וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

היום ששינה את העולם: כך השפיע הפיגוע בתאומים על הלוחמה האווירית בצה"ל

11.9.2016 / 20:50

מתקפת הטרור הגדולה בהיסטוריה שינתה ללא הכר את תפיסות הביטחון בארה"ב ובעולם כולו. השחקנים החדשים במרחב האווירי, ובהם כלי טיס בלתי מאוישים ורחפנים, מציבים בפני ישראל אתגרים מורכבים שנותרים ללא מענה מושלם

AP

(בווידאו: תיעוד התרסקות המטוסים במרכז הסחר העולמי בניו יורק, ספטמבר 2001)

ב-11 בספטמבר 2001, אלפי קילומטרים מישראל, בוצעה מתקפת הטרור הגדולה בהיסטוריה, שהביאה למותם של 3,000 בני אדם: 19 אנשי אל-קאעדה חטפו ארבעה מטוסי נוסעים והתרסקו איתם על יעדים שונים ברחבי ארצות הברית, ובהם מגדלי התאומים בניו-יורק. הפיגועים בוצעו במהירות רבה, דבר שהקשה על אנשי הבקרה האווירית האמריקנית לחבר את הנתונים ולסכל את המתקפות. כוננות חיל האוויר האמריקני לאירועים מסוג זה לקתה בחסר, והמחדלים בקהילת המודיעין האמריקנית נחשפו בזה אחר זה. כך גם הכשלים במעגלי האבטחה והבידוק בשדות התעופה בארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות.

אותו יום שינה את העולם בכל הקשור ללוחמה בטרור. המתקפה השפיעה רבות לא רק על ארצות הברית, שעד אז נחשבה למקום המוגן עלי אדמות, אלא על עוד מדינות רבות ובהן גם ישראל, שהחזיקה בתפיסת ביטחון ברורה בכל הנוגע להגנה על שמי המדינה. הטרור האווירי צרוב היטב בהיסטוריה הצבאית של ישראל: בשנות ה-60, מחבלים מארגון החזית העממית לשחרור פלסטין חטפו כמה מטוסי נוסעים, ובהם טיסה שהמריאה מרומא והונחתה באלג'יר. בתום משא ומתן שוחררו 24 מחבלים תמורת שחרור המטוס ונוסעיו. התופעה התפשטה וארגוני טרור אחרים אימצו את השיטה כדי להשיג הד בינלאומי לאידאולוגיה שלהם.

לקריאה נוספת:
הקונגרס אישר: ניצולי 11 בספטמבר יוכלו לתבוע את ערב הסעודית
מנהיג הלייבור החדש: "אסון התאומים - קונספירציה של המערב"
בישראל מציינים 15 שנים לפיגועי 11 בספטמבר

11 בספטמבר 2001, אסון התאומים, ניו יורק. AP
היום ששינה את העולם. התרסקות המטוס השני במגדלי התאומים/AP

במאי 1972 חטפו מחבלי "ספטמבר השחור" מטוס של החברה הבלגית "סבנה", שעשה דרכו מבריסל לישראל. לאחר שנחת בלוד, שחררו לוחמי סיירת מטכ"ל את החטופים שהיו עליו. שנה לאחר מכן, שני מטוסים של חיל האוויר הפילו מטוס נוסעים חשוד באזור סיני שלא נענה לדרישה לנחות בבסיס רפידים, ומתוך 113 הנוסעים שהיו עליו שרדו רק חמישה. בשנת 1976 יצא צה"ל למבצע חילוץ בני ערובה באנטבה, לאחר שמטוס נוסעים של חברת "אייר פראנס" שעשה דרכו מישראל לצרפת נחטף בידי טרוריסטים מארגון טרור גרמני ומארגון החזית העממית לשחרור פלסטין. רוב החטופים חולצו במבצע, שקיבל אחר כך את השם "מבצע יונתן" וזכה לתהודה עולמית.

כל אירוע כזה הביא לעוד מסקנות ולעוד תובנות מעשיות בהתמודדות עם הטרור האווירי. כך למעשה, צעד אחר צעד, נבנתה תורה שלמה של כוננויות וכשירויות. מעגלי אבטחה שונים באוויר ועל הקרקע פותחו, ונוצר חיבור בין גורמים אזרחיים לגורמים צבאיים במטרה למצות את המידע המודיעיני. סדרת הפיגועים בארצות הברית לפני 15 שנה הפכו את כוננויות היירוט השגרתיות של טייסי חיל האוויר למוחשית, ומיקדה את תשומת הלב לאחריות המוטלת על כתפיהם של מקבלי ההחלטות באירועים של מטוסים חשודים.

אין תמונה. צילום מסך, מערכת וואלה!
היסטוריה של חטיפות מטוסים. חילוץ בני הערובה במבצע "סבנה"/מערכת וואלה!, צילום מסך

בשנים האחרונות היו כמה אירועים שבהם מגדלי הפיקוח ויחידות הבקרה האווירית הזניקו מטוסי קרב לעבר כלי טיס חשודים. בשנת 2005 הוזנק זוג מטוסי קרב לעבר מטוס קל שנאלץ לנחות בבסיס חצור לאחר שלא הזדהה בשל סיבות טכניות. ארבע שנים אחר כך נחת מטוס מנהלים באילת בנסיבות דומות. בשנת 2013 הוקפצו מטוסי קרב לעבר מטוס קל מצרי שחרג בטעות בהקפה מסיני לרצועת עזה וחזר לחצי האי. בחודש אפריל השנה הוקפצו מטוסי קרב לעבר מטוס נוסעים אזרחי מצרי שלא הזדהה כמקובל.

מאחורי הקלעים של המנגנון המגן על שמי המדינה

15 שנה אחרי פיגועי 11 בספטמבר, מתנהלים המרחבים האוויריים של ארצות הברית ושל ישראל באופן שונה. בעוד שארצות הברית מאפשרת למטוסים קלים לטוס כמעט באין מפריע ולהיות אחראים על עצמם, בישראל עשויים מטוסי חיל האוויר להיות מוזנקים לעבר מטוס אולטרה-לייט שחג באופן חשוד מעל אזור מאוכלס.

כל תנועת כלי טיס מבוקרת ברחבי המדינה, לכן אם היא אינה מזוהה, הדבר יעורר חשד באופן מיידי. לשם כך נעשו כמה פעולות במטרה לסייע לפקחי הטיסה במגדל הפיקוח ולטייסים לקלוט ולהעביר סימנים מזהים שעשויים למנוע אי-הבנות. הגנת שמי המדינה, לפי דברי קצין בכיר בחיל האוויר, עומדת בקו אחד עם השמירה על עליונות חיל האוויר באזור, יכולות התקיפה בעומק והסיוע לכוחות הצבא.

במקרים שבהם מטוסים אינם מזדהים, ייפעל להק מבצעי האוויר במטרה להפילם. אם המטוס לא יישמע להוראות, ההחלטה תתבצע בתיאום עם שר הביטחון וראש הממשלה

מאחורי הקלעים של ההגנה על שמי המדינה פועל מנגנון משומן ורב-עוצמה: להק מבצעי אוויר בחיל האוויר. בלהק פועלים כמה מוקדים רבי השפעה, ובהם מרכז השליטה שפועל 365 ימים בשנה שבראשו עומד טייס מנוסה בדרגת סגן-אלוף. לצדו של ראש מרכז השליטה יהיה זמין "מפקד חיל אוויר תורן", קצין בדרגת אלוף-משנה ומעלה, שעבר הכשרה מתאימה לקבלת החלטות מ"הבור" - לרוב באירועים מיוחדים ובמצבי חירום כמו מבצעים צבאיים ומלחמה. פעמים רבות מי שממלא את התפקיד הזה הוא לא אחר מאשר ראש להק מבצעי אוויר.

