בעקבות פרסום הדוח שבחן את השפעת הכשרות על יוקר המחייה בישראל, פתח מנכ"ל הרבנות משה דגן במתקפה חריפה נגד מסקנותיו במסמך שהגיע לידי וואלה! NEWS. בין היתר, נטען בדוח שהוכן עבור משרד האוצר ונשא את הכותרת "השפעת הכשרות על יוקר המחייה בישראל והמשמעות של הימצאות הרבנות הראשית כגוף היחיד הנותן תעודת הכשר", כי עלות הכשרות למשק הישראלי מסתכמת ב-2.8 מיליארד שקל בשנה, 600 מיליון מתוכם הם עלותה של הרבנות בלבד בכל הנוגע להענקת תעודת כשרות.
"הדוח נעשה בצורה לא מקצועית בלשון המעטה, והנתונים המופיעים בו מנותקים מהמציאות", טען דגן. "הדבר נובע בין היתר מחוסר הבנה בסיסית של הלכות הכשרות וחוסר הכרה של אופן פעולת התחומים השונים שנסקרו בדוח". כמו כן, הוא העלה את הליקויים המרכזיים בדוח וטען כי "אין הפרדה בין עלויות של דרישות כשרות בסיסיות לבין עלויות נוספות שאינן מחויבות מדיני הכשרות". בנוסף, קבע כי "המלצות הדוח אינן ישימות ולא יביאו להפחתה בעלויות המוצרים".
את הדוח הכין משרד רואי החשבון אברמזון יורם ושות' ביוני האחרון, זאת לבקשת אגף תקציבים באוצר. ממסקנותיו עולה כי החלק הארי מ?2.8 מיליארד השקלים, משולם עבור שחיטת עופות ובקר וייבוא בקר וגבינות. דגן טען בהקשר זה כי הנתון בדוח לגבי כמות שחיטות העוף והבקר גדול פי 1.75 מכמות העופות הנשחטים בפועל, ופי שבעה מכמות הבקר שנשחט בפועל. "תחשיב נכון לפי נתונים נכונים מפחית את עלות דרישות הכשרות הנטענת כמעט לחלוטין", טען.
המסמך שחיבר דגן מתפרש על פני 17 עמודים שבהם הוא סוקר באריכות רבה את עלויות הכשרות בישראל. לדבריו, כותבי הדוח שהוכן עבור האוצר "שמו להם למטרה להוציא כותרת חסרת משמעות, ולא לבחון את עליות הכשרות, את חלקם היחסי מתוך עלות המוצר, ואת היתכנות הפחתת עלויות אלו. כותביו התייחסו לדרישות הלכתיות בסיסיות כדרישות שנובעות מ'המונופול' של הרבנות הראשית, אך גם לשיטתם חישוב לפי נתונים נכונים מפחית את העלות הנטענת עד כמעט לחלוטין".
עוד הוא הוסיף: "הרבנות הראשית לישראל, כגוף ממשלתי בעל אחראיות, רואה בהוזלת העלויות הכלכליות הקשורות באספקת מזון כשר, כל עוד אין בכך פגיעה בנהלי הכשרות כפי שנקבעים על ידי מועצת הרבנות הראשית מעת לעת, ערך חשוב".
הרבנות הראשית עוסקת כיום בבחינת חלופות שונות להפעלת מערך הכשרות הארצית תוך הקפדה על איכות הכשרות ושירות הציבור. בתקופה האחרונה עסקה בנושא ועדה שבחנה את מערך הכשרות בישראל. במסגרת עבודתה, המליצה הוועדה לנתק כל זיקה בין משגיח כשרות לבין בית העסק המושגח ושהמשגיח לא יועסק על די בית העסק. הוועדה בחנה גם את האפשרות לדרוש הצבת מצלמות בבתי עסק כאמצעי פיקוח נוסף וכחלק ממערך הפיקוח הכשרותי.
"עם ישראל רוצה כשרות אך לא מוכן לשלם את מחיר המונופול"
ח"כ רחל עזריה (כולנו), יו"ר השדולה לכשרות בעסקים בכנסת, מסרה בתגובה: "חבל שמנכ"ל הרבנות ממשיך את קו חוסר האמון הנקשר לתחום הכשרות, כעת גם מול משרד האוצר ומי שערך את הדוח. כל מי שבקיא בתחום יודע כי הדוח שמרני מאוד ולמעשה הכשרות מהווה חלק נכבד ביוקר המחייה, אף יותר ממה שקבעו בו. הקמת הוועדה של הרבנות לבחינת שינוי מערך הכשרות, שאף הופעתי בפניה, היא מהלך מבורך בשל הבעיות שיש לתקן. עם ישראל רוצה כשרות אך לא מוכן לשלם את מחיר המונופול, אלא רוצה שתהיה תחרות ותינתן האפשרות לעבור בין תאגידי כשרות. אם הרבנות לא תבין שיש לעשות את השינוי בעצמה, אנו מהכנסת נעשה זאת".
מתנועת נאמני תורה ועבודה נמסר: "אנו מסכימים עם מנכ"ל הרבנות משה דגן שנתוני משרד האוצר בנוגע לעלויות מונופול הכשרות למשק אינם מציגים את התמונה במלואה. לצערנו כל מי שעוסק בכשרות מבין שהשיטות הנוהגות כיום בחלק מהמקומות מביאות לייקור עלות ההשגחה ושחוסר התחרות פוגע גם באיכותה. אנו סומכים על הוועדה לטיפול בכשלי מערך הכשרות בראשות הרב מיכה הלוי שתגיש את המלצותיה בקרוב ותאמץ את עקרונות הצעתנו להפרטת מערך הכשרות כך שתיווצר תחרות, יוזלו העלויות ובעיקר נוכל לחזור לסמוך על שלט ה'כשר'".
במשרד האוצר סירבו להגיב לדברים.