נושאים חמים

לפני המחאה הבאה, תנו ליוצאי אתיופיה חינוך שווה ערך

הבעיה המרכזית של אי-קבלת סטודנטים יוצאי אתיופיה לאוניברסיטאות מתחילה כבר בגנים ובבתי הספר היסודיים. כך משפיע "אפקט הגטו" שנים קדימה. דעה

חדשות מתפרצות לפני כולם הורידו עכשיו הורידו עכשיו להורדת האפליקציה מ-Google Play להורדת אפליקציה מ-AppStore
הפגנת יוצאי אתיופיה, 22 ביוני 2015 (ראובן קסטרו)
הפסיכומטרי הוא חסם (צילום: ראובן קסטרו)

נתוני הלמ"ס, ולפיהם אחוז הסטודנטים יוצאי אתיופיה שנדחים על ידי האוניברסיטאות בישראל גבוה ב-10% משאר המועמדים היהודיים שמנסים להתקבל אליהן, מציירים תמונת מצב עגומה למרות מגמת העלייה במספרם במוסדות האקדמיים. כך, ניתן לראות שבשנת הלימודים החולפת רק 0.5% מהסטודנטים יוצאי אתיופיה התקבלו ללימודי רפואה, 0.6% ללימודי מדעים ו-0.9% ללימודי הנדסה.

לצד פערים אלו, פורסם גם כי קיים שיפור בממוצע הציונים של יוצאי אתיופיה בבחינה הפסיכומטרית. השיפור המבורך אינו מכסה על מעמד הבחינה כחסם מרכזי עבור הקהילה בדרך להשכלה הגבוהה. מדובר במבחן מוטה תרבותית, שאינו מתאים למי שלא נולד או גדל בארץ, ומספיק שנביט על אורכו ומשקלו של הפרק בעברית בשביל להבין שכל אדם שאינו דובר אותה כשפת אם, מצוי בהכרח בעמדת נחיתות. הדבר נכון גם לערביי ישראל ולאוכלוסיות זרות אחרות המבקשות ללמוד באקדמיה. הדרך היחידה לבטל חסם זה היא לייצר מבחן מותאם לאוכלוסיות מודרות, שינגיש עבורן את ההשכלה הגבוהה.

הפרדה חינוכית

במצב זה, קמות חדשות לפרקים יוזמות מקומיות, דוגמת מתן מלגות ובניית תוכניות ייעודיות, המאפשרות את שילוב יוצאי הקהילה במערכת ההשכלה הגבוהה, ובכך מנסות לצמצם את הפער החברתי והכלכלי. המכללות, ובהן הקריה האקדמית אונו, פתחו את שעריהן ליוצאי הקהילה ואיפשרו להם כניסה לפקולטות שנותרות חסומות יחסית עבורם באוניברסיטאות.

עם זאת, הבעיה המרכזית של אי-קבלת סטודנטים יוצאי אתיופיה לאוניברסיטאות מתחילה כבר בגנים ובבתי הספר היסודיים. גם כיום קיימים בישראל בתי ספר מופרדים, שבהם לומדים כמעט רק ילדים יוצאי הקהילה. הסיבה לכך נעוצה בעובדה שבתי הספר הללו ממוקמים בתוך שכונות שמאכלסות את משפחותיהם ברובן, ויוצרות את "אפקט הגטו". מיותר לציין גם שבבתי הספר הללו ההשקעה נמוכה יותר ואינה תואמת לרמה הארצית. במצב זה, נקודת הפתיחה של ילד יוצא הקהילה בהכרח נמוכה יותר מבני גילו.

כולם במערכת החינוך מודעים לבעיה אבל אף אחד לא פועל באמת בשביל לפתור אותה. אסור לנו לסמוך על כך שהמגזר השלישי הוא זה שיושיע. הוא לא אמור להיות התחליף של הממשלה. המדינה ומשרד החינוך חייבים להתעורר ולאפשר לאותם ילדים לקבל חינוך שווה ערך לבני גילם, באופן שיאפשר להם לממש את הפוטנציאל שלהם, אחרת לא יעבור זמן רב עד שנראה שוב מחאה ברחובות.

עו"ד זאב קסו הוא ראש מנהל תוכנית יוצאי אתיופיה, הקריה האקדמית אונו