הצלף סג"מ אביחי (22) וה"מאתר" הסתתרו סמוך לכביש לא הרחק מבית-אל, צפונית לרמאללה, דרוכים ומוכנים לאישור ירי. מולם התגודדו מאות מפגינים פלסטינים. צמיגים בוערים, דגלים, צעקות, האווירה מתוחה ואלימה, וההמון מאיים להסתער על הגדר ולפרוץ פנימה לבית אל. לפי התכנית של מפקד הפלוגה, ברגע שהמפגינים יגיעו למרחק קצר מהצלף יסתערו עליהם שלושה ג'יפים עם לוחמים ויבריחו אותם למרחק של 250 מטר. אם אחדים מהם יאזרו אומץ לחזור אל גדר היישוב, יבצע לעברם הצלף ירי לעבר פלג גוף תחתון ובאישור בלבד. המפגינים האלימים נמלטו, אך חזרו במהירות. במשך כמה דקות הם עמדו במרחק מטרים בודדים בלבד מהצלף וה"מאתר", ולא הבחינו בצלף וב"מאתר" שהסתתרו בשיחים מעוטרים בעלים ועשבים. עמדת הסוואה קלאסית. ירי גז מדמיע ורימוני הלם לא עשו עליהם רושם. הדקות חלפו ולא התקבל אישור ירי. הנה עוד רגע הצלף ייחשף ויבצעו בו לינץ'.
"כיביתי את הקשר שלא ישמעו אותנו. לא היה אישור לירי והם עמדו אולי ארבעה מטרים ממני. הם לא ראו אותנו. אלו היו עשר הדקות הכי ארוכות שלי בחיים. המפגינים חזרו (לכיוונו, א.ב) אבל לא יכולתי לירות. המ"פ חילץ אותי רק אחרי עשר דקות. מה שעזר לנו זו ההסוואה. אתה תצטרך להשתמש בשטח לטובתך. עם מזמרה קטנה אתה יכול לבנות אחלה של עמדה שבה לא יראו אותך אפילו ממרחק של חמישה מטרים", מספר סג"מ אביחי.
הצלפים פועלים בצמדים. לעתים בחוליות. אחד הוא ה"מאתר" שמוגדר כמפקד המאשר את הירי והשני הוא הצלף. שניהם אגב, עוברים את אותה הכשרה. זהו עולמם של מדריכי הצליפה בביה"ס ללוחמה בטרור. נעים בין אימונים השומרים על הרמה המקצועית, הדרכת יחידות עלית וגדודי החי"ר של צה"ל לפעילות מבצעית והיערכות למלחמה מול חיזבאללה, חמאס ודעאש.
בקרוב תושלם מהפכה של ממש בצה"ל שבמסגרתה תסתיים תכנית הקמת מחלקות צלפים בכל גדודי החי"ר, בהנחיה מפורשת של הרמטכ"ל רא"ל גדי איזנקוט, שמגדיר אותם כ"מכפילי כוח". לא רק בגלל יכולתם לפגוע במטרות מרחוק ובדיוק, תחת חשאיות מוחלטת בשגרה, אלא גם בזכות יכולת איתור המטרות בזמן אמת במהלך קרב, והעברת המידע לגורמי אש שונים במרחב.
מסלול הכשרת הלוחם בבית הספר ללוחמה בטרור של זרוע היבשה מסתיים אחרי 13 חודשים. לאחר מכן מתפצלים בוגרי המסלול לקורסים השונים: פורצים, קופים, לוחמת קרקע, מדריכי לוט"ר וצלפים. משך קורס הצליפה היוקרתי מתחלק לשני סוגי הכשרות: יחידות מיוחדות צה"ל (סיירת מטכ"ל, שייטת 13, שלדג ועוד) וכלל גדודי החי"ר. משך ההכשרה נע בין 4-6 שבועות.
"מדובר באתגר לא פשוט, כי אנחנו צריכים להכשיר צלפים בפרק זמן קצר ולהביא את כולם לאותה רמה מקצועית", הסביר סגן אור (23), מפקד מדריכי הצליפה של היחידות המיוחדות. הוא נשר מקורס הטיס בשלב הטיסות ובחר להיות צלף. "התחלנו לסייע בתהליך של בחירת המועמדים הטובים ביותר בגדודים. הרבה זמן לפני תחילת הקורס. אנחנו לא מחפשים בהכרח רק אדם קר רוח. זה לא מספיק. הוא צריך להיות לוחם עם הבנה של מה קורה סביבו, אחראי, הוא יהיה הרבה פעמים לבד. אני מצפה ממנו לאחריות ועצמאות".
אחד האירועים המורכבים שבהם היו מעורבים צלפי צה"ל בשנים האחרונות התרחש על גבול רמת הגולן במאי 2011. מאות אזרחים מהצד הסורי הפגינו סמוך לגדר המערכת במטרה להסתנן לשטח מדינת ישראל. צלפים מסיירת צנחנים ויחידת אגוז שנערכו על קו הגבול קיבלו הנחיות ברורות: לא להרוג, ולירות רק לעבר הברכיים ומטה. לפי נתוני בית הספר ללוט"ר דווחו באופן רשמי 167 פגיעות במפגינים - כולן מהברכיים ומטה, וללא אף הרוג. הירי התבצע בטווחים של 450-850 מטר.
