וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

אבחון יתר או צורך אמיתי: איך הפכה רעננה לשיאנית בהקלות לתלמידים?

3.9.2016 / 20:01

נתוני הזכאות לבגרות גבוהים, כרבע מהתלמידים נבחנים בחמש יחידות במתמטיקה ומדדי הנשירה נמוכים. רעננה, כמו יישובים מבוססים נוספים, נמצאת הרבה מעל הממוצע הארצי במרבית המדדים החינוכיים. אז למה כמות המאובחנים בלקויות למידה גבוהה?

צילום: מאצ'י הוף ויותם רונן, עריכת וידאו: ניר חן.

(משדר החזרה ללימודים של וואלה! NEWS)

רעננה היא עיר הממוקמת גבוה מבחינה חברתית-כלכלית, כשאוכלוסייתה מבוססת באופן יחסי, וגם נתוני משרד החינוך שנחשפו השבוע במסגרת "התמונה החינוכית", מציבים אותה מעל הממוצע הארצי במרבית המדדים החינוכיים. אך נתון אחד בולט במיוחד: 66% מתלמידי י"ב בתשע"ה אובחנו כלקויי למידה וזכו להקלות. נתונים אלו מעלים את התהיות הבאות: האם העובדה ששניים מכל שלושה ילדים בעיר מקבלים הקלות בבחינות מזניקה את ממוצע הבגרויות של העיר? והאם מעמדה החזק של העיר מאפשר את שליחת הילדים לאבחון המתאים להם?

"גם בארצות הברית רואים עלייה בשיעור המאובחנים, והחברה הישראלית הולכת בעקבות החברה האמריקנית - הכול כדי להשיג ציונים בקלות", מסביר ד"ר גיל מאור, מרצה וחוקר בחוג לחינוך במכללה האקדמית גליל מערבי, בעצמו לקוי למידה. "במקום לחנך אנשים למובדלות, מלמדים להסתכל אחד על השני ולשאוף להשיג ציון יותר גבוה. זה דור האינסטנט. סביר להניח שבמקום שיש אפשרויות כלכליות אפשר לעשות יותר אבחונים ויהיו יותר ילדים שמקבלים התאמות. ההורים בעצם נותנים לילדים שלהם קביים מיותרים".

עוד בוואלה! NEWS:
בנט וחולדאי סיכמו: "בית ספר 'שבח מופת' לא ייסגר"
"להעיף את נ' מהכיתה": כשההורים ובתי הספר נלחמים על גבם של הילדים
"בוקר של חג": יותר משני מיליון תלמידים פתחו את שנת הלימודים תשע"ז

בחינת בגרות במתמטיקה, תיכון קריית שרת חולון, מאי 2013. בן קלמר
"ההורים בעצם נותנים לילדים שלהם קביים מיותרים". תלמידים במבחן/בן קלמר

ממוצע הזכאות לבגרות ברעננה עומד על 85% מהתלמידים המתגוררים בעיר, בעוד הממוצע הארצי עומד על כ-66%. כמעט רבע מהילדים ברעננה נבחנו בחמש יחידות מתמטיקה כאשר הממוצע הארצי הוא כ-10%, ו-60% נבחנו בחמש יחידות אנגלית. מדדי הנשירה בעיר נמוכים והמדדים הערכיים גבוהים. שיעור התלמידים הזכאים להקלות בשל לקויות למידה גבוה גם ביישובים חזקים אחרים: 60% ברמת השרון, 52% במודיעין, 50% בתל אביב, 54% בשהם ו-72% במועצה האזורית חוף השרון.

מאור אומר כי שיעור לקויי הלמידה הנורמלי עומד על פחות מ-20%, וכי ההתאמות הרבות דווקא מזיקות לתלמידים. "כילד נלחמתי שלא יאבחנו אותי", הוא מספר. "הרבה פעמים אין התאמה בין הממצא באבחון לבין ההתאמות שהתלמיד מקבל. הן אמורות לסייע לו להיות במעמד של תלמיד רגיל אבל הקביים לא מלמדות אותו ללכת".

