הארגון היהודי העולמי להשבת רכוש (איל"ר) השיק היום (שלישי) מאגר מידע שנועד לסייע ליותר מ-2,000 ניצולי שואה או יורשיהם לתבוע בעלות על רכוש שנלקח מהם בוורשה במהלך מלחמת העולם השנייה ואחריה. מדובר בהזדמנות האחרונה של הניצולים ומשפחותיהם לעשות זאת משום שחוק פולני חדש, שנחקק בספטמבר האחרון, הותיר להם רק תשעה חודשים להגיש את התביעות ולהוכיח את הבעלות - או שיוחזרו סופית לעיריית ורשה.
למאגר הנתונים לחץ כאן
ב-17 בספטמבר נכנס בפולין לתוקף חוק שלפיו, תביעות רכוש פרטיות בעיר ורשה התלויות ועומדות ושהוגשו אחרי 1945, יבוטלו אלא אם בעלי הרכוש או יורשיהם יפנו וידרשו מחדש את תביעתם. לפי עיריית ורשה, מדובר ב-2,613 נכסים שנגזלו מיהודים. לשם כך, בארגון איל"ר הקימו מסד נתונים כשירות לניצולי שואה, שייתכן שהיו בעלי רכוש בוורשה.
באמצעות מאגר המידע ניתן לחפש שמות של ניצולי שואה שייתכן שהגישו בעבר תביעת רכוש בוורשה. בארגון אומרים כי "נכון להיום, אלפי תביעות עדיין תלויות ועומדות. ניצולי שואה רבים אינם זוכרים שהם הגישו תביעות אחרי השואה. רבים מהיורשים שלהם אפילו לא יודעים שקרובי המשפחה שלהם הגישו תביעות".
גדעון טיילור, יו"ר הארגון, אמר לסוכנות אי-פי כי כעת יש "הזדמנות מאוד מוגבלת לעשות צדק עם מי שסבל כל כך הרבה". לדבריו, "השעון מתקתק. הזמן עובד נגדנו". בארגון הדגישו כי חוק ורשה החדש אינו יוצר הליך להגשת תביעות חדשות, "התביעה חייבת להיות כבר מוגשת בעיריית ורשה על פי צו ורשה".
לפי החוק החדש, לניצולי שואה ויורשיהם יש שישה חודשים לדרוש מהרשויות את תביעתם מחדש, מרגע שעיריית ורשה תפרסם הודעה על הנכס שלהם בתקשורת המקומית. בהמשך, ניתנו שלושה חודשים נוספים כדי להוכיח את זכויותיהם בנכס, אחרת יועבר הרכוש באופן סופי לאוצר המדינה או לעיריית ורשה.
החוק תקף לניצולי שואה שניסו לתבוע את רכושם אחרי המלחמה. באותה תקופה המשטר הקומוניסטי הלאים את רוב הרכוש של יהודים ולא יהודים לפני המלחמה, מה שהקשה על תביעתו עד נפילת המשטר ב-1989. בשנים שלאחר מכן, הבעלים המקוריים תבעו את הרכוש בהליכים משפטיים סבוכים, אך יהודים שברחו מפולין למדינות אחרות התקשו בהם.
עם פרסום רשימת 2,613 הנכסים לא פרסמה עיריית ורשה את רשימת הבעלים המקוריים. המאגר החדש מתאים בין שמות הרחובות לשמות שנמצאו ברישומים היסטוריים. טיילור מסר כי לא ברור כמה מהנכסים הללו היו בבעלות יהודית, אך הוא מאמין שהמספר צפוי להיות גבוה, בשל כמות היהודים הגדולה שהייתה בוורשה לפני המלחמה, שנאמדה בכ-3.3 מיליון יהודים, כ-30% מאוכלוסיית העיר.