מוקד 100: "שלום, איך אפשר לעזור?"
אזרח: "תבואו מהר, מצאתי ביצת עין על ידי הדלת. אם לא תבואו עכשיו, אני הולך למות. מהר"
מוקד 100: "תן לי את הפרטים שלך"
אזרח: "אני אתיופי מנתניה"
מוקד 100: "מה מצאת ליד הדלת?"
אזרח: "ביצת עין. אני מת, אני מת. תבואו מהר"
את הדיאלוג המעט משונה הזה שהתרחש במציאות שמעו בתחילת החודש שעבר כמה עשרות שוטרים. אלה התבקשו להסביר מה משמעות הדברים שנאמרו בשעת מצוקה, על ידי אזרח ממוצא אתיופי, למוקדן המשטרתי. רק לאחר כמה ניחושים שהועלו לאוויר, הוסברה להם משמעותם האמתית. בחברה האתיופית השמרנית הנחת ביצת עין מחוץ לדלת פירושה איום ברצח. האזרח שהתקשר למשטרה ניסה לדווח למעשה שהוא נתון בסכנת חיים מידית.
בתחילת ספטמבר נערכה במכללה הלאומית לשוטרים בבית שמש סדנת "הכשרה רב-תרבותית" כחלק מקורס סייר מוסמך. שמה הלקוני ואולי מכובס של הסדנה עשוי להסתיר מעט את הרעיון שעומד מאחוריה: להכין שוטרים למפגש הבלתי-אמצעי, לפעמים בזירות פשע "חיות", עם מגוון העדות והתרבויות שמרכיבות את החברה הישראלית.
הצורך בקורס כזה, שאודותיו נחשפים לראשונה בוואלה! NEWS, ברור. בשנים האחרונות גברה המודעות בציבור ובצמרת המשטרה במורכבות המגע בין אוכפי החוק לבין מיעוטים בחברה הישראלית, ובראשם, יוצאי אתיופיה. שורה של מקרים של אלימות משטרתית הולידו גל מחאה חסר תקדים שהוביל לתהליך של הפקת לקחים ולחיבורו של דוח למיגור הגזענות נגד יוצאי אתיופיה במשרד המשפטים. דוח שמסקנותיו דווקא לא אומצו על ידי המשטרה.
"כשירות רב-תרבותית" הוא שם הקוד לתכנים שמועברים לשוטרים במכללה הלאומית לשוטרים, ושנועד להכשיר אותם למגע עם אוכלוסיות מגוונות. חרדים, ערבים, יוצאי אתיופיה ואף נשים הם חלק מהאוכלוסיות שאליהן נחשפים השוטרים במהלך הסדנה. בסדנה משתתפים השוטרים בהרצאות, בדיונים ובסימולציות של מקרים שונים. המקרים המוצגים על ידי מנחי הסדנה, נידונים בקבוצות ולאחר מכן בדיון מרוכז בכיתה שבו מציגה כל קבוצה את המקרה שדנה בו.
הסדנה נערכת באווירה בית ספרית, כשהשוטרים יושבים בצורת "ח" מול המרצה והמסך. על גביו מוקרנים עקרונות הנוגעים לנושא ה"כשירות הרב-תרבותית" ותיאורי מקרים. לעתים משולבים בהרצאה קטעי וידאו מסדרות אמריקניות, כמו "הומלנד" ו"האוס", שנועדו להמחיש את הקושי שבקשר הראשוני שבין איש סמכות לבין מטופל או נחקר.
"העלנו סיטואציה של אישה שפונה לגבר. מדובר באירוע שמתקיים בשכונה חרדית, בבני ברק או במאה שערים ובניידת נמצאת שוטרת עם מתגבר. השוטרת צריכה להיכנס לדירה ולדבר עם האבא, דבר מורכב בגלל שמדובר באדם חרדי", סיפר השוטר שהציג את המקרה. "הפתרון שהצענו הוא לפנות באמצעות המתגבר או לבדוק אם יש באזור שוטר שיכול להגיע למקום", אמר.
כשנשאל השוטר מה יהיה בעיניו הפתרון במקרה שבו יהיו שתי שוטרות בזירה, מבלי שתהיה אפשרות להקפיץ למקום שוטר גבר, השיב: "אם זה גבר נשוי, אפשר לדבר עם אשתו ולהסביר לה את המצב. במקרה שמדובר באירוע אלימות ושהאישה נמצאת במצוקה כיוון שהגבר תקף אותה אין מנוס, צריך להפסיק את העבירה". שוטר אחר הציע שמלכתחילה לא ישובצו שוטרות לעבודה באזורים שבהם מתגוררת אוכלוסייה חרדית.
מהסדנה עלה כי במקרים רבים נתקלים שוטרים בקשיים רבים בטיפול בחברות מסורתיות. שוטר אחר ציין את הבעייתיות שבפנייה ישירה לאדם נשוא פנים בחברה שכזו, כשעולה הצורך בשיתוף הפעולה שלו במסגרת אירוע פלילי. "סיפרו לי על מקרה שהיה בו צורך לקחת שייח' לתחנת המשטרה", סיפר השוטר. "היה שם שוטר שדיבר איתו בכבוד ובמקום לקחת אותו באמצע הכפר, ביקשו ממנו לצאת מחוץ לכפר ושם הוא עלה לניידת".
בשנים האחרונות נמתחה ביקורת על המשטרה בנוגע להתנהלות שוטרים במהלך הפגנות, במיוחד בהפגנות שהתקיימו השנה נגד מתווה הגז. פעילים רבים נעצרו והועלו טענות כי המשטרה נוקטת הליכים משפטיים נגד מארגני ההפגנות שלא הפרו את הסדר. "אפשר לחבור למי שמוביל את ההפגנה ולהבין על מה היא", אמר שוטר אחר. "אנחנו נוכל אולי להגיע לפתרון בלי תקשורת ובלי התערבות של הפיקוד או של הדוברות, ולתת להם לממש את זכותם הדמוקרטית. יש אירועים רבים שאין בהם עבירה פלילית", הוסיף.
סוגיית האלימות המשטרתית בישראל כלפי מיעוטים מושווית לא פעם לזו שבארצות הברית, שבשנה האחרונה הגיעה לשיאה. דיון בהשוואה בין המנטליות הישראלית למנטליות של חברות מערביות בהקשר זה לימד כי בקרב השוטרים מופיע תסכול לגבי היחס שלו זוכים שוטרים בישראל, לבין מעמדו של שוטר במדינות אחרות.
"אצלנו יש התגרות של אזרחים. 'מה עשיתי לך?', 'מה אתה רוצה ממני?'", אמר שוטר שהשתתף בסדנה. "בארצות הברית אתה רואה שרק מהבל הפה של השוטר בן אדם עומד דום ולא זז", הוסיף. שוטרים אחרים טענו כי הבעיה במנטליות הישראלית מוכרת מאוד בקרב שוטרי תנועה. "בישראל אין בעיה שמישהו שנעצר על ידי ניידת משטרה ייצא מהרכב שלו, ויכניס את הראש שלו לתוך הניידת. בארצות הברית לא היה קורה דבר כזה".
"פונה אליי רק משום שאני אתיופי"
הדיונים במהלך הסדנה ממחישים כי קיים קושי אפילו בדיבור על אוכלוסיות שונות בעלות אופי ייחודי. בעוד המרצה מתעקשת להשתמש בביטוי "אזרחים יוצאי אתיופיה" ולא "אתיופים", ניכר כי המונח "כשירות רב-תרבותית" לא מצליח לשקף את המתיחות העצומה שקיימת בין מיעוטים בחברה הישראלית לבין רשויות החוק.
הבעייתיות שבטרמינולוגיה באה לידי ביטוי לאחרונה גם בלשונו של המפכ"ל רוני אלשיך. בנאום שנוי במחלוקת שנתן בסוף חודש אוגוסט השתמע כאילו טבעי ששוטרים יחשדו יותר בבני העדה האתיופית. דבריו עוררו סערה ציבורית על רקע הטענות הקשות כלפי התנהלות במשטרה בסוגיה. לאחר הביקורת החריפה שנמתחה על דבריו פרסם אלשיך הבהרה. "לא הייתה לי חלילה כל כוונה לפגוע אלא להציף את הבעיה על מנת לקדם פתרונות מוסכמים", אמר.
עדות נוספת למורכבות היחסים בין לובשי המדים הכחולים לבין יוצאי העדה האתיופית, ניתן היה לאתר במקרה שאירע לאחרונה והועלה על ידי אחד השוטרים שהשתתף בסדנה. "שישי בערב. חיכינו מחוץ למועדון בשעה ספציפית, שבה אנחנו יודעים שאנשים יוצאים ממנו שיכורים ושמתרחשות קטטות", תיאר השוטר. "היה שם בחור ממוצא אתיופי ששתה אלכוהול בחוץ בניגוד לחוק. אמרתי לו שישפוך הנוזל שבבקבוק והוא אמר לי שאני פונה אליו רק משום שהוא אתיופי, רק בגלל המוצא שלו".
סיטואציה כזו עלולה להיות לעתים נפיצה ביותר ובמקרים רבים הסתיימה באירוע אלים, שבמהלכו נפצעו המעורבים ולעתים אף הוגשו כתבי אישום. ואולם, המקרה של השוטר בסדנה הסתיים בשלום. במשטרה מקווים כי סדנת הכשירות וצעדים נוספים שננקטים יתנו לשוטרים את הכלים למנוע הסלמה של סיטואציה כזו. "הסברתי לו שזה החוק ואמרתי לו שאם הוא חושב שאני טועה הוא יכול לבדוק את החוק ולהתלונן. אמרתי לו שזה רק עניין של חוק ולא של מוצא", סיפר.