נושאים חמים

מבקר המדינה: ארגון V15 לא פעל מטעם מפלגות השמאל בבחירות 2015

המבקר יוסף שפירא ציין בדוח ביקורת על מימון המפלגות בבחירות האחרונות כי לא ניתן להוכיח שהעבודה ומרצ עשו שימוש בארגון שקרא להחלפת נתניהו. על "ישראל היום": לא ניתן לקבוע כי הוא מקדם תעמולה

עריכת וידאו: ניר חן.

לא קיימת זיקה ארגונית בין ארגון V15, שפעל במערכת הבחירות לכנסת ב-2015, למפלגות העבודה ומרצ - כך קבע מבקר המדינה יוסף שפירא בדוח ביקורת על מימון המפלגות בבחירות 2015 ובכנסת הקודמת שמתפרסם היום (שלישי). בנושא אחר המליץ שפירא לבחון פרסומים בעיתונים במהלך תקופת בחירות, ובכך נתן את הדעת לפניות שהוגשו אליו שלפיהן עיתון "ישראל היום" משמש כלי תעמולה עבור מפלגת הליכוד.

לטענת שפירא באשר ל-V15, "למרות פרסומים הקוראים להחלפת ראש הממשלה ופרסומים אחרים המעודדים הצבעה עבור גושים שונים", לא ניתן לקבוע כי מפלגות השמאל עשו שימוש אקטיבי בשירותיו של הארגון.

בדוח סקר המבקר את אפיקי המימון השונים של המפלגות בבחירות 2015. בין היתר, הוא בחן את האפשרות שארגונים חוץ-מפלגתיים, שמקבלים מימון נפרד מהווים למעשה "גוף הקשור לסיעה", מונח המלמד על כך שהם פועלים כשלוחה של אחת המפלגות. השלכות קביעה זו רלוונטיות בעיקר לעניין החשבת המימון שמקבל אותו גוף כתרומה שהתקבלה לסיעה, דבר המחייב דיווח ועמידה בתנאי חוק מימון מפלגות.

לקריאה נוספת:
דוח של הסנאט: כספים של מחלקת המדינה מימנו קמפיין להדחת נתניהו
השרים אישרו את "חוק V15" המגביל מימון גופים חוץ פרלמנטריים

קמפיין הבחירות של המחנה הציוני (מערכת וואלה! NEWS)
אין זיקה בין הארגון למפלגות השמאל. שלט V15 לפני הבחירות, 2015

במהלך הבחירות בלט V15 בפעילותו הפוליטית שקראה להחלפתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו. הארגון לא הזדהה במפורש עם מפלגת זו או אחרת, אולם כבר במהלך הבחירות פנו גורמים בליכוד לוועדת הבחירות, שבראשה עמד השופט סלים ג'ובראן, בטענה כי הארגון פועל למעשה מטעמן של העבודה ומרצ, ומאפשר להן לקבל תרומות בדרך עקיפה.

המבקר קבע כי "בשים לב לחשיבותו של חופש הביטוי הפוליטי של יחידים וקבוצות בחברה דמוקרטית, הגעתי לכלל מסקנה כי לא ניתן לראות במסרים מעין אלו תעמולה מובהקת לטובת סיעה ספציפית עד כדי קביעה שנוצרה חזקה של זיקה ארגונית לסיעה מסוימת כלשהי".

המבקר: קשה לקבוע ש"ישראל היום" מקדם תעמולה

בסוגיה רגישה נוספת, קרא המבקר לכנסת לבחון אם עיתונים משמשים למעשה כלי תעמולה במהלך תקופת בחירות. המבקר התייחס בעיקר לפעילותו של עיתון "ישראל היום", שהיווה את אחד מנקודות המחלוקת שהובילו לבחירות, וכן לפעילותם של עיתונים חרדים וכלי תקשורת בעולם הערבי. מבחינה חוקית, הבעייתיות בכך שכלי תקשורת יתמוך במפלגה או במועמד לכנסת נוגעת אף היא לחוק מימון המפלגות, משום שאם אכן ייקבע שמדובר בתעמולה, יהיה מדובר בקבלת תרומה בדרך עקיפה.

המפלגות עם הגרעונות הגדולים ביותר:

המבקר התייחס בעיקר לפרסומים שאין בהם "ערך חדשותי של ממש", כמו מאמרי מערכת, טורי דעות ומאמרי אורח, וזאת בהתאם לפסיקה הקובעת כי דיווח בתקשורת לא ייחשב כתוכן תעמולתי אם יש בו ערך חדשותי. לפי שפירא, יש שתי זיקות אפשריות בין העיתון לבין מפלגת הליכוד והעומד בראשה. הראשונה היא זיקה ארגונית, המלמדת כי העיתון פועל למעשה כשופרם של גורמים פוליטיים, וזיקה מהותית-רעיונית הנלמדת מהתכנים המתפרסמים בו.

המבקר קבע כי בהיעדרה של זיקה ארגונית מוכחת בין "ישראל היום" לגורמים בליכוד, קשה לקבוע כי מדובר למעשה בכלי תקשורת המקדם תעמולה. בנוגע לזיקה השנייה, קבע שפירא כי מהמידע שבידיו לא מדובר באופן מובהק בכלי תקשורת המקדם תעמולה לטובת מפלגת השלטון. "אילו היה מדובר על מקרה מובהק של תעמולה, הרי שכל קורא מן היישוב היה ער למידת התעמולה שבעיתון כולו, ללא צורך בסקירות מלומדות", כתב שפירא, שנמנע מלהתערב בסוגיה זו, בין היתר בשל העובדה כי מדובר במהלך תקדימי. הוא קרא לכנסת לבחון את סוגיית הקשרים בין כלי תקשורת לבין תנועות פוליטיות.

פירוט הוצאות המפלגות:

סוגיה נוספת שבחן המבקר נוגעת לזיקה בין תנועות פוליטיות לשתי עצרות ציבוריות שהתקיימו במרץ 2015 בסמוך ליום הבחירות - עצרת "ישראל רוצה שינוי", שקראה להחלפתו של נתניהו ועצרת המחנה הלאומי שתמכה בו. שפירא בחן אם השימוש שעשו מפלגות בעצרות אלו הופכת אותן למעשה לתרומה עקיפה שעליה יש לדווח בהתאם לחוק מימון המפלגות.

בכל הנוגע לעצרת "ישראל רוצה שינוי", קבע המבקר כי מפלגות המחנה הציוני ומרצ עשו באירוע שימוש "פסיבי" בלבד, וכי העובדה שאיש מחברי הסיעות לא נשא בה דברים מלמדת על כך שלא מדובר בעצרת מטעמן. לעומת זאת, שפירא קבע כי מפלגות הימין נטלו חלק פעיל בעצרת המחנה הלאומי – וציין את נוכחותו של ראש הממשלה בנימין נתניהו שנאם בה. לפי קביעתו, סיעות הליכוד, הבית היהודי, ישראל ביתנו ויחד קיבלו תרומה אסורה בכך שעשו שימוש בעצרת.

הבולטות לרעה מבחינה כלכלית - הרשימה המשותפת והבית היהודי

בנוסף לנושאים אלו, הדוח כולל ביקורת על התנהלותן הכלכלית של חלק מהמפלגות שהתמודדו בבחירות האחרונות לכנסת, וכן בנוגע לחלק מהמפלגות שהרכיבו את הכנסת הקודמת. מפלגה בולטת לרעה בהקשר זה היא הרשימה המשותפת שלגביה נכתבו ממצאים חמורים במיוחד, המתייחסים בעיקר לחוזי שכירות שחתמה לצורך פעילותם של מטות הבחירות שלה וכללו ליקויים רבים.

"התנהלות הסיעה, לרבות הודעתה כי הסכמי השכירות שעליהם חתמה אינם משקפים את המציאות והיעדר אסמכתאות להוצאות בסכומים העולים על מיליון שקלים, מעלה חשש כבד כי מדובר בחוזים פיקטיביים... בנסיבות הללו, ניתן לקבוע כי הרישומים בחשבונות הסיעה אינם משקפים נכונה את פעילותה. יש לראות בחומרה מצב שבו סיעה מציגה לפני מבקר המדינה מצג שווא בדבר מהות הוצאותיה המשולמות כולן מכספי הציבור", כתב.