"כשלאדם שלא מגיע לו", מבהיר מאור, "ניתנות הקלות שעושות את המבחן יותר קל, זה משפיע על הממוצע כלפי מעלה ילד שצריך לענות למבחן בעל פה קל לו יותר גם אם הוא לא לקוי למידה".

שיעור מקבלי ההתאמות גדול משיעור בעלי ליקויי הלמידה

"אנחנו יודעים שיש גידול בשיעור בעלי ליקויי הלמידה אבל שיעור הרבה יותר גדול בשיעור מקבלי ההתאמות. מה שצריך לעשות זה להעביר את האחריות מהמורים לוועדה מקצועית מחוץ לבית הספר, ברשות או במשרד החינוך", הוא מוסיף. "ככה נגיע לכמות ריאלית של התאמות שהיא 16% עד 19% של לקויי למידה - זה מה שקורה בכל העולם. זה שמגיעים פה ל-50% ו-60% לא מתיישב עם נתוני המחקר בעולם".

מחקר של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מצא כי בקרב תלמידים בעלי יכולות דומות, שיעור מקבלי ההתאמות עולה ככל שעולים נתוני השכלת האם, הכנסת ההורים והרמה החברתית-כלכלית של יישוב המגורים. מאור מסביר את שיעור העלייה במשולש אינטרסים; ראשית, לדבריו, האינטרס של ההורים שלילדים יהיו הציונים הכי גבוהים. שנית, האינטרס של בתי הספר להציג הרבה ילדים לקויי למידה כדי לקבל יותר תקציב. שלישית, האינטרס של הגופים המאבחנים שמרוויחים המון כסף. "המשולש הזה יוצר בעיה ולכן משרד החינוך בכל שנה מנסה להוריד את כמות הזכאים ולשנות את שיטת העבודה. כולם מרוויחים חוץ מהתלמיד שלא מפתח הרגלי למידה נכונים".

במג'דל שמס רק 5% אובחנו כלקויי למידה - אך שיעור הזכאות לבגרות בה גבוה מהממוצע הארצי

לעומת רעננה, ישנה רהט, שם המצב החברתי-כלכלי נמוך בהרבה. שיעור הזכאות לבגרות בקרב תלמידיה עמד השנה על 44%. אף אחד מהם לא נבחן בחמש יחידות מתמטיקה ורק 2% נבחנו בחמש יחידות אנגלית. מתברר ששם שיעור המאובחנים לקויי למידה עומד על 16% בלבד. מיעוט מאובחנים קיים בכל המגזר הערבי.

"הספרות קושרת בין רקע חברתי-כלכלי נמוך של התלמיד להשמה שלו כלקוי למידה", כתבו החוקרים יפה שיף, עדנה שמעוני וחיים פורטנוי ב-2010. אלא שהמצב במציאות שונה. "אם נמצאה הטיה בהיקף מתן התאמות, הרי שהיא לכיוון התלמידים מרקע חברתי-כלכלי גבוה, וניתן לייחס תופעה זו הן למודעות גבוהה יותר באוכלוסייה זו לאפשרות לקבל הקלות, והן לנגישות גבוהה יותר לאבחונים יקרים הדרושים לקבלת ההתאמות", כתבו. זה מסביר גם את שיעור לקויי הלמידה הנמוך בערים הערביות. "הפער במודעות עשוי להיות גורם מסביר לשכיחות הנמוכה שנמצאה לקבלת התאמות במגזר הערבי לעומת המגזר העברי".

במג'דל שמס, שמדורגת באותו אשכול סוציו-אקונומי כמו רהט, רק 5% אובחנו לקויי למידה. שיעור הזכאות לבגרות שם, עם זאת, גבוה מהממוצע הארצי.

