת שיקול דעת. לא מדובר בשער חליפין של מטבעות ולא בחישוב מתמטי, אלא בהמרה של מציאות לשפה, ושל שפה לשפה אחרת. הפרקליט הצבאי הראשי שרון אפק והתובעת הצבאית הראשית שרון זגגי פנחס החליטו לבחור בהגדרת המעשה כאונס ולהגיש כתב אישום חמור נגד בוכריס, מתוך אמונה שיוכלו להרשיעו. אחד הדברים שהשפיעו עליהם היה ההכחשה הגורפת של בוכריס, שדחפה אותם לתרגם את חומר הראיות בצורה לעומתית ולשפה משפטית ברורה וחריפה – שלושה מקרי אונס - כדי להדגיש את תיאור המציאות כפי שתוארה להם על ידי המתלוננות.

בוכריס הסכים בסופו של דבר להודות כי המציאות שתיארה א' אינה כה רחוקה מהמציאות שהתרחשה בפועל. במצב זה, בשלו התנאים לתרגום שונה של השפה המשפטית שביצעה הפרקליטות הצבאית, בין היתר, מתוך הבנה שיהיה קשה להוכיח בבית הדין הצבאי המיוחד את הניואנס שבין בעילה אסורה בהסכמה לאונס. הצורך דווקא בשימוש במילה "אונס" נחלש, וכך נפתחה הדרך להסדר.

ההסדר כולל כתב אישום פחות מפורט במקרה של א', והשמטתם של כל סעיפי האישום למעט אחד (זה שאירע בנחל עוז) במקרה של הקצינה ל'. השינויים שנערכו בו לא מעידים על מה שהיה במציאות הידועה רק לשניים אלא על הסיפור שהסכימו הצדדים לספר עליה. לסיפור הזה נוספת עוד שכבה אחת, פרק הסיום – העונש. אם בית הדין הצבאי המיוחד בראשות אל"מ אורלי מרקמן יקבל את ההסדר כלשונו, הסיפור ייחתם. אבל ייתכן וגם מתבקש שהוא יוסיף לו אפילוג בדמותו של גזר דין מחמיר יותר, שיכלול עונש מאסר בדרך של עבודות שירות או אפילו רכיב של מאסר קצר בפועל. בתיק בוכריס, גזר הדין ישמש כמסר לציבור.

למרבה הצער, הציבור הישראלי לא אוהב מסרים מוסריים מעומעמים אלא דברים ברורים ועריפת ראשים. מצד אחד תומכי בוכריס שלא נותנים למציאות לבלבל אותם, ומאידך, מאות גולשים שעשו שימוש בתגית #יותר_מבוכריס כדי למחות על העונש הקל, לצד ארגוני נשים שטענו כי עסקת הטיעון מבישה. אפילו עורכות דינה של א' אמרו כי הקמפיין "אינו עושה חסד עם המתלוננת".

מקרה בוכריס צריך להרתיע גברים במערכות כמו צה"ל. אם ההסדר יאומץ על ידי בית הדין הוא מעביר מסר חד משמעי וחשוב נגד עבירות מין: לא לאונס ולא למערכות יחסים שאינה בהסכמה חופשית ומוחלטת שניתנת מחוץ למערכת יחסים בין מפקד לחיילת. לצד זאת, מקרה בוכריס, תיק עזריה ופרשות נוספות צריכים גם ללמד את הציבור מסר נוסף: לא לאנוס את המציאות.

אמרי סדן הוא כתב המשפט של וואלה! NEWS

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    2
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully