לפני צוק איתן, במהלכו ולאחריו נעשו שגיאות, הן ע"י הדרג המדיני והן ע"י הדרג הצבאי. בשביל זה לא צריך להקים ועדת חקירה, מספיק אם הקבינט והמטכ"ל יביטו באומץ במראה. יש לתחקר עד השורש ולהפיק לקחים. ועדת חקירה ממלכתית תגרור את המדינה לשיתוק מוחלט ולא תמנע את השגיאות העתידיות. תהליכים ברורים, נהלי עבודה ברורים, דיונים המתאפיינים בריבוי דעות, פתיחות מחשבתית, מקוריות ויצירתיות, מועצות חכמים הטרוגניות ודרך קבלת החלטות סדורה, רק הן ימזערו את הסיכוי לשגיאות בעתיד.
רצועת עזה היא בעיה. שרון הבין את הבעיה ושגה בפתרון. הוא פינה ללא הסכם ובציניות אופיינית לו, ישובים יהודים בצפון רצועת עזה כמו דוגית ואלי סיני, שלא שכנו בלב אוכלוסייה פלסטינית ולא הטילו מעמסה על צה"ל וכוחות הביטחון. בפינוי יתר הישובים היה היגיון מדיני וצבאי. ההתנתקות בקיץ 2005 לא הניבה את הפירות להם ציפתה ישראל-שקט. להיפך, עזה הפכה לקן טרור גדול התוקף מעת לעת עפ"י רצונו וגחמותיו, את הישובים הישראליים הסובבים אותו.
ישראל ממשיכה מרצונה או בעל כורחה, לספק לעזה את מרבית צרכיה, החל במים וחשמל וכלה במזון וחומרי בנין. ההתנתקות לא הושלמה מעולם. ישראל הייתה צריכה לרתום את הקהילה הבינ"ל להקמת תחנות כוח ליצור חשמל ומתקנים להתפלת מים בעזה. במקביל הייתה צריכה להכריז על התנתקות מוחלטת בתוך חמש שנים מעזה, כשבכל שנה היא מקטינה ב-20% את החשמל והמים שהיא מספקת לרצועה.
עוד קודם לכן הייתה ישראל חייבת לבנות מכשול "חכם" (טכנולוגי) ומכשול "טיפש" (מאסיבי) בלתי עבירים, לאורך הגבול הצפוני והמערבי של הרצועה הפונים לישראל. שתי סיבות אסטרטגיות לכך: הראשונה, הרי ברור שסיר הלחץ העזתי המבעבע יתפרץ יום אחד ועדיף שהדופן הרכה של הרצועה תהיה בגבול עם סיני ולא בגבול ישראל. המצרים מבינים זאת, רוצים ואף פועלים שרצועת עזה תהיה בעיה של ישראל ולא של מצרים. בטווח הקצר ישראל נהנית ומרוויחה מכך. בטווח הארוך ישראל מפסידה. הסיבה השנייה, שישראל חייבת להתנתק מהרצועה באופן מוחלט, היא הדרישה שכבר עלתה ועוד תעלה ביתר שאת, לזיקה בין עזה לבין יהודה ושומרון. המשמעות הלכה למעשה, שהשכן מימין והשכן משמאל, ידרשו לעבור דרך חדר השינה שלנו. אף גוף שפוי לא היה מסכים לכך. ישראל כרגיל תואשם בגזענות וחוסר הומניות, המונעת ביקורי משפחות של פלסטינים מעזה ליהודה ושומרון ולהיפך.
קודם לכן, ישראל צריכה להתכונן למערכה הבאה בעזה, במישור הצבאי ובמישור המדיני-הסברתי. אדוני ראש הממשלה, אני מפציר בך לשלוח ללא דיחוי איגרת לכל מנהיגי המדינות בעלות ההשפעה בזו הלשון:
"מכובדי, ישראל עזבה כבר לפני 11 שנה את אדמת עזה. פינינו כל ישוב, כל בית וכל יהודי. הסגנו את צבאנו לאדמתנו. לא נותר מטר אחד מאדמת עזה תחת כיבוש ישראלי. חרף זאת ממשיכים תושבי עזה לבחור בהנהגת החמאס ולתקוף מעת לעת עפ"י רצונם את ישראל בשלל דרכים: רקטות תלולות מסלול מהאוויר, ירי שטוח מסלול על חיילים ואזרחים סמוך לגבול וחפירת מנהרות לתוך שטח ישראל. מדינת ישראל נוהגת באיפוק רב שאף מדינה חפצת חיים לא הייתה נוקטת. אויבינו מפרשים איפוק כחולשה. תושבי הדרום אינם אזרחים סוג ב ומגיע להם לחיות בביטחון ובשלווה. אני פונה אליך בכל לשון של בקשה לפעול לריסון החמאס, למנוע פגיעה בחיילינו, אזרחנו ובריבונותנו. במידה ותצליח אהיה אסיר תודה, אך במידה ותיכשל והחמאס ימשיך בתוקפנותו, תגיב ישראל באופן עוצמתי ולא מידתי כפי שלא היה בעבר. תגובה זו תביא ככל הנראה לפגיעה קשה בנפש וברכוש ברצועת עזה. אם תיכשל בבלימת תוקפנות החמאס כלפי ישראל, ישמטו תחת רגליך הצידוק והבסיס המוסרי והמדיני להשמעת ביקורת וגינויי כלפי ישראל ואנו נדחה אותם מכל וכל על הסף"