יעיעיע. יותם רונן
"יש מודעות ולנגישות גבוהה יותר לאבחונים יקרים". תלמידים בכיתה/יותם רונן

נתון זה מתיישב עם ממצאי מחקר של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מ-2010 שבדק את המתאם בין רמת ההתאמות לציונים באנגלית ובמתמטיקה. "אף שנמצא קשר בין הרקע החברתי-כלכלי של משפחת התלמיד לסיכוי לקבל התאמות, השימוש הנרחב בהתאמות אינו מקנה ציונים גבוהים יותר מאלה הניתנים למי שלא קיבלו התאמות", נכתב בו.

עו"ד עופר דהן, חבר פורום ועדי ההורים היישוביים, טוען גם הוא כי לא ניתן לייחס את ממוצע הציונים הגבוה ברעננה ובדומותיה רק לשיעור הגדול של מקבלי ההתאמות. "חלק מההתאמות לא משפיעות בכלל על הידע הנמדד והציונים. רק מיעוט שבמיעוט מקבל בחינות מותאמות ובחינות בעל פה".

"לפי משרד החינוך המגמה התאזנה, וגם במקומות חלשים יש עלייה באבחונים ובהתאמות"

דהן עתר השנה לבית המשפט בשם ועדי ההורים נגד הנחיית משרד החינוך להגביל את מספר הילדים המאובחנים בכל בית ספר ל-10%. "אנחנו לא מתכחשים לעובדה שיש אינפלציה בנושא האבחונים", הוא מודה. "באנו וטענו נגד משרד החינוך שהדרך שבה בחר לטפל בנושא הזה היא עקומה".

הוא אישר כי האינפלציה בולטת במיוחד ביישובים החזקים כלכלית. "הורים שיכולים להרשות לעצמם שולחים לאבחונים, אנחנו מכירים את זה", הוא אומר.

אלא שלדברי דהן, בחמש ושש השנים האחרונות הפערים בין מספר לקויי הלמידה בערים החזקות מול החלשות דווקא מצטמצם: "זה היה מובהק יותר בעבר ופחות היום. משרד החינוך גם מודה שבמקומות חלשים שבעבר היו בהם פחות אבחונים - המגמה התאזנה וגם שם יש עלייה ברמת האבחונים וההתאמות".

"כמעט בכל אבחון היום אפשר לקבל משהו"

יו"ר מועצת הנוער ברעננה גל פביאן מספר כי תלמידים שלא זקוקים להתאמות מתקשים להבין שאלו שכן קיבלו, זקוקים להן. "לעתים קרובות נוצרת קנאה בין התלמידים, שכן תוספת הזמן והתאמות נוספות הן לא פעם ההבדל בין ציון טוב במבחן לציון בינוני או נמוך", הוא מספר. "גם אני עם התאמות וכשאני נמצא בכיתה של הארכת זמן, אני רואה כמה הכיתה מלאה בתלמידים. זה טבעי שכל התלמידים רוצים את התוספות, אבל בסוף, אחרי שמסבירים - יש הבנה שרק מי שצריך התאמות מקבל אותן".

"אין ברעננה דורשי התאמות או צרכני התאמות יותר ממקום אחר", אומר רון סגל, יו"ר ועד ההורים בעיר. "כשבני היה בחטיבה הוא רצה ללכת לעשות התאמות, כמו כל הילדים בכיתה שלו, כי הם הבינו שזה נותן להם משהו". לדבריו, "בדיוק כמו חוגים באנגלית, זו תוצאה של יכולת סוציו-אקונומית לקיים אבחונים לילדים. בהמשך לשינוי שמשרד החינוך עשה, בעתיד כל הדבר הזה יתאפס. יש כאן הרבה מאוד הורים שדואגים שהילדים שלהם יעשו אבחונים ומי כמונו יודעים שכמעט בכל אבחון היום אפשר לקבל משהו. אף אחד לא חושב ש-66% לקויי למידה זה נתון אמיתי".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    4
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully