בין קודש לחול: לא "שישי ישראלי" - אלא "שישי מתנשא"

זו לא הפעם הראשונה ששלטי החוצות של קמפיין "שישי ישראלי" מעטרים את הצמתים ברחבי הארץ. הקמפיין נראה לראשונה כבר לפני שנתיים, באותה התקופה של השנה, החודש האחרון של השנה האזרחית, ולא ויתר על ביקור גם בחורף הנוכחי. קמפיין "שישי ישראלי", שלא ממש ברור מי עומד מאחוריו, קורא לשמור את השבת ולקיים מסורת של קידוש בערב שישי.

על השלטים הראשונים שפורסמו במסגרת הקמפיין היו תמונות בעלות מסך חצוי עם משפטים כמו "אחר הצהריים כדורגל, בערב קידוש", "בבוקר שוק, בערב קידוש" ו"בצהריים פרלמנט, בערב קידוש". השנה נשמר אלמנט המסך החצוי, רק שהפעם מבקשים לאחד בין סוגים שונים של אוכלוסיות – "אני ימני, אתה שמאלני" או "אני הפועל, אתה מכבי". מה שעוד השתנה בקמפיין החדש הוא הסלוגן – "הקידוש מאחד". המסר שהקמפיין החדש מנסה להעביר הוא שמסורת הקידוש היא חובה בכל בית, משום שביכולתה לגשר על הפערים בין אנשים שונים מקבוצות שונות.

הבעיה בקמפיין "שישי ישראלי" היא שבמקום להבליט את הצד היפה של הדת, הביצוע המתנשא, שמעביר מסר לפיו כל מי שאינו חלק מאותה מסורת של שישי, שכוללת קידוש על יין, חלה ונרות איננו ישראלי – הוא עושה בדיוק ההפך. במקום לגרום לאנשים, גם החילוניים ביותר, לחבב את הדת, הקמפיין השניא את היהדות על כל מי שהיא זרה לו. כבר לפני שנתיים עורר הקמפיין סערה גדולה והתנגדות מרה לביצוע, אלא שיוצרי הקמפיין לא הפנימו דבר והמשיכו עם אותו הקו. לא פלא שקולות רבים שנחשפו לקמפיין יצאו בהצהרות על כפייה דתית, מה שיצר את הפעולה ההפוכה מהתקרבות – אנטגוניזם.

הביצוע של הקמפיין פספס את הנקודה. הרי אם יש כל כך הרבה זרמים ביהדות, האם לא ייתכן שיהיו פי כמה זרמים בישראליות? האם כדי להיות ישראלי יש הכרח להדלקת נרות שבת או מנהג אכילת חלה לאחר ברכת "המוציא לחם מן הארץ"? נכון היה לגרום לחילונים, או אלה שלא שומרים את מסורת הקידוש, לחבב את הדת באמצעות חשיפתם לצד התרבותי והמאחד של ארוחת ערב משפחתית ומשותפת ולאו דווקא על ידי הצהרה ממדרת שמי שאינו שומר על מסורת הקידוש באמצעות טקס דתי, איננו ישראלי.

יום השבת כיום קודש איננו העיקר בשישי ישראלי אמיתי. מה שצריך היה הקמפיין להדגיש הוא ששישי ישראלי אמיתי הוא מפגש משפחתי-חברתי יוצא דופן משאר ימות השבוע. לא הברכות והתפילות, אלא עצם זמן האיכות.

הטעות של הקמפיין מקורה באי הבנה בסיסית של האוכלוסייה הישראלית, שאחד ממאפייניה הגדולים ביותר הוא ריבוי רבדים. בדת יש המון מנהגים חברתיים וערכיים וראוי היה להראות אותם למי שאינו מחובר די לדת, אך לא זו הדרך. החיבור צריך לבוא מבפנים ומתוך הכרה עם הצדדים המאחדים ולא מתוך איום או הכרח. בימים שבהם השסע הדתי גם ככה גדול, חבל שבגלל קמפיין מתנשא כמו זה, חילונים יסלדו מהיהדות וירחיקו אותה מהם אף יותר.