טקס האזכרה וגילוי המצבה במלאת 30 יום למותו של נשיא המדינה לשעבר שמעון פרס נערך היום (שישי) בחלקת גדולי האומה בבית העלמין בהר הרצל שבירושלים. הטקס התקיים בנוכחות כ-1,800 איש, ובהם בני משפחתו של פרס, חבריו ומכריו ואנשי ציבור. בין היתר נשאו דברים ראש הממשלה בנימין נתניהו ונשיא המדינה ראובן ריבלין.
נתניהו פתח את דבריו באנקדוטה כחייל צעיר. "אני זוכר ניווט אחד שעשיתי עם 'היחידה' בסוף שנות ה-60 באזור דימונה. אמרו לי שבמקום הזה לא עוברים. 'היחידה מגיע לכל מקום ואין מי שיעצור אותנו', חשבתי. לקח לי כמה עשרות שנים טובות להיכנס לדימונה, בסמכות וברשות, וכראש ממשלה נחשפתי למלוא החשיבות של הקריה למחקר גרעיני", סיפר ראש הממשלה על המתקן שפרס פעל רבות להקמתו. "זהו מפעל שיש לו תרומה מרכזית לקיומנו ולהבטחת עתידנו".
שמעון פרס 2016-1923 || סיקור מיוחד:
"מתכתב עם ערכי המוסד": בית ספר ראשון ייקרא על שם פרס
הרמטכ"ל לשעבר גנץ ניחם את משפחת פרס: "אסור לוותר על השלום"
משלחת ערבים ישראלים הגיעה לשבעה של פרס: "זו לא דרכנו להחרים"
הוא הוסיף כי לפרס יש זכויות רבות בביטחון ישראל. "עוד קודם לכן (לפני הקמת הכור) פעל פרס בתחומים חשובים אחרים כדי לבסס את ביטחון המדינה - בגיל צעיר נרתם לעתיד הרכש הצבאי, שסייע לנו רבות במלחמת העצמאות, וקידם את התעשיות הביטחוניות".
לדברי נתניהו, "לאור בקשתי הבטיח המרכז למחקר גרעיני כי ייקרא על שם פרס. כפי שראוי לאיש חזון ואיש מעשה בשיעור קומתו. הותרנו לנו צו - להקים ולקיים מדינה שלא תבייש את אבותינו לפנינו ואת בנינו אחרינו. נעשה הכול כדי שאכן כך יהיה".
הנשיא ריבלין הפליג אף הוא בחשיבותו של פרס בתולדות ישראל. "כובד ראש ויגון עמוק עוטף אותנו, שמעון, ברגעים אלו, במלאת 30 יום לפטירתך. בימים שחלפו מאז לכתך, התרבו, מטבע הדברים, הסיפורים עליך ועל מעשיך. שוב ושוב הוזכרו זכויותיך בדברי הקמת המדינה הזו, הקריה למחקר גרעיני בדימונה. התעשייה האווירית. התעשיות הביטחוניות. מבצע אנטבה. מערך ההגנה הישראלית. ההתיישבות. חיסול האינפלציה והתכנית הכלכלית. המהלכים המדיניים והאמונה בשלום.
"גם תאריך ותפקידיך הרבים חזרו שוב ושוב: חבר הכנסת ויו"ר תנועת העבודה, מנכ"ל משרד הביטחון, שר האוצר, שר הביטחון, שר החוץ, ראש הממשלה, נשיא המדינה התשיעי. אך מעל לכל התארים והתפקידים, נדמה לי שניסינו כולנו, מקרוב ומרחוק, לנסות ולעמוד על האדם שבך, ועל הרוח הגדולה שהיתה בך".
ריבלין הוסיף על אישיותו המיוחדת של ראש הממשלה והנשיא לשעבר. "'אין רואים את הרוח', כתב משוררנו הלאומי, חיים נחמן ביאליק, 'אין רואים את הרוח אבל היא הנוהגת את הספינה. ולא הסמרטוטים האלה המתנפנפים מעל התורן לעיני כל', כתב. אצלך, שמעון, זו היתה הרוח. רוח הסקרנות והלמידה, רוח האנושיות, הרוח הגדולה שהיית. הרוח הזאת היא שהניעה את מפרשי העשייה הציבורית שלך במשך כמעט 70 שנה, בלי להתעייף ובלי לנוח, זו הרוח שהנחתה אותך.