הייחוד של להק מבצעי האוויר הוא בחדות ובאחריות. עליו לשלוט במודיעין בזמן אמת ולהפעיל כוח במגוון תרחישים, ובהם גילוי ואיתור מטוסי נוסעים אזרחיים המתקרבים לגבולות המדינה ואינם מזדהים. במצב כזה, על המערכת לבחון את הפלתם מחשש שמדובר בפעולת טרור. ראש מדור יירוט יפעיל את האזעקה ב"בור" ואת כוננות "זנק", ותוך זמן קצר ימריאו טייסי קרב לכיוון כלי הטיס החשוד.

הטייסים ינסו לזהות סימנים על המטוס וליצור קשר, כולל קשר עין, כדי לשלול את האפשרות שמדובר באירוע טרור. אם לא יהיה קשר ישיר, והמטוס הלא מזוהה לא יישמע להוראות, ישולבו דרגים בכירים בתהליך קבלת ההחלטות, כולל מפקד חיל האוויר, הרמטכ"ל, שר הביטחון וראש הממשלה. לאחר פעולות הגילוי, הזיהוי ואימות הנתונים, כולל ניסיונות להסיר את החשש מאירוע טרור - יעבור המשך הטיפול לדרגים הבכירים שעברו הכשרה יסודית ותרגול בנושא.

מטוס הברק חיל האוויר. דובר צה"ל
לא לוקחים סיכונים. מטוס F16 מסוג "ברק" של חיל האוויר/דובר צה"ל

האיומים בעולם התעופה הקלאסי, בעיקר אלה העוסקים במטוסי הנוסעים הגדולים, ממשיכים לייצר אתגרים על הקרקע ובאוויר - אך המגמות משתנות. פעילות המטוסים הלא מאוישים והרחפנים מהסוגים השונים התרחבה דרמטית בשנים האחרונות במגוון משימות צבאיות ואזרחיות. ארגוני הטרור עוקבים, לומדים ומחפשים את הסדקים בחומות האבטחה כדי להוציא לפועל פיגועים שונים.

הבקרה והשליטה על פעילות הכלים הבלתי-מאוישים ונתיבי הטיסה שלהם מורכבת וקשה הרבה יותר, וסובלת גם מבעיות רגולציה. כך גם היכולת לזהות אותם וליירט אותם במידת הצורך. חיל האוויר הוא הראשון בהיסטוריה שרשם לזכותו הפלה של כלי טיס זעיר שחדר לשטח האווירי מכיוון לבנון, יירוט שזכה להכרה בקרב גורמי ביטחון ברחבי העולם.

עם זאת, למרות הצלחות בעשור האחרון ביירוט מזל"טים ושיבוש פעילותם של רחפנים, נכשל חיל האוויר הישראלי בניסיונות ליירט מטוס בלתי-מאויש שחדר לפני יותר מחודש מהמרחב האווירי הסורי למרחב הישראלי. לאחר מכן התברר כי כלי הטיס היה שייך לרוסיה, וכי טעות אנוש של מפעילו הביאה לחדירה לשמי ישראל.

המלחמה שלא נגמרה

הגנת שמי המדינה היא אחד הנושאים המורכבים שבלטו במסקנות שאחרי פיגועי 11 בספטמבר, אך היו לכך השפעות מרחיקות לכת בתחומים רבים אחרים. הבולטת שבהן, ואולי החשובה ביותר, היא תפיסת הלוחמה בטרור העולמי.

תפיסה זו באה לידי ביטוי בספר "Decision Points" שכתב נשיא ארצות הברית לשעבר ג'ורג' בוש. בספר, מפרט הנשיא לשעבר כמה מהרהורי לבו ברגעים הקשים, ובהם ההודעה על המטוס השני שהתנגש במגדלי התאומים ולא השאיר ספק שלא מדובר בתאונה, אלא במתקפת טרור.

