נושאים חמים

הרע במיעוטו

בשני המחנות מכנים את היריב "מטורף, מסוכן, מושחת" וכשעל הפרק סוגיות כמו הפלות, הגירה ומדיניות חוץ, ארה"ב מקוטבת מאי פעם. אבל במדינה מתנדנדת כמו וירג'יניה מצביעים רבים שוקלים ברצינות את שני המועמדים. או ליתר דיוק, בודקים מי פחות גרוע. מסע בין כוכבים: פרק ב'

אמריקה התעוררה אתמול לבוקר של האנגובר. מסיבות ליל כל הקדושים נגמרו, הילדים שבו לבתי הספר, והמועמדים לנשיאות חזרו לקמפיין. אלא שקבוצת אוכלוסיה אחת, קטנה יחסית, נשארה תקועה עם בעיה לא פשוטה: מוכרי הדלועים. אלה נותרו עם אלפי טונות שהיו אמורים להימכר למשפחות לצורך קישוט בתיהן לערב החג, וכעת הפכו לסחורה עודפת. במהלך ספטמבר ואוקטובר, דלועים הן סחורה חמה מאוד, והן נמכרות באלפי דוכנים הפזורים ברחבי ארצות הברית, בכל הצורות והגדלים שניתן להעלות על הדעת. אבל בבוקר שאחרי ליל כל הקדושים, הביקוש לדלעת בארצות הברית הוא בערך כמו הביקוש בישראל לקמח מצה ביום שאחרי פסח.

לכן היה מפתיע מעט להיתקל בדרך לעיירה צ'אפל היל במדינת צפון קרוליינה, בדוכן שכזה. "אני הדונאלד האמיתי", מכריז בחיוך דונלד ריינפורד, פנסיונר שפרש מסגל ההוראה באוניברסיטת צפון קרוליינה הסמוכה, וכעת, ביום שאחרי החג, מוכר דלועים במחירי רצפה, כדי לגייס בעזרת ההכנסות מלגות לסטודנטים. אנחנו הלקוחות היחידים שנעצרו ליד הדוכן בשעות האחרונות, אבל הוא עדיין אופטימי, ואומר לנו כי הוא בטוח שבשעות הקרובות התנועה בדוכן תתגבר.

השיחה על הפירות הכתומים שדונאלד מוכר ממצה את עצמה בסופו של דבר (תודה לאל, כמה פעמים עוד אפשר לכתוב 'דלועים'?) ועוברת באופן טבעי לאירוע הגדול שנמצא במרחק שישה ימים בלבד - הבחירות. "לא הצבעתי עדיין", הוא אומר. "תהיה לי בעיה להצביע לכל אחד משני המועמדים".

צילום: עמרי נחמיאס, עריכה: אביב אירגז

הצהרה בסגנון הזה חזרה על עצמה בשיחות רבות שקיימנו עם מצביעים בצפון קרוליינה, ש-15 האלקטורים שלה עשויים להכריע את הבחירות. הטיעונים שהמתלבטים מעלים לגבי המועמדים מתמקדים באופיים האישי, התנהלותם הכלכלית וחוסר האמינות שלהם. "טראמפ בעיני הוא דיקטטור, הוא לא מקשיב. הוא איש עסקים מצליח אבל יש עוד הרבה דברים שדרושים כדי להיות נשיא. לקלינטון יש הרבה ניסיון אבל זה לא תמיד היה ניסיון טוב. מוצאים כל מיני דברים במיילים שלה. אחרי הפרסום האחרון, אני מאוד מאוכזב. אני אצביע למי שיהיה הכי פחות גרוע", הוא משתף בלבטיו.

הנקודה הכי מעניינת שריינפורד מעלה, ושמעידה טוב יותר מכל על מידת האמון הנמוכה שהמצביעים רוחשים לשני המצביעים, היא שלמרות שלדבריו כבר גיבש החלטה עקרונית למי הוא נוטה, ולמרות שהקלפיות במדינה כבר פתוחות, הוא ימתין עד ה-8 בנובמבר בטרם יצביע. "אני רוצה להמתין ולראות מה עוד יתפרסם עד אז, ורק אז אצביע". הוא מספר כי בשנת 2012 הצביע לאובמה, אבל עכשיו קשה לו הרבה יותר להצביע לקלינטון. "מכיוון שלאובמה אין רקורד כמו של קלינטון - שברובו טוב אבל חלקו לא ממש טוב".

