(יוצאי אתיופיה בראשון לציון מתייחסים להתבטאות המפכ"ל, שאמר כי טבעי שיחשדו בהם יותר, בחודש שעבר)
88% מהקטינים בני העדה האתיופית שהורשעו מרצים עונשי מאסר פי שניים בהשוואה לערביי ישראל, ופי שלושה בהשוואה ליתר האוכלוסייה. כך עולה מנתונים שליקטה הסנגוריה הציבורית בנוגע לכלל ההליכים המשפטיים שהתנהלו בשנת 2015 בבתי המשפט המחוזיים בטיפול הסנגוריה והתפרסמו היום (שלישי) בכנס של המועצה לשלום הילד באוניברסיטת בן גוריון.
לפי נתוני הסנגוריה, בשנה שעברה הוגשו כתבי אישום בבתי משפט מחוזיים נגד 147 קטינים. מתוכם, 16 הם בני העדה האתיופית, 51 ערבים ו-80 ממוצא אחר. 14 מאותם מורשעים בני העדה האתיופית נשלחים למאסר בפועל, וכך גם 23 ערבים (45% מכלל הנאשמים) ו-20 ממוצא אחר (25%). בסך הכול מדובר ב-39% הרשעה.
לקריאה נוספת:
אלשיך על אלימות שוטרים כלפי יוצאי אתיופיה: "טבעי שנחשוד בהם יותר"
אלשיך התנצל בפני יוצאי אתיופיה: "לא התכוונתי לפגוע"
בלב ה"גטו ללא גדרות", יוצאי אתיופיה יודעים שהבעיה לא התחילה עם אלשיך
נתון מעניין נוסף עולה מבדיקת סוגי העבירות. 75% מהנאשמים הקטינים בני העדה האתיופית הואשמו בעבירות שוד, ו-25% בעבירות אלימות. הנאשמים הערבים הואשמו לפי החלוקה הבאה: 33% עבירות ביטחוניות, 12% מעשי שוד, 17.5% עבירות מין, 15.5% אלימות, 10% הצתה ו-12% אחר. יתר האוכלוסייה: 29% עבירות ביטחוניות, 16% מעשי שוד, 28% עבירות ביטחוניות, 21% אלימות, 4% הצתה ו-2% אחר.
מעיון בהמלצות של שירות המבחן עולה כי 74% מיתר האוכלוסייה קיבלו המלצה טיפולית חיובית. זאת לעומת 55% מהקטינים הערבים ו-19% בלבד מהקטינים בני העדה האתיופית. כך, מספר הקטינים יוצאי אתיופיה המופנים להליך טיפולי במקום מאסר נמוך באופן משמעותי בהשוואה ליתר בני גילם.
אמי פלמור, מנכ"לית משרד המשפטים ויו"ר הצוות הבין-משרדי למיגור הגזענות, התייחסה לנתונים. "אנחנו צריכים לשאול מדוע בני נוער פוגשים יותר את מערכת האכיפה והשיפוטית, ולא את המערכת הטיפולית. אנחנו צריכים לשאול את עצמנו למה הגענו למצב שישראל מודה בפה מלא שיש אפליה וגזענות במוסדות השונים".
עו"ד רחל דניאלי, הממונה הארצית לייצוג נוער בסנגוריה הציבורית, התייחסה לפילוח הנתונים ואמרה: "עולה השאלה, למה כל כך הרבה קטינים מוצאים את עצמם בכלא? מאוד מטריד שרואים את זה, גם אותי זה הפתיע, והתשובה היא ההמלצות הטיפוליות שהוגשו לשירות המבחן. בבית המשפט לנוער הדבר הכי חשוב הוא שיקום וטיפול - כאשר ההליך מוצלח ההמלצה היא חיובית, כאשר ההליך הטיפולי לא צלח אז חוזרים להמלצה שלילית. שלושה קטינים ממוצא אתיופי קיבלו המלצה חיובית, לעומת נערים ממוצא ערבי, 28 מהם קיבלו המלצה חיובית, ו-59 ישראלים (יתר האוכלוסיה, ד"י) שקיבלו המלצה חיובית. הפער הוא בלתי נתפס.