מהר מאוד הלמו בו השאלות הראשונות: מי יכול היה לעשות את זה? עד כמה הנזק חמור? מה הממשל צריך לעשות כעת? כשקיבל את ההודעה על המטוס השלישי, הבין בוש כי הוכרזה מלחמה על ארצו. מדובר בפעם הראשונה שוושינגטון הבירה הותקפה מאז שנת 1812. ההפתעה המודיעינית היתה הקיצונית ביותר מאז ההתקפה היפנית על הבסיס האמריקני "פרל הרבור" בהוואי במהלך מלחמת העולם השנייה.

זירת אסון מגדלי התאומים במנהטן, ניו יורק – 2001. AP
המטוס השני הבהיר כי מדובר במתקפת טרור. הפיגוע במגדלי התאומים/AP

בוש ניסה בעיקר להבין מול מי הוא מתמודד. כבר באותו היום קבעה קהילת המודיעין האמריקנית כי האחראי לסדרת הפיגועים הוא אל-קאעדה, ומאוחר יותר דרש בוש שאוסמה בן-לאדן ייתפס "חי או מת". לאחר ששקע אבק הפיגועים, קיבל בוש החלטות ששינו את כללי המשחק במלחמה נגד הטרור האסלאמי הקיצוני.

אותן החלטות מזכירות במידה רבה את שיטות הפעולה של מערכת הביטחון בישראל על הקרקע ובאוויר. כך, למעשה, יצאה ארצות הברית למלחמה שאותה עוד לא סיימה, גם לאחר חיסול בן לאדן. בוש הדגיש בספרו כי התגובה האמריקנית לא הייתה נקמה, אלא הגנה עצמית. הוא ציין כי זווית הראייה שלו התחדדה במיוחד אחרי שרשרת הפיגועים, ולפיה אם לארצו יש את הזכות להגן על עצמה ולמנוע התקפות עתידיות - גם לדמוקרטיות נוספות יש גם את זכות זו. בכך רמז הנשיא לשעבר למלחמה של ישראל בטרור הפלסטיני.

בכירי הממשל האמריקני ברגעים שלאחר מתקפת הטרור על מגדלי התאומים. הארכיון הלאומי של ארצות הברית, רויטרס
ניסה להבין מול מי הוא מתמודד. בוש ובכירי ממשלו לאחר הפיגועים/רויטרס, הארכיון הלאומי של ארצות הברית

בספרו הזכיר בוש את ראש ממשלת ישראל לשעבר אריק שרון וכינה אותו "מנהיג שמבין מה המשמעות של מלחמה בטרור". בוש הדגיש נקודה זו גם בשיחה שערך עם גלעד שרון, כפי שפורסם בספר "שרון - חייו של מנהיג", במהלכה אמר כי התקפות 11 בספטמבר הגדירו היטב את המצב ושמו את רוב האמריקנים בצד אחד עם מדינות כגון ישראל שנלחמות בגורמים קיצוניים. הוא הוסיף כי ארצות הברית תסייע לידידותיה במלחמה זו. השותפות בין גופי המודיעין והביטחון האמריקניים והישראליים התרחבו והעמיקו במלחמה העולמית לסיכול הטרור הקיצוני.

15 שנה חלפו ממתקפת הענק של אל-קאעדה, ולמרות הלקחים הרבים שניתן להפיק מהאירועים הקשים, אסור לגורמי הביטחון לחשוב שאירועי הטרור יתרחשו בעתיד באותה מתכונת. ארגוני הטרור נופלים, קמים, מחליפים צורה ומנסים להיות יצירתיים. עם כל הניסיון ללמוד מהעבר, ייתכן שארגוני הטרור יצליחו להפתיע, בדיוק כמו שהצליחו להפתיע את העולם בראשית העשור הקודם.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    4
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully