במצרים זועמים על אבו מאזן - ובמערכת הביטחון בישראל חוששים

(נאומו של אבו מאזן בוועידת פתח, בשבוע שעבר)

בשבוע שעבר נערכה ועידת הפתח השביעית. 1,300 נציגי הארגון מרחבי הגדה המערבית ורצועת עזה הגיעו לרמאללה, ובחרו בעלי תפקידים חדשים לוועדה המרכזית - הגוף הבכיר ביותר בארגון האמון על קביעת המדיניות ועל קבלת ההחלטות, וכן לוועדה המהפכנית השנייה בחשיבותה. יו"ר הרשות, אבו מאזן, רשם הישג לאחר שהצליח במטרתו ומנע מאנשיו של יריבו המר מוחמד דחלאן להיכנס להנהגה הפלסטינית. אלא שעובדה זו הייתה גם הקש ששבר את גב הגמל מבחינת מצרים, התומכת בדחלאן, וכעת פועלים בקהיר ליזום מהלכים שייטיבו עם שנוא נפשו של יו"ר הרשות – צעדים שמעלים חשש בישראל.

למרות טיהור השורות של אבו מאזן מאנשיו של דחלאן, שסולק מהפתח לפני שש שנים, הוא לא אמר את המילה האחרונה וכעת הוא פועל במספר מישורים כדי לפעול נגד אבו מאזן ואנשיו. הוא מקיים ועידה בקהיר לטובת הפלסטינים, בדגש על תושבי רצועת עזה, בשיתוף מצרים; רוקם רעיון להקמת גוף פלסטיני פוליטי חדש ופועל לשמר את האחיזה שלו במחנות הפליטים ברצועת עזה וביהודה ושומרון במסגרת ההכנות ל"יום שאחרי אבו-מאזן".

נשיא מצרים עבד אל-פתאח א-סיסי רואה בדחלאן גורם מוביל בהנהגה הפלסטינית, במיוחד כשלכולם ברור שמאבקי הירושה על הנהגת הרשות הם עניין של זמן. הסדק שנוצר והגיע לשיא בין מצרים לרשות מצטרף לקרע הישן עם המדינות הסוניות המתונות כמו ירדן, שכבר לא מתעניינת בפלסטינים אלא רק בשמירת השקט בירושלים ובגבול, איחוד האמירויות, וסעודיה, ששקועה עמוק בבעיות אחרות ובראשן תימן ומזמן כבר לא מזרימה לרמאללה כספים בהיקף גדול.

עוד כתבות בנושא:
הדור הישן של פתח ניצח, והציבור נותר אדיש בהמוניו
למרות הישגי רג'וב וברגותי: אבו מאזן נותר המנצח הגדול של ועידת פתח
לעוד חמש שנים: אבו מאזן נבחר פעם נוספת לתפקיד יו"ר פתח

לתוך החלל הזה נכנס דחלאן, שלאחרונה מקדם תעמולה רחבה מאוד שגורסת כי אבו מאזן מתחבר לציר טורקיה-קטאר-חמאס, בניגוד לעמדת מצרים. למסר זה יש משקל משמעותי במיוחד כשאין לרשות אופק מדיני חדש, כשנשיא ארצות הברית היוצא ברק אובמה כבר עושה קולות שלא יקדם מהלך דרמטי לקראת סוף כהונתו, וכן כשמהנשיא הנבחר דונלד טראמפ לא תבוא הישועה בטווח הנראה לעין.

לגורמים מדיניים וביטחוניים בישראל ברור כשמש שמצרים לא תעבור לסדר היום על המהלכים שמבצע אבו מאזן נגד הגישה המצרית. ולכן, בתגובה לכך וכמהלך ראשון, תשומת הלב תופנה למעבר רפיח, שמוגדר כנקודה רגישה ביותר, לא רק בעיני הרשות וחמאס אלא גם בעיני ישראל. בקהיר נכונים להעביר את סמכויות מעבר רפיח לאנשי דחלאן בעזה, בתמורה לפתיחתו המלאה.

בנוסף לכך, נשקל לאפשר תנועת הולכי רגל תחת בידוק מתאים. בשיחות של מנגנוני ביטחון מצריים עם גורמים פלסטינים ובראשם אנשי דחלאן, הועלו גם אפשרויות של כניסת סחורות דרך מעבר רפיח, הענקת תעודות סוחרים לפלסטינים והקמת אזורי תעשייה באל עריש וברפיח שבסיני, שבהם יעבדו פועלים פלסטינים.

המצרים כל כך נחושים לפגוע באבו מאזן, שהם מוכנים להתפשר בסוגיית המעבר ברפיח למרות שמההפקר ייהנה חמאס שסופג מהלומות מדיניות, ביטחוניות וכלכליות ממצרים מאז שעלה א-סיסי לשלטון. האפשרויות הנידונות בקהיר מדאיגות את ישראל שכן היא נוגדת את "רעיון הבידול" בין רצועת עזה ליהודה ושומרון, שבמערכת הביטחון נאבקו במשך שנים לקדם.

במסגרת רעיון זה, כל עוד נמשך הטרור, תודר ממעבר רפיח כל נוכחות של חמאס. המערכת הביטחונית קידמה את הרעיון לפיו אנשי המשמר הנשיאותי של אבו מאזן יפעילו את המעבר להולכי רגל וסחורות, אך המהלך לא יצא אל הפועל בגלל התנגדות חמאס לנוכחות של נציגי הרשות במעבר, ובשלב זה המעבר סגור בהתאם להחלטה מצרית ונפתח אחת לכמה חודשים למעבר מצומצם מאוד של חולים וקשישים.

יש להדגיש כי חמאס לא שוכח כיצד סבל מנחת זרועו של דחלאן כשעמד בראש מנגנוני הביטחון של הרשות בעזה עד לפני עשור, טרם השתלטות חמאס על הרצועה. גורמים בירושלים ובמערכת הביטחון מעריכים כי חמאס, שמוגדר מבחינת מצרים כאויב ומונע את כניסתו של דחלאן לרצועת עזה, יהיה מוכן לבלוע את הצפרדע ולאפשר את פתיחת המעבר ברפיח וכניסת סחורות לרצועה שלא תחת פיקוח ישראלי.

לפתיחת המעבר באופן מלא יכולות להיות השפעות משמעותיות על האזור ממספר רב של בחינות, וליצור התנגדות וביקורת גם בגדה המערבית. במקביל, קיים חשש כי דחלאן יפעל להלהטת הרוחות המחנות הפליטים. בשלב זה, במערכת הביטחון עוקבים בדריכות אחרי אנשיו של דחלאן כדי להבחין בשינויים ביהודה ושומרון. החשש הישראלי הוא שהתנגשויות פנים-פלסטיניות עשויות לגלוש לצד הישראלי ולגרור את צה"ל לתוך הקלחת.

לשם כך, מתרגל פיקוד מרכז תרחישי קיצון, ובהן יידרשו כוחות הצבא לבודד אירועים שבהם מעורבים שוטרים פלסטינים תוך פגיעה בחמושים. בשלב זה ברור לכולם כי למרות שהרחוב הפלסטיני לא מתעניין מאוד בתוצאות הוועידה, עשויים בחודשים הקרובים גורמים פלסטינים בעלי השפעה להוביל מהלכים שיפרו את היציבות באזור.