וירג'יניה - תעודת זהות, קאבר (מותאם לגדלי אתר ומובייל) (ShutterStock)

אחרי נסיעה קצרה מערבה, אנחנו נתקלים באחת הקלפיות שכבר פתוחות להצבעה מוקדמת, ומגלים תנועה ערה של מצביעים אל הקלפי, כאשר זמן ההמתנה הממוצע מתוזמן בכשעה. העיתוי מסקרן במיוחד. בדיוק היום עדכן נייט סילבר את תחזית הבחירות שלו. רק לפני יומיים (!) הפער בתחזית שלו עמד על כ60\40 לקלינטון, והנה עכשיו הוא נותן לטראמפ 52 ולקלינטון 48.

אחד המצביעים הראשונים שאנחנו פוגשים הוא אדם, בן 34, עובד בחברת גיוס כוח אדם, שמצביע לטראמפ. הסיבה העיקרית: "אני מאמין שהמדיניות שלו מוכוונת לקדם את הכלכלה והביטחון שלנו". ג'רי ארנולד, מכונאי בן 52, מספר כי החליט גם כן להצביע למועמד הרפובליקני. "הילרי היא בחירה גרועה. טראמפ הוא לא עד כדי כך טוב יותר, אבל הוא עדיין אופציה טובה יותר".

"טראמפ הוא מפלצת"

בדומה למצביעי טראמפ, שאמרו לנו כי בחרו בו בעיקר בגלל השנאה לקלינטון, הבוחרים של המועמדת הדמוקרטית שאנחנו פוגשים בקלפי, אומרים שהדבר העיקרי שמניע אותם הוא פחד מפני טראמפ. מרווין מרנינגר, מהנדס בן 52 אומר כי בחר בקלינטון ללא התלבטות מיוחדת: "היריב שלה מטורלל ומסוכן, ויהיה אסון מוחלט לארצנו". גם סיסול פרייס, פיזיקאי בן 60 שהצביע לקלינטון, אומר כי המזג של טראמפ הוא הסיבה העיקרית שבחר ביריבתו הדמוקרטית: "אני מעדיף את המדיניות שלה, ואני מודאג מטראמפ, אני לא חושב שהוא יציב מספיק כדי להיות הנשיא של ארצות הברית".

אלן קאפנג'ר, מורה בת 44, מוסיפה: "אני לא מעריצה של הילרי, אבל יש לה מדיניות שאני מסכימה איתה, וטראמפ הוא פחות או יותר מפלצת מבחינתי. אני לא רוצה שהוא יתקרב לבית הלבן". טוני קנארד, בן 37 שעובד בדואר והגיע לקלפי עם שני ילדיו, אומר כי החליט להצביע לקלינטון ואומר כי "אני חושב שהיא מועמדת מוכשרת, וכי יש לה ניסיון עשיר כמזכירת המדינה". כשנשאל האם שקל להצביע לטראמפ, אמר שבהתחלה אמנם חשב על כך, אבל "הדברים שיצאו לגביו" שיכנעו אותו לדבוק בקלינטון.

צילום: עמרי נחמיאס, עריכה: אביב אירגז

מדינות אחרות שירכזו הרבה עניין בימים הקרובים הן פנסילבניה ואוהיו, ואנחנו מתחילים להתקדם לשם, כאשר בדרך יש לחצות קודם את וירג'יניה ואת וושינגטון הבירה. הדרך לוירג'יניה מתקדמת בעצלתיים על גבי כביש 1 הישן, עד שבאמצע הדרך, בין צפון קרוליינה לעיר ריצ'מונד בווירג'יניה, אנחנו מבחינים במקבץ מסקרן של שלטים עם הכיתוב "הילרי לכלא", שמישהו הכין ותלה מחוץ לבית, ומאותתים לנו כי הגיע הזמן להוריד הילוך ולראות מה קורה במקום. מבט במפה מעלה שאנחנו במחוז דינווידי, אזור דליל באוכלוסייה המפוזרת על פני שטח רב. קריאה קצרה על ההיסטוריה של המחוז מעלה שכאן נערכו ארבעה קרבות ידועים למדי במלחמת האזרחים, בין צבא הקונפדרציה וצבא האיחוד.

בנסיעה איטית אפשר להבחין במקומות המעניינים לצידי הדרך, כמו חנות העתיקות "ילו גייט פלייס", שממוקמת בביתו של דייב. החנות הזו היא גן עדן לחובבי פריטים היסטוריים ונוסטלגיים. צעצועים מפח משנות השלושים של המאה הקודמת, לוחיות רישוי ישנות מאלבמה, בובות של מסע בין כוכבים משנת 1974, וגם המון, אבל המון פריטים ממלחמת האזרחים.

במרכז המחסן ניצב פוסטר גדול עם הכותרת "הגנרלים של מלחמת האזרחים". הוא מוצע למכירה ב-50 דולר, ומוצגים בו דיוקנותאיהם של המצביאים שהובילו את צבא הקונפדרציה של מדינות הדרום שמרדו בוושינגטון כדי לשמור על העבדות, ומצד שני הגנרלים שהובילו את מדינות הצפון לניצחון במלחמה. "מי היה הגדול מכולם?" אנחנו שואלים. "רוברט אי לי", משיב דייויד, כאשר הוא מצביע על המפקד האגדי של צבא הקונפדרציה. ריצ'מונד, בירת וירג'יניה, שנמצאת במרחק שעה נסיעה, הייתה הבירה של הקונפדרציה, ודייויד סבור שהנושאים שעמדו במרכזה של המלחמה ההיא, לפני כ-150 שנה, עדיין רלוונטיים באמריקה של ימינו. "הדמוקרטים משאירים את זה חלק מהשיח", הוא מסביר. "קלינטון ואובמה כל הזמן מעלים מחדש את הסוגיות האלה. זו הפוליטיקה שלהם".

כשאנחנו שואלים אותו על דעתו לגבי הבחירות הוא לא מגלה חיבה יתרה לשני המועמדים. "היא נוכלת, והוא אדיוט", הוא יורה מיד, אבל מדגיש שמבחינתו אין בכלל שאלה. "ברור שאני אצביע לטראמפ. אני לא אעשה את זה בהתלהבות, הרבה פעמים הוא אומר דברים נכונים ואז הוא מתחיל להוסיף כל מיני מילים מיותרות שגורמות לאנשים לא להתחבר אליו. אבל שני הקלינטונים הם מושחתים והם צריכים להיות כמה שיותר רחוק מהבית הלבן".

הטוויסט מגיע, כשדייב מבהיר שמבחינתו לא מדובר בעניין מפלגתי. "אתה יודע, אולי הייתי מצביע לברני סנדרס אם הוא היה המועמד. יש לו רעיונות טובים. אבל הילרי? לא אני לא אצביע לה". כשאנחנו שואלים איך הוא יכול להסביר את ההתלבטות בין טראמפ וסנדרס שנמצאים על שני קצוות מנוגדים, הוא אומר: "אני לא יכול להסביר את זה. אולי הייתי מצביע, לא בהכרח הייתי מצביע. אני מבין למה אתה מתכוון, אולי זה יפתיע אותך, כמה מהצעירים שתומכים בסנדרס, אולי לא יתמכו בקלינטון".

צילום: עמרי נחמיאס, עריכה: אביב אירגז

אנחנו נפרדים מדייב לשלום כשבאמתחתנו כמה רכישות מוצלחות יותר או פחות, וממשיכים צפונה, כאשר מרחק כמה עשרות מטרים משם, אנחנו מבחינים בשלט ענק של טראמפ ופנס ולידו שלט נוסף: "לאוורי מכירות טרקטורים". במקום אנחנו מוצאים את בני הזוג אן וצ'רלי. עוד לפני שהספקנו להציג את עצמנו, ולהסביר על מה אנחנו רוצים לדבר, מצביע צ'רלי על אשתו. "דבר איתה. היא המנהלת".

היא מספרת שהשניים הכירו בתחילת שנות השבעים, כשעבדו ביחד במפעל שייצר חומרי גלם לצמיגים, ומאוחר יותר, בשנת 1976 החליטו לפתוח את המקום, שמשמש גם כמוסך ומספק כלים וציוד לחקלאות. שש שנים מאוחר יותר הם התחתנו. כבר 40 שנה הם קמים כל בוקר לעבודה במגרש הרכבים שבו הם שני העובדים היחידים. "ברוב הזמן זה מעולה, אבל יש ימים שאני רוצה לירות בו", היא צוחקת כשאנחנו שואלים איך החוויה לעבוד כל יום עם בן הזוג שלך.

"צפון וירג'יניה יצביעו לדמוקרטים. כי הם כולם חלק מהממשלה", היא משיבה כשאנחנו שואלים איך היא מעריכה את המצב במדינה. "אבל האנשים העובדים יצביעו לרפבוליקנים". לדבריה, "יש הרבה ראיות לכך שהילרי לא כנה. היא אומרת שהיא תומכת בנשים אבל היא לא תומכת בנשים. היא אומרת שהיא אומרת אמת והיא לא אומרת אמת".

ומה לגבי טראמפ?

"אם היית בחברת גברים, גברים עובדים, במפעל, לא גברים שהולכים לקולג', הם מתנהגים כמו טראמפ. יש לו ניסיון רב עם פועלים. אני חושבת שהוא כן. אני לא מאשימה אותו שהוא לא משלם מסים. אם אני הייתי יכולה לא לשלם מסים, גם אני לא הייתי משלמת, יש לו מספיק עורכי דין שיודעים איך למצוא את הפרצות בשיטה". כשאנחנו שואלים אותה על האמירה של שני המועמדים כי הבחירות האלה הן הכי חשובות בימינו, היא אומרת שהיא מסכימה עם האמירה. "זה באמת שונה. בגלל בית המשפט העליון. אם יהיו שופטים מהשמאל זה ישנה את המדינה".

בתחילת השיחה צ'ארלי מאזין בקשב תוך שהוא מתמקד בתיקון אחד מהטרקטורים, אבל מהר מאוד הוא מניח בצד את כלי העבודה ומצטרף לשיחה. הוא אומר כי הסוגייה החשובה ביותר מבחינתו היא הסוגייה הכלכלית, ואת רפורמת הבריאות של אובמה הוא מכנה "הדבר הכי גרוע שקרה למדינה הזו. התשלום עולה מדי שנה, הוא אמר שאתה תוכל לשמור על הרופא שלך, תוכל לשמור על הביטוח הנוכחי שלך, שום דבר מזה לא נכון".

צילום: עמרי נחמיאס, עריכה: אביב אירגז

וירג'יניה נחשבה בתחילת מערכת הבחירות למדינה מתנדנדת, אולם קלינטון בחרה למנות את טים קיין, שבעבר שימש ראש עיריית ריצ'מונד ומאוחר יותר גם כמושל המדינה כשותפה למרוץ והמועמד לסגן הנשיא, דבר ששיפר במידה רבה את מצבה ולמעשה הוציא את המדינה הזו, על 13 האלקטורים שלה, מהמשחק בין שני הצדדים. זו גם הסיבה בגינה טראמפ דילל באופן משמעותי את הופעותיו כאן בשבועות האחרונים. עם זאת, בשבוע האחרון התייצב הפער, שכבר היה במספרים דו ספרתיים, ונקבע על כ-5 אחוז.

הבחירות לנשיאות הן אמנם הדבר הכי מדובר בתקשורת הארצית, אבל מחוץ לקלפיות הצבעה מוקדמת במדינות השונות ניתן לראות נוכחות בולטת מאוד של שלטי קמפיין במרוצים ברמה המקומית: נציג בסנאט, מושל וסגן מושל, שופטים מקומיים ואפילו חברים בוועד ההורים האזורי – מועמדים לכל התפקידים הללו נמצאים על פתק הבחירה. זו אחת הסיבות לכך שטקס ההצבעה, בשונה מבישראל, ארוך וממושך מאוד. אלה שיוצאים מן הקלפי נראים מותשים כאילו סיימו למלא שאלון פסיכומטרי. אחד השלטים הבולטים בחוץ הוא של המועמד לתפקיד סגן המושל, דן פורסט, שניכס לעצמו את המשפט האלמותי מהסרט פורסט גאמפ - Run Forest, run, והפך אותו לסיסמת הקמפיין שלו. ינצח או יפסיד, עם הסיסמה שלו אי אפשר להתחרות.