שר החינוך נפתלי בנט, ישיבת ממשלה. 31 ביולי 2016 (פול צלמים , אוהד צויגנברג)
שפירא קבע שכספים שנועדו לבחירתו כיו"ר שימשו לקידום מפלגתו. בנט (צילום: אוהד צויגנברג)

מפלגה בולטת נוספת בהקשר זה היא מפלגת הבית היהודי. שפירא קבע כי כספים שיועדו לקמפיין לבחירתו של נפתלי בנט לתפקיד יו"ר המפלגה, שימשו גם במסגרת תעמולה הבחירות שנועדה לקדם את מפלגת הבית היהודי. "יש לראות בשימוש שעשתה הסיעה באמצעי התעמולה שלא שילמה עליהם בגדר תרומה אסורה", קבע המבקר. "זאת מאחר שתעמולה זו מומנה מכספי תרומות שקיבל המועמד במסגרת התמודדות בבחירות המקדימות, לרבות מתורמים מחו"ל, הרי שיש בכך גם עקיפה למעשה של המגבלות שקבע החוק בכל הקשור לתרומות שהסיעה רשאית לגייס".

מפלגות רבות ספגו קנסות בשל התנהלות כספית לא תקינה

המפלגות בישראל מסתמכות בעיקרן על מימון שאותו הן מקבלות מאוצר המדינה, כלומר מכספי ציבור. מימון זה נקבע על פי מספר המנדטים שבו הן זוכות בבחירות. לדברי המבקר, מפלגות רבות עושות שימוש בתקציב שמיועד לשמירה על קשר עם הבוחר לצורך מחיקת גירעונות שהצטברו בתקופת הבחירות. במקרים רבים מדובר במהלך מחושב: המפלגה מתכננת לחרוג מהתקציב שלה מתוך הסתמכות על תקציב ממשלתי שנועד לשמירה על קשר עם הבחור במהלך כהונת הכנסת, ולא לצורך כיסוי הוצאות בתקופת הבחירות.

במקרים מסוימים משמש תקציב זה לצורך תשלום קנסות שהוטלו על המפלגות במהלך הבחירות בגין תליית שלטים במקומות אסורים. בהקשר זה צוינו מפלגות ש"ס, ששילמה קנסות בסך רבע מיליון שקלים, המחנה הציוני, ששילמה כ-121 אלף שקלים והבית היהודי, ששילמה כ-70 אלף שקלים.

שפירא סקר גם היבטים נוספים הנוגעים להתנהלותן הכלכלית של המפלגות שהתמודדו בבחירות האחרונות לכנסת, וכן את פעילותן במהלך הכנסת ה-19. בדוח הוא ביקר את התנהלות סיעות הליכוד, הרשימה המשותפת, ישראל ביתנו, הבית היהודי, המחנה הציוני, ש"ס ויש עתיד, ואף הטיל קנסות על חלק מהסיעות, כשהקנס הגבוה ביותר מוטל על הרשימה הערבית המשותפת – מיליון ו-231 אלף שקלים. קנסות גבוהים בסך של 850 אלף שקלים הוטלו גם על הליכוד, בין היתר בגין חריגה מתקרת ההוצאות, והבית היהודי.

מהבית היהודי גם נשלל מימון ממשלתי בסך של מיליון שקלים בגין התנהלות כלכלית שלא לפי הנהלים במהלך הכנסת הקודמת. מימון בסך של כרבע מיליון שקלים נשלל גם ממפלגת יש עתיד, משום שלא הציגה אסמכתאות כנדרש. בנוסף, ובשל חקירת המשטרה המתנהלת בימים אלו, לא הושלמה הביקורת על החשבונות השוטפים של תנועת בל"ד, ולכן היא לא נכללה בדוח.

יש עתיד: "נפעל על פי הוראות המבקר במדויק"

יוחנן פלסנר, נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה, מסר כי "האישור של מבקר המדינה לחוקיות פעילותו של ארגון V15מבהיר את התמונה החוקית כיום, וקובע כי קיים מודל ישראלי להפעלת גופים המעוניינים להשפיע על הבחירות". לדבריו, "כעת עולה הצורך להסדיר את הנושא באופן שיאזן בין השמירה על חופש הביטוי ועל חופש ההתאגדות הפוליטית מחד, ובין הצורך לשמור על שוויוניות ולמנוע השפעת יתר של בעלי ענין חיצוניים, מאידך".

"הניסיון בדמוקרטיות אחרות מלמד שמוטב להסתפק בהחלת חובת דיווח ושקיפות מלאים, ולהימנע מהטלת מגבלות נוספות בשלב זה, טרם ביצוע בחינה מעמיקה", הדגיש פלסנר.