"חשבתי על הסיפור המצמרר על הפרידה מסבך, הרב צבי הירש מלצר. גם ברגעי הפרידה ממך, ילד יהודי, מוקף במנהיגי העולם כולו. חשבתי על המתח הזה, בין מחויבות יהודית לאומית, לבין היותך איש העולם הגדול, אדם עם חזון גלובלי, קוסמופוליטי. שאלתי את עצמי איך יישבת בין השניים. וחשבתי, על תפילת ראש השנה, שבה יש ביטוי מובהק, לכמיהה הזו ממש, לכמיהה היהודית, לתקן, לא רק את העם שלנו, אלא לתקן עולם. ממרחק הזמן, ברור לי שצוואת הסבא, היתה גם צוואתך עבורנו: להיות יהודים, יהודים הנאמנים לעמם ולמורשתם, ויהודים החפצים באותה נשימה ממש, בטובת העולם, בתיקונו, ובבניין עתידו, שהוא גם עתידנו. נזכור את דבריך שמעון, ותהא נשמתך ורוחך צרורות בצרור החיים, ובלב העם אמן".
יעל פרס, נכדתו של ראש הממשלה והנשיא לשעבר, סיפרה על החיים בצל הסבא המפורסם. "אני נזכרת בימיםש בהם הייתי תלמידת תיכון, איך כולם התרגשו לקראת ביקורך בבית הספר. תמיד ידעת לרתק את קהל שומעיך, ידעת לרתק גם את התלמידים הצעירים. לא אשכח את היום שהגעת לבסיס שבו הייתי חיילת, איך כולם ניקו כל פינה, הכול לכבודך. כשנכנסת לבסיס קלטת אותי במבט, אספת אותי בזרועותיך לחיבוק אוהב מול כולם. חזרתי איתך במסוק ולא הפסקת להצחיק אותי בהתכתבות על מחברת צהובה.
"היית סבא מגניב ועדכני, מגיע בחולצת פולו, ג'ינס, מוקסינים ומשקפי שמש מגניבים. השארת לי מספר מטלות, רשימת ספרים ארוכה, מאמרים ומספר רעיונות שאסור לי לפספס. אוהבת אותך עד אין סוף סבא, וכבר מתגעגעת מאוד".
נכדתו מיקה אלמוג סיפרה כי "מותו הוא ציווי, לסרב להאמין שלעד נחיה על חרבנו, כי העולם וההיסטוריה גם שלנו הוכיחו שזו בחירה. מתוך הכאב יש דבר אחד שחשוב להבין. לא יהיה פה יום אחד בלי שמעון פרס, כמו שאין בניין בלי יסודות, ניצחון בלי תעוזה. אני מבטיחה לך את זה, סבא, אבל חשוב הרבה יותר מלהבטיח את זה לך - להבטיח את זה לילדים שלנו. נוח בשלום, כי אנחנו לא ננוח לרגע".
במהלך טקס האזכרה נחשף הקהל למצבתו של פרס, שעליה נחקקו ביטויים שונים לפי בקשת המשפחה. על עיצוב המצבה אחראי מפעל מצבות משפחתי, ותיק וקטן הנמצא בחצור הגלילית. "זאת הייתה זכות גדולה וכבוד גדול לנו ולצפון בכלל, שנפל בחלקנו לעשות את המצבה הזאת", אמרו בהתרגשות לוואלה! NEWS האחים בועז ואיתן הופרט, הבעלים של המפעל "אבני גזית".
חרף העובדה כי ילדיו של פרס העידו כי הוא ביקש שעל מצבתו ייכתב "מת בטרם עת", לאור אורח חייו הצעיר והפעיל, בסופו של דבר הוחלט להנציח על מצבתו שלושה ביטויים. בצד אחד נחרט משפט של דוד בן גוריון, שעמו פרס עשה את צעדיו הראשונים בחייו הציבוריים, בנוגע לצביונה של מדינת ישראל. בצד נוסף נכתב הפסוק המפורסם מספר ישעיהו: "ולא יישא עוד גוי אל גוי חרב". בצד שלישי נכתב משפט משירו של המשורר הלאומי חיים נחמן ביאליק "אחרי מותי", ובחזית המצבה נחרט שמו ותאריך לידתו ומותו של פרס".
(עדכון ראשון: 10:00)