סגן אור, שהשתתף בבלימת הפרת סדר אלימה של מאות פלסטינים בגבול הצפוני מול רצועת עזה, סיפר כי באחד המקרים ירה במפגין מגבעה סמוכה לטווח של 250 מטר. אישור הירי מתקיים אחרי שבוצעו בשטח פעולות הרחקה במספר דרכים, ורק אז נשקלת אפשרות הירי לעבר המסית בהפגנה. "המטרה שלי זה לעצור את ההפס"ד (הפרת סדר, א.ב). ברכיים ומטה. זה אירוע מאוד מלחיץ. כי טעות אחת ואתה עלול להחטיא. ירי לא נכון ואתה עשוי להתסיס את ההפגנה. גם לאירוע בודד יש משקל במצב כזה. הוא יכול לגרום לאירוע אסטרטגי".
"היינו חוליה של ארבעה צלפים. יושבים על גבעה. מאוד מתוח", מספר סגן אור על מצב שהתחמם בעזה. "דגלים. צעקות. אתה רואה את השנאה דרך הכוונת. אתה יורה. עוברת שנייה עד שהקליע פוגע. זו שנייה של מריטת עצבים. ההפגנה התפרקה. אתה מונע אירוע מתגלגל. אולי זה סיפור כיסוי למשהו אחר? למשהו גדול יותר. אולי מנענו חדירה לשטח שלנו. למרות זאת, הכי מספק זה לקבל טלפון מספר חודשים אחרי הקורס מחניך, צלף מדובדבן שמספר על פעילות מוצלחת שהייתה לו. זה היה מעצר שהסתבך. הפס"ד שהתפתח ודרך ההפעלה הנכונה שלו נמנעה התרחבות ההפס"ד ומשהו גדול יותר".
חלקם של הצלפים בגלי הטרור בשנתיים האחרונות היה משמעותי מאוד. במיוחד לאור ההבנה כי ירי מדויק ופעולה כירורגית מונעים הרג, משום שלאחר מכן ההלוויות מלבות את ההסתה הקשה נגד ישראל. אך זו התרומה היחסית קטנה לאור האיומים על מדינת ישראל.
בשנים האחרונות פועלים מדריכי הצליפה של בית הספר ללוט"ר בכל הזירות: משתתפים במארבים בגבול סוריה ולבנון, מסייעים במשימות בגבול רצועת עזה וגזרת יהודה ושומרון וצוברים ניסיון מבצעי מול איומים מוחשיים. צלפי צה"ל משתמשים בשני סוגי רובים עיקריים: M-24 וה"ברק". ביחידות העלית כגון שלדג ניתן למצוא רובי צליפה יקרים מאוד מהשורה הראשונה בעולם, עם יכולות השתקה ודיוק גבוהים במיוחד. בשלב זה אין כוונה להחליף את רובי הצליפה עבור גדודי החי"ר, אלא להפוך אותו לקטלני ומדויק הרבה יותר באמצעות אמצעי אופטיקה ליום וללילה ולשדרג את יכולות ההסוואה. המהלך יושלם כבר בשנה הקרובה. מהלך נוסף יהיה לקלוט לקורס צלפים לוחמים מנוסים ולא חיילים אחרי חצי שנה במסלול הלחימה.
מעמדו של הצלף בשנים האחרונות כלוחם שמונע הידרדרות בזירה עלה משמעותית בשנים האחרונות. "הצלף בפירוש מוגדר כמכפיל כוח במיוחד במקום שלוחם רובאי לא יידע לתת את המענה", אומר קצין בכיר בבית הספר ללוחמה בטרור. "צלף איכותי ומיומן יודע לפגוע בארבע מטרות במהירות במקרה של הפרת סדר. תחשוב על משליכי בקבוק תבערה על כוח. צלף במקום הנכון חוסך לך אירוע גדול יותר". אך הייעוד המרכזי של הצלף הוא במלחמה. "בשדה הקרב אנחנו נראה את הצלף משתלב ככוח מגן ותוקף עבור הגדוד. הצלף יודע לתצפת לעומק, לפגוע בכל מי שינסה לתקוף את כוחותינו. ממפעילי מרגמות נגד הכוחות שלנו וכל כוח שאורב בשטח", מסביר הקצין הבכיר את השימוש בצלפים. "במצבים מסוימים הצלף יתמרן יחד עם הגדוד ויהיה בשטח פתוח. במצבים נוספים הוא ישהה במבנה בשטח האויב. הוא יפלס דרך לכוחות, יאסוף מודיעין על הסביבה, יפגע במטרות מרחוק תחת חשאיות מוחלטת ובמידה ולא יעביר את המידע הלאה. עכשיו תדמיין את המשמעות של מחלקת צלפים בשטח האויב נעים יחד עם הגדוד. יתרונו יהיה בחיפוי, רתק והשמדה".
מבצע צוק איתן היה אתגר משמעותי עבור הצלפים, שחלקם ביצע משימות במשך 52 ימי לחימה בקשת טווחים שונים. "האתגר היה זיהוי של האויב. הוא פשוט נעלם. אנחנו מבינים שיש לצלף שניות לאתר את המחבל ואז הוא עשוי להיעלם. הוא יצא ואז יחזור חזרה לתוך פיר מנהרה. אנחנו מצפים שהקליע הראשון יפגע בדיוק רב. ואם ירית, פגעת בו והוא לא מת? הקליע הבא אחריו לא יותר משלוש שניות", מסביר סגן אור, "המאתר מסתכל על המרחב וצריך להיות מאוד חד ובקיא בסביבה. צריך לאפיין את האויב. גם בתחום המנהרות. בצוק איתן צלפים עקבו ואבטחו פירים של מנהרות שלא יצאו מהם מחבלים. זה גם רלוונטי מאוד ללבנון".
הקצינים במדור צלפים מספרים כי עקב פעילות ממושכת ב-52 ימי הלחימה במבצע צוק איתן נרשמה שחיקה, אך גם התגלו יתרונות. "מאחר שהמאתר והצלף מכירים כבר את השטח הם הבחינו בפרטים וסימנים נוספים".
באוקטובר 2015 התפתחה פרשה חדשה בגבול הדרומי של רצועת עזה. צלפים פלסטינים ביצעו במספר מקרים ירי לעבר קצינים בכירים שנעו בגזרה. בפיקוד דרום התקבלה החלטה לרכז מאמץ מודיעיני ולפגוע בחוליה הפלסטינית. לאחר שהתקבל מידע מודיעיני הוחלט להטיל את המשימה על צלפי הימ"מ, שלאחר סדרת פעולות הצליחו לחסל את החוליה ולהסיר את האיום בגזרה על חקלאים שעיבדו אדמות סמוך לגדר המערכת ועל חיילי צה"ל.
"צלף מול צלף זו פעולה מאוד מורכבת", מסביר סגן אור, "אתה נלחם מול מישהו שמכיר אותך. כשאני צריך להילחם מול מי שמכיר אותי זה הרבה יותר קשה. יש תו"ל (תורת לחימה, א.ב) מסודר ללחימה מול צלף. אנחנו צריכים להשתמש בתחבולה. לגרום לו לבצע טעות. לצאת מההסוואה שלו. יהיה קשה לאתר אותו אם הוא לא יזוז. זה האתגר שלנו. במסגרת ההכשרות אנחנו לומדים גם את צלפי האויב. איך פועלים ואיך הם נראים. בין היתר למקרים כאלה. בצוק איתן צלף פלסטיני פגע בקצין מהשריון והרג אותו. חיפשו אותו. היה ממש קרב מוחות של צלפים. לנו נאמר שהצלף הזה נהרג באחת ההפצצות של חיל האוויר".
במהלך השיחה עולה שמו של הצלף האגדי פסקל אברהמי, לוחם הימ"מ שנהרג בשנת 2011 במתקפת הטרור על גבול מצרים. אברהמי ז"ל היה אחד מוותיקי לוחמי הימ"מ בשירות, ועל פועלו במספר אירועים קיבל עיטורים. "הוא חלק ממורשת הקרב של כל הצלפים", מספר סגן אור, "אנחנו מדברים עם אנשי ימ"מ. פסקל היה הלוחם הכי טוב שיש. אחר כך הוא היה צלף. בעיקר בגלל המקצועיות, דבקות במשימה, נחישות. אלו הסיפורים ששמענו עליו. צריך לזכור שאנחנו קודם כל לוחמים ואחר כך צלפים".
במדור הצלפים מספרים כי במהלך תרגילים ואימונים עם צבאות זרים מתגלה רמתם המקצועית של צלפי צה"ל. "אנחנו במקום מאוד טוב. למרות שאנחנו צעירים, הרמה המקצועית שלנו גבוהה ויש לנו ניסיון". האתגרים של הצלפים, מסבירים במדור, באים לידי ביטוי במצב הרוח, הטמפרטורה ואופי המטרה. "מה המצב האופטימלי? שלא תהיה רוח. שאני אכיר את הטמפרטורה. לפעמים מכשיר לא עובד. שהמטרה לא תזוז ושהיא תהיה 50 מטר ממני. אבל אני לא בוחר מטרות. האתגר הוא לדייק גם בטווחים של 600-800 מטר. ברוח של 20 קמ"ש. גם כשהמד לא עובד ואני לא מודע לטמפרטורה. האתגר הנוסף הוא מטרה בתנועה. גם לתנועה יש סוגים - אדם הולך בסבבה, רץ בצורה קבועה או רץ בהיסטריה. צלף מנוסה יודע להתגבר על ירי בתנועה. אתה מניח את הרובה. מחשב טווח. לחץ ברומטרי וגובה מעל פני הים. מחשב רוח. כמה קליקים בכוונת. מדווח על מוכנות, מקבל אישור ירי. עוצר נשימה. סוחט את ההדק ויורה. זה קושי אמיתי לראות את המטרה בעיניים. טייס מוריד פצצה, אתה חושב שהוא רואה במי הוא פוגע?".