מזכ"ל מרצ מוסי רז בירך על פרסום הדוח, ומסר כי "כמו בכל השנים ובכל מערכות הבחירות מאז הקמתה, מרצ מקבלת דוח חיובי ממבקר המדינה - גם על ההתנהלות השוטפת וגם על מערכת הבחירות, והדבר מתאפשר עקב המחויבות של כל אחד ואחת מעובדי ומפעילי המפלגה". לדבריו, "מרצ תמשיך להיות מחויבת לשלטון החוק ולמינהל תקין, גם אל מול הפרות החוק הבוטות של מפלגות אחרות".

ממפלגת יש עתיד נמסר בתגובה לדוח: "יש עתיד תפיק את הלקחים על ההערות הטכניות שציין המבקר בכל הקשור להתנהלות השוטפת של המפלגה ותפעל על פי הוראות המבקר במדויק". כמו כן, נמסר כי "אנחנו שמחים מאוד שמבקר המדינה מצא לנכון לציין אותנו לחיוב על ההתנהלות שלנו בזמן בחירות 2015. יש עתיד חרטה על דגלה מהרגע הראשון לעמוד בסטנדרטים הגבוהים ביותר בנושאי שלטון החוק ומנהל תקין וכך נמשיך לעשות".

יואב קיש ומירי רגב בדיון בכנסת לגבי שבוע הספר (נועם מושקוביץ)
מזהיר מפני "ערבוב בין הון לשלטון". קיש לצד השרה מירי רגב (צילום: נועם מושקוביץ)

ח"כ רועי פולקמן, יו"ר סיעת כולנו, אמר כי "במפלגת כולנו חרטנו על דגלנו את השמירה על הדמוקרטיה ושימוש הוגן בכספי ציבור". לדבריו, "אנחנו שמחים על הדוח החיובי שקיבלנו ממבקר המדינה כבר במערכת הבחירות הראשונה שלנו".

היועץ המשפטי של הליכוד, עו"ד אבי הלוי, מסר כי "תנועת הליכוד מקבלת את הערותיו של מבקר המדינה והיא תיישם אותן במלואן". לדבריו, "מבקר המדינה העניק לליכוד דוח חיובי על ביקורת חשבונותיו השוטפים לגבי התקופות שנבחנו בדוח. לגבי מערכת הבחירות לכנסת ה-20, המבקר קבע שהליכוד ניהל את חשבונותיו בהתאם להנחיות מבקר המדינה. המבקר העיר בדוח בשתי סוגיות וקבע הנחיות כיצד יש לנהוג בסוגיות אלה בעתיד. נלמד את הנחיותיו ונפעל לפיהן".

ח"כ מיכל רוזין בוועדה המסדרת של הכנסת, מאי 2015 (טלי מאייר)
"סתימת פיות של ארגוני החברה האזרחית". רוזין (צילום: טלי מאייר)

ח"כ יואב קיש (הליכוד) מסר בתגובה לדוח כי "מבקר המדינה צודק. ארגון V15 לא הפר את החוק, אלא ניצל פרצה בחוק שמאפשרת לארגונים לפעול ולהשפיע על בחירות. זה בדיוק מה שהצעת החוק שלי באה לתקן". לדבריו, "הצעת החוק שלי מתקנת את הלקונה כדי לשמור על בחירות שוויוניות ושקופות בישראל, אחרת הבחירות הבאות יהיו בסגנון אמריקני עם הרבה ערבוב בין הון לשלטון".

ח"כ מיכל רוזין (מרצ) טענה מנגד כי "המטרה האמיתית של החוק שמקדם ראש הממשלה, באמצעות ח"כ קיש, היא סתימת פיות של ארגוני החברה האזרחית למען שמירת הליכוד בשלטון". לדבריה, "לצערי מפלגת השלטון בוחרת להתעלם באופן שיטתי מהעובדותף, וממשיכה לשקר לציבור ולעוות את ספר החוקים על פי צרכיה הפוליטיים בלבד".

ח"כ יואל חסון (המחנה הציוני) טען כי "השמש של החג שוזפת את האמת: ארגון V15 לא פעל מטעמנו". בהתייחסות להצעת החוק של ח"כ קיש, הוסיף: "חוק קיש שמלווה באופן צמוד על ידי עורך הדין האישי של נתניהו, דן שומרון, צריך להיפסל לפני שנכנס לספר החוקים. כל כולו צמצום חופש הביטוי וההתארגנות כלפי מי שמתנגד לשלטון ממשלת נתניהו".

(עדכון ראשון: 16:00)